היתר מצטרף לאיסור

השלמת שיעורו של דבר איסור על ידי דבר היתר. ישנם איסורים מסויימים, שגם כאשר אין בהם את השיעור הדרוש לשם הטלת עונש על העובר עליהם, מכל מקום ההיתר משלים את שיעורם.

לדוגמא: אחד משלושת איסורי הנזיר הוא: איסור אכילה ושתיה מכל היוצא מן הגפן, ונזיר שעבר על איסור זה - חייב מלקות. לדעת רבי עקיבא, חובת מלקות חלה על הנזיר לא רק כאשר הוא שתה יין או אכל מהיוצא מן הגפן כשיעור הדרוש למלקות, אלא גם כאשר הנזיר אכל פת שרויה ביין, באופן שהשיעור הדרוש למלקות הוא מהפת והיין ביחד - הרי זה לוקה, שכן ה"היתר" - הפת - "מצטרף לאיסור" - היין.