ויקישיבה:מיזמים/תורנית/בין כסה לעשור

כינוי לימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, עשרת ימי תשובה.

"כסה" הוא כינוי לראש השנה על שם הכתוב (תהלים פא, ד): "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ודרשו חז"ל: "איזהו חג, שהחודש (הירח) מתכסה בו? הוי אומר: זה ראש השנה", כלומר בראש השנה שהוא ראש חודש, הירח מכוסה ואינו נראה. ו"עשור" הוא כינוי ליום הכיפורים החל בעשירי לחודש תשרי. מכאן השם "בין כסה לעשור" לימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

הימים שבין כסה לעשור, הינם ימים מיוחדים לקיום מצות התשובה. החיוב לעשות תשובה פרוס על פני כל השנה, אולם בימים אלו גובר מאוד חיוב זה. את הפסוקים בספר ישעיהו: "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו, וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" פירשו חז"ל, כי מכוונים הם לעשרת הימים שמראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים. בימים אלו ה' מתקרב לעמו ומצפה שכולם ישובו אליו בלב שלם.

בתלמוד, במסכת ראש השנה, מצינו כי שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: ספר אחד, בו רשומים הצדיקים הגמורים אשר נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים; השני - ובו רשומים הרשעים הגמורים הנכתבים ונחתמים למיתה; והשלישי - ספרם של הבינוניים, שמצוותיהם ועברותיהם שקולות הן. גזר דינם של הבינוניים נשאר פתוח ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים, ובידם - על ידי חזרה בתשובה - להיכתב ולהיחתם לחיים.

התשובה כוללת: חרטה בלב שלם על חטאי העבר, עזיבת החטאים והמנעות מעשייתם, וידוי עליהם וקבלת החלטה אמיתית בלב שלא לחטוא עוד בעתיד.

ראוי להחמיר בימים שבין כסה לעשור בחומרות הלכתיות, אף על פי שבשאר ימות השנה, אין הוא מחמיר בחומרות אלו. בימים אלו אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו לפנים משורת הדין ולכן ראוי שנתנהג גם אנו בהם לפנים משורת הדין.

בימים אלו מוסיפים בתפילת שמונה עשרה הוספות מיוחדות. ההוספות הן: בברכת "אבות" מוסיפים: "זכרנו לחיים..."; בברכת "מחיה המתים" מוסיפים: "מי כמוך..."; בברכת "אתה קדוש" מסיימים: ב"המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש"; בברכת "השיבה שופטנו" מסיימים: ב"המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט"; בברכת "מודים" מוסיפים: "וכתוב לחיים טובים..."; בברכת "שים שלום" מוסיפים: "בספר חיים ברכה ושלום...". (ראה גם ערך: שבת שובה; כפרות).