הרב משה דב וולנר

הרב משה דב וולנר היה רבה של העיר אשקלון וחבר "חבר הרבנים שע"י הפועל המזרחי".

תולדות חייו[עריכה]

נולד בא' בניסן תרע"ב בהונגריה לאביו הרב צבי יהודה וולנר, רבה של פולספלש ולאמו רחל. בהיות כבן תשע, בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, נדד יחד עם מפשחתו מעיר לעיר מאימת הקומוניסטים ומפני בעיות נוספות. למד אצל הרב דב לבלוביץ' אב"ד קישקרש, בעל 'דיבובי חן' במשך שמונה שנים והוסמך על ידו. לפני פטירת הרב לבלוביץ', הוא כתב לר' משה דב: "מובטחני שתהיה בעז"ה לאילנא רברבא בישראל, ותזכה להרביץ תורה ויראת שמים לישראל בערך יותר גדול מאשר זכיתי אני". לאחר מכן למד אצל הרב יוסף אלימלך כהנא, אב"ד אונגוואר וצעהלים, בעל "חידושי מהרי"א הכהן". לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי עקיבא סופר ("דעת סופר"), שם למד גם מבנו רבי שמואל בנימין סופר ("חשב סופר"), ר' שמעון שטרסר ור' ישעיה קאליש, שאף מינה אותו לכהן כדיין בבית דינו. כמו כן, הוסמך גם על ידי ר' דוב בעריש מייזליש- אב"ד אויהל.

בשנת תרצ"ו נשא את מרים, בתו של הרב ישראל וועלץ, רבה של פסט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפסט. בבודפסט כיהן כרב קהילה במשך כ-15 שנה, עד לפרוץ השואה. בשואה שהה במחנות ריכוז והשמדה, והיה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד אותם. לאחר השואה פגש את חותנו, אשתו ובנותיו, שהופרדו ממנו, והוא הצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפסט ובניהול בי"ד מיוחד לענייני עגונות שהקים בעיר.

בשנת תשי"א עלה לארץ ישראל והחל לכהן כרבו של מושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים מהונגריה ומסלובקיה. בבואו לארץ התקרב לאדמו"ר בבעלזא, רבי אהרן רוקח ולאחר פטירתו, התקרב לאדמו"ר מצאנז- קלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, לאדמו"ר מסטראפקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם ולרבותיו בישיבת פרשבורג שהשתקעו בירושלים. כמו כן, הצטרף ל"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי"^[1], ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה". כמו כן, פרסם מאמרים בקובץ "פרי הילוילים" של ישיבת צאנז-קלויזנבורג. לאחר כשנתיים, בשנת תשי"ג החל לכהן כרבה של אשלקון, שהיה אז עיר צעירה ומאוכלסת בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסודת תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. באשקלון כיהן כרב וכראש אבות בתי הדין במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תש"ך הצטרף אליו רבה הספרדי של העיר, הרב יוסף שרביט. בשנת תש"מ עזב את אשלקון והתגורר זמן קצר בפתח תקווה, ולאחר מכן בשכונת קרית משה בירושלים, שם התגורר עד לפטירתו בכ"א באב תשס"ז. הוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, סמוך לקבר חותנו.

בנו, הרב צבי יהודה וולנר, הוא ראש כולל צאנז-קלויזנבורג בבני ברק ודיין בביה"ד בתל אביב.

ספריו[עריכה]

• שאילת חמדת צבי- שו"ת, חמישה כרכים. הספר זכה להסכמות מחותנו, מהאדמו"ר מצאנז ומהרב יצחק יעקב וייס, בעל 'מנחת יצחק'.
• דרושים לחפציהם- דרושים על התורה והמועדים, שלושה כרכים.
• אמרי חמודות- על השבת והמועדים. חלק א'- ענייני דרוש על השבת והמועדים. ח"ב- בירורי הלכה בענייני שבת ומועד.
• חמדת הלבבות- על ספר תהלים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ספריו[עריכה]

• 'חמדת צבי' חלק א', אורח חיים
• 'חמדת צבי' חלק ב', יורה דעה
• 'חמדת צבי' חלק ג'
• 'חמדת צבי' חלק ד'
• 'חמדת צבי' חלק ה'

מאמריו[עריכה]

• זכויות וסמכויות הרופא, "התורה והמדינה" חלק ז-ח
• ניתוח מתים לצרכי לימוד ושימוש בחלקי גופות מתים לצרכי לימוד רפואה, 'התורה והמדינה' חלק ה-ו
• גיוס נשים לצבא

הערות שוליים