וידוי מעשר

מצות וידוי בשנה הרביעית והשביעית של השמיטה על ביעור המעשרות (ראה: ביעור מעשר).

מצות עשה להתוודות לפני ה' בשנה הרביעית והשביעית של השמיטה אחר הוצאת כל המעשרות כתיקונם.

נוסח הוידוי נאמר בפרשת כי תבוא (דברים כו, יג - טו): "בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותיך אשר צויתני לא עברתי ממצותך ולא שכחתי, לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת, שמעתי בקול ה' אלהי עשיתי ככל אשר צויתני. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".

יוחנן כהן גדול, ששימש בכהונה גדולה אחרי שמעון הצדיק, ביטל את אמירת וידוי מעשר, מפני שלא היו יכולים לומר "וגם נתתיו ללוי", לפי שהיו נותנים את המעשר ראשון לכהנים ולא ללויים; שכשעלה עזרא, לא עלו עמו מבני לוי, ולכן קנסם, שלא יתנו את המעשר הראשון ללויים אלא לכהנים.