הגבול הדרומי של ארץ ישראל

הגבול הדרומי של הארץ, בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות בשנת השמיטה. השאלה היא באיזה מידה חבל ארץ ערבה - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של ירקות ופירות אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

בגליון "מאורות הדף היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, בספרו "דרך אמונה" ^[1] . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם^[2] והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה ירוחם - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה מצפה רמון היא מחוצה לו.

תוואי הגבול לפי המקרא[עריכה]

בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.

בספר במדבר כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.(ל"ד,ב'-ה')

בספר יהושע הגבול הוא בדרום נחלת שבט יהודה - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.(ט"ו, א'-ד')

תרשים הגבול הדרומי

חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי[עריכה]

וכך מבאר רבי חיים קנייבסקי בגמרתנו נאמר, כי שבעה ימים וארבעה נהרות מקיפים את ארץ ישראל. לאחר שהוא מוכיח ש"מקיפים" פירושו סביב סביב, כלשון התלמוד הירושלמי ^[3] :"סובבין" את ארץ ישראל והוא תמה: הלוא הגבול הדרומי ריק מימים ומנהרות.

והיכן הוא הים המקיף מדרום ? את התשובה הוא מוצא בדברי הברייתא בסוגייתנו האומרת: "ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך… ומתגלגל ויורד לים הגדול". הוי אומר, הירדן מקיף את ארץ ישראל גם מדרום, מים המלח עד הים התיכון! הגם שהוא זורם ממערב למזרח, כותב הגר"ח, עדיין נחשב כמתגלגל אל הים כיון שהוא מחובר אליו

והיכן? מספר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, כי הביט במפה וגילה, כי קיים נחל בשם נחל צין, המתחיל בקצה ים המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים, הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים . ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל !

לפי זה, מסיק הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, העיירה ירוחם מצויה בתוך הגבול, ואילו היישוב מצפה רמון הינו מחוצה לו. אלא, שבמסקנת דבריו הוא מסיים "ולמעשה צריך עיון". הוא אף מצרף מפה גדולה לתיאור הגבולות, ולידה מכתבו של חותנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל הכותב, שעל אף שהדברים בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים מן הש"ס והראשונים, עם כל זה אי אפשר להורות הלכה למעשה בדבר עדי יבוא משיח צדקנו. ^[4] .

נחל מצרים[עריכה]

ערך מורחב - נחל מצרים

נחל מצרים הוא הגבול הדרומי-מערבי של ארץ ישראל. לפי אחד המפרשים, המשכו למזרח הוא נחל צין וכך הגבול הדרומי של הארץ מתוחם בנחלים, בדומה לגבול הצפוני נהר פרת וכן גבולות אחדים בין נחלאות שבטי ישראל.

הזיהוי של נחל מצרים אינו חד-משמעי: יש המזהים אותו עם "ואדי אל-עריש" - הנשפך להים התיכון ליד העיר "אל-עריש" בחצי האי סיני, אחרים מזהים אותו עם הזרוע הצפונית של נהר הנילוס בקרוב ל"תעלת סואץ" של היום ויש המגיעים עד לנהר הנילוס עצמו.

הערות שוליים[עריכה]