הרב אליעזר שלמה שיק

רבי אליעזר שלמה שיק, הידוע בכינויו מוהרא"ש (ראשי תיבות: מורינו ורבינו הרב רבי אליעזר שלמה), והצדיק מיבנאל.

עסק מצעירותו בהפצת תורתו של רבי נחמן מברסלב בכל קצוות תבל, ושימש כאב ומנהיג רוחני לאלפי חסידי ברסלב תלמידי 'היכל הקודש'. מרכז קהילתו שוכן ביבנאל - עיר ברסלב בגליל, אך מוסדותיו פרוסים במקומות נוספים בעולם.

צעירותו

נולד בתל אביב בתאריך כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940, לאחר שהוריו הרב מנחם זאב שיק מטאקאי והרבנית מלכה, ברחו מהונגריה בתחילת השואה.

בילדותו גדל בירושלים ולמד בתלמוד תורה "עץ חיים" בעיר העתיקה. בבר המצוה קיבל את ברכתו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא אשר התבטא עליו באופן נדיר כי "יהיה גדול בישראל". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו להתגורר בארה"ב, שם היה מקורב לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר שהיה החברותא של אביו, לאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ולרבנים נוספים.

בבחרותו למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן שקד על לימוד התורה במשך חמש שנים בישיבתו של הגאון רבי משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים בדור האחרון.

בחורף תשי"ז כאשר היה בגיל 16 וחצי, התקרב לחסידות ברסלב, שהייתה אז קטנה בהרבה מכפי שהיא כיום ובלתי מוכרת בעולם. הוא נתקל בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי רבי אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן מברסלב, והספר עורר אותו לתפילה והתבודדות באופן שלא הכיר.

כשראה את הקושי להשיג ספרים נוספים של ברסלב, ואת מחירם הגבוה, החליט שלאחר חתונתו ידפיס את ספרי ברסלב בעותקים רבים וכך יפרסם את האור הנפלא ליהודים נוספים. ואכן, בהמשך הדפיס את ספרי חסידות ברסלב במיליוני עותקים שנמכרו במחיר העלות וללא רווחים.

בגיל 21 וחצי, בתאריך י"א בשבט ה'תשכ"ב, נישא מוהרא"ש לרבנית יחנא שפרה, בתו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רוטנברג מקוסון. את סידור הקידושין ערך הגאון רבי משה פיינשטיין.

המהפכה בברסלב

בשנת ה'תשכ"ד, שנתיים לאחר נישואיו, החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת לבקש חיזוק, אז גם החל לכתוב מכתבי חיזוק אשר בהמשך הפכו לסדרת ספריו המרכזית - שאלות ותשובות "אשר בנחל", המונה כ-350 כרכים.

בשנת ה'תשכ"ה החל להדפיס ולהפיץ את ספרי רבי נחמן מברסלב בכמויות גדולות מאוד ובמחירי עלות. בשנים אלו סייע מוהרא"ש בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב שנפתח לראשונה בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק בארה"ב, ומסר שם שיעור שבועי שמשך אליו מקורבים רבים אשר התחזקו מדבריו.

בשנת ה'תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לציונו של רבי נחמן מברסלב באומן, כאשר באותה התקופה הייתה אסורה הנסיעה למקום עקב השלטון הקומוניסטי במדינה.

בנסיעתו שערך אז מארה"ב לאומן שבאוקראינה, עבר דרך ארץ ישראל ונפגש שם לראשונה עם חשובי חסידי ברסלב וביניהם ר' אליהו חיים רוזן, ר' שמואל הורוביץ ור' לוי יצחק בנדר. מאז החל הקשר ההדוק בינו לבין הרב בנדר שנמשך במשך שנים רבות.

כשחזר לארה"ב המשיך בהדפסת והפצת ספרי ברסלב בעשרות אלפי עותקים, ובשנת ה'תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו מתוך תורתו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו.

ספריו הראשונים שהודפסו הם "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש, ספר "ארך אפיים" שגרם להתעוררות גדולה ולהתקרבותם של אלפים, וכן ספר "אשר בנחל" שהפך לאחר מכן לסדרת ספריו המרכזית.

התבססותו והקמת "עיר ברסלב"

בתחילת שנת ה'תשל"ז הקים מוהרא"ש בית מדרש עצמאי בשדרה ה-9 בבורו פארק, ואז נוסדה קהילת "היכל הקודש – חסידי ברסלב" שבהמשך התרחבה והפכה לקהילה המונה אלפי תלמידים בכל רחבי העולם. באותה תקופה היה מגיע מספר פעמים בשנה מארה"ב לארץ ישראל כדי לבקר בריכוזי תלמידיו שהיו פרוסים בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם התקבצו רבים מחסידי ברסלב קודם שיבנאל הפכה לעיר ברסלב ולמקום מרכזה של הקהילה.

בשנת ה'תשמ"ו (1986) קבע מוהרא"ש את מקום מושבו ומרכז קהילתו ביבנאל שבצפון הארץ, ומאז גם דבק בו הכינוי "הצדיק מיבנאל". עימו הגיעו משפחות נוספות מחסידי ברסלב והיישוב הפך לעיר ברסלב בגליל התחתון.

כיום מתגוררים ביבנאל עיר ברסלב כ-400 משפחות של חסידים ובמקום פועלים מוסדות חינוך גדולים, ישיבות, כוללים, בית מדרש, ובית תמחוי גדול, שבו מוענקים כ-1000 מנות אוכל ביום לנזקקים וגם לכאלו שאינם. בשנת ה'תשע"ב נחנך ביבנאל בית הכנסת הגדול והמפואר של חסידי ברסלב שהפך לסמל של המקום ולאתר תיירות פופולרי.

אלפים נוספים מתלמידיו של מוהרא"ש מתגוררים ברחבי ארץ ישראל, ובתי מדרש של "היכל הקודש" קיימים גם בבני ברק, אשדוד, בת ים, אשקלון, באר שבע, תל אביב, הרצליה, נתיבות, ובמקומות נוספים.

גם בארצות הברית, בה התגורר מוהרא"ש בעצמו במהלך רוב ימות השנה, מתגוררים מאות משפחות של תלמידיו. בית המדרש המרכזי שמעליו התגורר שוכן בשכונת בורו פארק בברוקלין, ובתי מדרש נוספים של "היכל הקודש" קיימים גם במונרו, מונסי ובוויליאמסבורג.

השקפתו והדרכותיו

מוהרא"ש הנהיג את תלמידיו על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב בדגש על כמה נקודות עיקריות:

• שמחה: יהודי צריך למסור את הנפש ממש כדי להיות בשמחה תמיד על כך שזכה להיות מזרע ישראל. מוהרא"ש המליץ שאם קשה לאדם להיות בשמחה, אז ראוי לו "לעשות את עצמו שמח", כך שבסופו של דבר תשרה עליו שמחה אמיתית (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד, ועוד).

• התבודדות: חשיבות מעלת השיחה עם ה' יתברך בשפה פשוטה תמיד בכל זמן, ולקבוע לפחות 5 דקות ביום שבו מדברים רק עם הקב"ה - ומי שיכול שעה קבועה ביום אשרי לו, ולספר לפניו יתברך את כל מה שעובר על האדם בגשמיות וברוחניות (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה, שיחות הר"ן סימן קנ"ד).

• לימוד יומי קבוע בכל ספרי התורה הקדושה, כשגם אם קשה להבין, ראוי ללמוד בלא הבנה מאשר לא ללמוד כלל. בנוסף קבע מוהרא"ש סדר לימוד יומי בחמישה עשר מקורות תורניים: חומש, שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע בתוספת רש"י; תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; תלמוד ירושלמי; תוספתא; מדרש רבה; מדרש תנחומא; רמב"ם; טור; שולחן ערוך; זוהר; תיקוני זוהר; ליקוטי מוהר"ן; ליקוטי הלכות (על פי שיחות כ"ח ו-ע"ו בשיחות הר"ן, ע"ע בקונטרס סדר דרך הלימוד).

• הפצה: עידוד חסידי ברסלב לקרב רחוקים ולהפיץ בכל העולם ספרים וחוברות של החסידות במחיר הקרן (על פי צוואתו של מוהרנ"ת מברסלב, וע"פ ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ד).

• נסיעה לאומן: לנסוע בכל זמן שמתאפשר אל ציונו של רבי נחמן מברסלב באומן, ובפרט לעשות כל מאמץ כדי להיות שם בכל ראש השנה (על פי סימנים ת"ג ו-קס"ב בחיי מוהר"ן).

• לימוד נרחב בכל ספרי ברסלב, בבקיאות ובעיון. מוהרא"ש תיקן לוח לימוד שבעזרתו מסיימים את הספר ליקוטי מוהר"ן מדי חודש (ע"פ ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב, וחיי מוהר"ן סימן שמ"ו).

• לימוד הלכה: רבי נחמן אומר שכל בר ישראל מוכרח ללמוד הלכה בכל יום, ובלי הלכה אדם לא יודע איך להתנהג ואיך להיות יהודי, ולכן שם מוהרא"ש דגש עיקרי על לימוד הלכה, ובפרט הקפיד מאוד שבעלי תשובה ילמדו הרבה הלכה שיידעו כיצד להתנהג (ע"פ שיחות הר"ן סימן כ"ט).

• לימוד ח"י פרקי משניות כסדרן בכל יום, כך שמידי חודש זוכים לעשות סיום על כל השישה סדרי משנה (ע"פ שיחות הר"ן סימן קפ"ה).

• לימוד 'דף היומי' גמרא בכל יום חוק ולא יעבור, אפילו בגירסה (הדף היומי הוא מיוזמת רבי מאיר שפירא מלובלין, ומוהרא"ש אחז כי המהר"ם שפירא קיבל זאת בהשראתו הרוחנית של רבי נחמן מברסלב).

• הקפדה על "שלום בית": חשיבות ההרמוניה והכבוד ההדדי בחיי הנישואין (על פי שיחות רס"ג-רס"ד בשיחות הר"ן).

• הקפדה על "כיבוד הורים": אף שחלק גדול מחסידי ברסלב הינם חוזרים בתשובה ממשפחות חילוניות, הדריך מוהרא"ש תמיד להימנע ככל האפשר ממחלוקות עם ההורים ובני המשפחה ולקרבם בדרכי נועם.

• התנהגות בדרך ארץ: מוהרא"ש הקפיד מאוד שתלמידיו יתנהגו תמיד בדרך ארץ גדול ויילכו מסודרים עם בגדים נקיים (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ז, ספר המידות אות בנים סימן ס"ד).

פטירתו

מוהרא"ש נפטר ביום שישי י"ז בשבט ה'תשע"ה, ערב שבת פרשת יתרו, בשעה 01:09 אחר חצות לילה, בבית החולים Presbyterian Hospital במנהטן ניו-יורק.

לאחר מכן הועברה המיטה אל ישיבת "היכל הקודש" דחסידי ברסלב בשכונת בורו פארק שבארה"ב והונחה במרכז בית המדרש. בשעות הבוקר נערכה הטהרה במקווה שבתוך בניין הישיבה ולאחר מכן בסביבות השעה 11:00 הועברה המיטה בליווי המונים מתלמידיו אל בית הלוויות "שומרי החומות" הנמצא בסמיכות לבניין הישיבה, שם שכנה מיטתו במשך השבת.

ביום ראשון בערב, אור לכ' בשבט, הגיע ארונו של מוהרא"ש לארץ ישראל. הלוויתו נערכה בשעות הלילה בהשתתפות רבבות אנשים ביבנאל עיר ברסלב, שם נטמן במעלה ההר במקום אשר הכין לעצמו למעלה מ-25 שנה קודם לכן ובו נהג להתבודד באופן קבוע.

מורשתו העיקרית היא אלפי ספריו וביניהם סדרת הספרים המרכזית "אשר בנחל" המונה כ-350 כרכים. "השארתי אחריי ירושה גדולה והם שו"ת "אשר בנחל" שמסתכם כבר עד השנה הזו בלמעלה משבעים אלף מכתבים", כתב מוהרא"ש ארבעה ימים לפני פטירתו. "ולכן אני מבקש את כל אנשי שלומינו תעזרו לי שייצא כל חלקי שו"ת "אשר בנחל" לאור עולם, כל אחד שיקח על עצמו כמה כרכים להדפיס את זה, וזה הירושה היחידית שהשארתי ממני".

ההבטחה לבאים אל קברו

בצוואתו כתב המוהרא"ש הבטחה שאותה ביקש גם להדפיס על מצבתו: "אני מבטיח שכל בחור רווק וכל בחורה רווקה שיבואו כאן לקברי ויגמרו את כל ספר התהילים מהתחלה עד גמירה לזכותי - אזי אשתדל בכל מה שרק אוכל שימצאו את זיווגם. וזה הבטחה חזקה ממני". בנוסף הבטיח: "לא אנוח ולא אשקוט עד שיהיה למי שבא לקברי להתפלל וללמוד ישועה שלימה מן השמים. ובפרט בחור ובחורה שצריכים למצוא את זיווגם ויאמרו את כל ספר התהלים בלי להפסיק - אני מבטיח שימצאו את זיווגם מן השמים. ואני חזק בזה מאוד ... מי שירצה איזה דבר וכו', איזה ישועה לפעול וכו', איזה רפואה לבקש וכו', שיבוא שם אל קברי והקדוש ברוך הוא יעזור שאהיה לו למליץ יושר למעלה. ופרטיות בניי ובנותיי וחתניי ותלמידיי לומדי ספריי, כשתבואו לבקש אצלי - תיוושעו בעזרתו יתברך בכל מילי וימלא לכם הקדוש ברוך הוא משאלות לבכם לטובה".

בערב פטירתו, כתב מספר מכתבים לתלמידיו ובהם חזר והבטיח ישועות למי שיבוא להתפלל על קברו ביבנאל. באחד המכתבים כתב בהבטחה מפורשת: "מה שרק תבקשו ממנו יתברך אצל קברי, אזי התפילות יענהו מן השמים".

ספריו:

• אשר בנחל - סדרה של כמאה וחמישים כרכים המכילים מכתבי חיזוק לתלמידיו ולשואלים אותו

• שאלות ותשובות בחסידות ברסלב - אלפי שאלות ותשובות בכל תחומי החיים.

• אוצר הקונטרסים - סדרה בת 32 כרכים המכילה כ-1000 קונטרסים. בנוסף, לוקטו מהסדרה קונטרסים המדברים על אותו נושא בכרכים מיוחדים: אוצר הקדושה, אוצר החיים, אוצר הסבלנות, אוצר לנשים, אוצר חינוך הילדים, אוצר שלום בית, אוצר הרפואות, אוצר לבחורי ישיבה, אוצר ראש השנה, אוצר הפרנסה, ועוד.

• פעולת הצדיק - קורות חייו של רבי נחמן מברסלב.

• שפת הנחל - פירוש על ספר ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב.

• זאת התורה - דרושים על סדר פרשיות השבוע.

• שיחות מוהרא"ש - שיחות וסיפורים שנאמרו לתלמידי "היכל הקודש", 15 כרכים.

• נהרי אפרסמון - פירוש על סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב.

• סידור "עת רצון" - ביאור על סידור התפילה.

• 22 פירושים שונים על פרקי אבות - "אהבת אבות" "חסדי אבות", "מגן אבות" ועוד.

• תוך הנחל - שיחות על פרשות השבוע.

• קדושת ישראל - אינדקס של נושאים שונים הקשורים לתיקון הברית.

• ארך אפיים - ספר המדבר מעניין הסבלנות.

• אילן החיים - שיחות מוסר בעניין ניצול הזמן.

• דיבורי מוהרא"ש - נערך מתוך שיעוריו ביידיש, בתרגום לעברית.

• תוך הנחל - סדרת ספרים וחוברות משיחותיו בשבת. הסדרה יוצאת לאור החל משנת תשמ"ו במהדורות שונות, בהן בחוברות שבועיות.