הרב דב בערל וויין
|
|
הרב דוב בערל ויין הוא רב אמריקאי ידוע שעיקר התמחותו בנושאי היסטוריה בכלל ויהודית בפרט. הרב רואה בלימוד היסטוריה מקצוע יסודי להבנת הזהות היהודית. נחשב בעל השפעה רבה בקרב היהדות האמריקנית על מגוון זרמיה, בעיקר בזכות למעלה ממיליון עותקים של 1000 קלטות העוסקות בהיסטוריה יהודית שמפיץ בעולם מאז משנת 1985 ובשל ספריו וסרטי המדיה שהפיק בנושא זה. כיום מכהן כרבו של בית כנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בט' בניסן ה'תרצ"ד בשיקגו לאסתר בת חיים צבי רובינשטיין ולרב זאב ויין מתלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומי שכיהן כרב 51 שנה בקהילה אחת בשיקגו.
בשנת תשט"ו 1955 נישא ליוכבד (ג'קי), ילידת ואסיקי שבליטא, בתו של הרב אליעזר לוין רבה של העיר דטרויט למעלה משישים שנה. בשיקגו נולדו ארבעת ילדיהם: מרים, דינה, הרב חיים צבי ושרה.
לימודים[עריכה]
את לימודיו היסודיים למד ויין בבית ספר ציבורי ולפי הנהוג (באותם ימים הייתה הפרדה מוחלטת בין בנים ולבנות אף בבתי ספר ציבוריים). את לימודיו התורניים השלים בלימוד בחברותא עם אביו הרב. אביו שהיה לרבו נהג לאסוף אותו מבית הספר ולמד עמו שעתיים שלוש ביום. כבר בגיל 9 למד עמו לא רק ש"ס אלא גם קצות החושן. מעט לפני בר המצווה החל ללמוד בישיבת "משנה תורה", שם היה התלמיד הצעיר ביותר. לבקשת האב לימדו הבן אנגלית על מנת שיוכל לנאום בבית הכנסת לא רק ביידיש.
למד בישיבת בית המדרש לתורה בשיקגו שהקים סבו הרב רובינשטיין. רבותיו היו הרב חיים קרייסוירטה על ידו אף הוסמך לרבנות, הרב מרדכי רוגוב והרב ישראל מנדל הכהן קפלן, אשר היגרו לארצות הברית מליטא.
את התואר הראשון עשה באוניברסיטת רוזבלט בשיקגו. בד בבד עם לימודי הישיבה. אחרי שהוסמך לרבנות השלים את השכלתו בלימודי משפטים בקורסי ערב באוניברסיטת דה-פול שם הוסמך לשמש כעורך דין, משרה בה החזיק תשע שנים בעיר הולדתו. בתקופה שלמד תורה בישיבה ומשפטים באוניברסיטה שימש בשבתות כרב קהילה מקומית.
עול רבנות[עריכה]
בשנת תשכ"ד (1964), אף שהצליח במקצועו, ביקש להקדיש יותר למשפחתו ואף נעתר לבקשת הרב קרייסוירטה לקבל על עצמו משרת רבנות בקהילת בית ישראל בעיר הקיט מיאמי ביץ', פלורידה, שם כיהן כרב 8 שנים בקהילת יהודי מיאמי. הוא מכר את משרדו וביתו ועקר עם משפחתו לפלורידה.
בעיר-קיט זו נפשו בכל שנה גדולי ישראל, כגון הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', הרבי מסאטמר ועוד. שם, היה לומד עמם הרב ויין בצל עץ התאנה שבחצרו, והיה גם עוזר להם להתרים את בעלי-הבתים לישיבות ומוסדות התורה שבראשותם.
בסוף שנת תשל"ב (1972) עברה המשפחה לעיר ניו יורק עת פנה ויין לכהן בתפקידו החדש כסגן נשיא ה-OU (ארגון הקהילות היהודיות האורתודוקסיות באמריקה), לתקופה בת חמש שנים. עמד בראש מחלקת הכשרות של הארגון. בשנת ה'תשל"ז (1977) עקרה המשפחה לעיירה מונסי שכמעט כל אוכלוסייתה יהודית. שם ייסד בית כנסת קהילתי בשם בית תורה, אולפנא תיכונית לבנות בשם בת תורה וכעבור חמש שנים ייסד גם את הישיבה התיכונית ישיבת שערי תורה שהייתה הישיבה התיכונית הראשונה במונסי והוא עמד בראשות שלשת המוסדות הנ"ל. את שמה קרא על שם ישיבת "שערי תורה" שנוהלה בידי סבו הרב חיים צבי רובינשטיין. את הישיבה ייסד בהתייעצות אינטנסיבית עם הרב יעקב קמינצקי, אליו היה מקורב ביותר.
מפעל הקלטות[עריכה]
בשנת ה'תשמ"ה 1985 החל בהקלטת סדרות שיעוריו בהיסטוריה שנמסרו לפני בני קהילתו בבית-הכנסת "בית תורה", ובהפצתם ברחבי ארצות הברית ואף בארץ בקרב דוברי אנגלית.
כתוצאה מן הביקוש ההולך וגובר לרכישת קלטות רבות שאף סייעו לא במעט למימון קיומה של הישיבה, הופתע ויין לראות כי השיעורים בהיסטוריה שנמסרו לפני קהל מצומצם התחבבו על קהל רחב. הוא ראה בכך הוכחה לטענתו כי אין באמת במציאות ספרים בהיסטוריה יהודית שנכתבו בעין יהודית אורטודוכסית. גם בישיבה עצמה הוא עמד על כך שאת לימוד ההיסטוריה ילמד הוא ולא מורה למקצועות חול כנהוג בישיבות תיכוניות אחרות. הוא נמנע במכוון מלהשתמש בספרי לימוד במקצוע זה באומרו, "נוכחתי לדעת שצריך להורות לתלמידים לדלג על פרקים שנכתבו מעמדה רחוקה מהשקפה אורתודוקסית או המושפעת משכזו. מצאתי את עצמי אומר לתלמידים, על נושא זה קיראו בספר פלוני ועל נושא זה קיראו רק הספר אלמוני ובשום אופן לא בספר זה או אחר. אין שום היגיון בכך."
מאותה העת נמסרו השיעורים השבועיים בהיסטוריה בקהילת בני תורה בכוונת מכוון באופן כזה שיתאימו לקהל רחב. בכל שבוע התקדמו הנושאים לפי סדר כרונולוגי, מבריאת העולם ועד מלחמת יום הכיפורים.
אותן שנים היו השנים האחרונות של השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, והחדרת הקלטות בהיסטוריה יהודית לרחבי מדינות ברית-המועצות מעבר למסך הברזל, נעשתה בחשאי ותוך הסתכנות ממשית של כמה שליחים. כמה אסירי ציון לשעבר סיפרו כעבור שנים שהתודעה היהודית בהם גברה בזכות קלטות אלו, חלקם אף גילו את יהדותם באופן זה.
בהמשך הוקלטו שיעורים באופן שיטתי ומסודר על הפטרות הנקראות בשבתות ומועדים. במשך השנים התפתח מפעל הקלטות לסדרות שיעורים רבות ומגוונות, כמו: חייהם של גדולי ישראל בדורות קדמונים, מעמד האשה, פרקי אבות, תפילה ועוד.
הוצאת ספרי ההיסטוריה[עריכה]
לאור עצם החידוש המהפכני בלימוד היסטוריה בעין רבנית אורתודוקסית נוצר ביקוש לכתיבת ספר היסטוריה.לכן הופיע בארצות הברית בשנת ה'תשנ"א 1991 ספרו הראשון בהיסטוריה "Triumph of Survival" שתרגומו "ניצחון של השרדות". הספר עוסק בהיסטוריה יהודית בעידן המודרני בין השנים 1650-1990. לאחריו הופיעו עוד ארבעה ספרים על ימי הבית השני והחורבן, גלות אדום ועד לעידן המודרני. הספרים הפכו לספרי לימוד במוסדות חינוך יהודיים רבים בארצות דוברות אנגלית, ובכך הגשימו את המטרה לשמן הם נכתבו.