הזמנה לחתונה

הזמנה לחתונה הוא מכתב, טופס או קובץ (בעידן האינטרנט) המודיע על חתונה.

העברת ההזמנה[עריכה]

ההזמנה יכולה להשלח בדואר, להנתן באופן אישי או באימייל, בישיבות נהוג לתלות את ההזמנות על לוח המודעות או דלת הבית המדרש. הנפקא מינה להלכה יכולה להיות לאותן דעות שאין לסרב להזמנה לסעודת מצוה^[1] שאם ההזמנה היא כללית אין היא מחייבת כל אחד אלא באופן כללי^[2].

מבנה ההזמנה[עריכה]

ההזמנה כוללת את שם החתן שם הכלה מיקום וזמן החתונה. יש הזמנות הכוללות גם את זמן ומקום שבת חתן.

בעיות הלכתיות בהזמנה ופתרונן[עריכה]

כתיבה בכתב אשורית[עריכה]

יש פוסקים האוסרים לכתוב הזמנות בכתב אשורית^[3] ויש המתירים כיון שזה לצורך מצוה ^[4] ויש מתירים אבל מצריכים לשנות קצת מהכתב^[5].

כתיבת תאריך לועזי[עריכה]

יש האוסרים לכתוב תאריך לועזי וזאת על מנת לא לעבור על דברי הפסוק "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" שנאמר על חודש ניסן והאומר על חודש לועזי שהוא ראשון מבטל דברי הכתוב לכך יש הנוהגים לרשום תאריך לועזי רק בשמות חודשים (7 בינואר ולא 7.1) או כאלו שנוהגים שלא לכתוב כלל את התאריך הלועזי.

כתיבת פסוקים[עריכה]

מצד הדין מותר לכתוב פסוקים בהזמנה^[6], אך בגלל שההזמנה יכולה להגיע לאנשים שלא יודעים את ההלכה עלולים לזרוק את ההזמנה לאשפה ולא לגניזה לכן יש נמנעים מכתיבת פסוקים. כמו כן יש החוששים לכתיבת שלש מילים מפסוק ללא שרטוט ^[7] ולכך משנים את הפסוק (במקום "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו")

שם הורי החתן והכלה[עריכה]

יש נוהגים (מצוי יותר בציבור החרדי) לא לרשום את שם אמהות החתן והכלה אלא "רעייתו" מנהג זה לא היה בעבר אלא התחדש בתקופה האחרונה ^[8]

הערות שוליים[עריכה]