הערמה על מעשר שני

תחבולה להפקיע תוספת חומש בפדיון מעשר שני.

פדיון מעשר שני יכול להעשות בשני אופנים: א. על ידי אדם אחר, שפודה אותו ונותן לבעליו דמי שוויו; ב. על ידי הבעלים שפודים אותו לעצמם, ובכגון זה חייבים הם להוסיף על דמי שוויו חומש מלבר - מבחוץ, כגון מעשר השווה ארבעה דינרים פודים הם אותו בחמשה דינרים.

מותר לכתחילה להערים כדי לפדות מעשר שני ללא תוספת חומש, שמכיון שכתוב בו ברכה: "כי יברכך ה' אלהיך", לכן הקלו בו חכמים להערים עליו ולפדותו בלי חומש.

כיצד מערימים על מעשר שני? אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו או לשפחתו העברים: "קח לך מעות אלו במתנה ופדה לך בהן מעשר שני זה", והרי הן פטורים מחומש, לפי שנחשבים הם כאחרים, שאף עבדו ושפחתו העברים אין גופם קנוי לו (אלא מעשה ידיהם), והרי אחרים פודים בלא חומש.