ויקישיבה:מיזמים/תורנית/חינוך

הרגלת קטן במצוות.

יש אומרים, כי חובת חינוך מקורה מדברי קבלה, שנאמר (משלי כב, ו): "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"; ויש אומרים, כי מקורה בתורה, שנאמר (בראשית יח, יט): "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'".

חובת חינוך הוזכרה במקורות כמצוה המוטלת על האב, אך רבים מן הראשונים סוברים כי אף האם חייבת בחינוך בניה. לכל הדעות, אין האם מחוייבת להוציא ממון לשם חינוך בניה.

ברם, אשה עשירה - כופין אותה לשאת בהוצאות חינוך ילדיה מדין צדקה.

למרות שנחלקו הפוסקים אם האם בכלל מצות חינוך כהאב, מכל מקום, למעשה, האם היא המגדלת את הילדים, ובפרט בגיל הרך, ועל כן בפועל מוטלת המצוה עליה כמו על האב, ואין צריך לומר - כשהאב אינו, או כשאינו ממלא את תפקידו.

אף שמעיקר הדין אשה פטורה מללמד את בנה תורה, מכל מקום אחד מן הדברים שבזכותם זוכות הנשים לחיי עולם הבא הוא: הבאת ילדיהן לבית רבם ללמוד תורה.

כשם שהאב חייב בחינוך בנו, כך הוא גם חייב בחינוך בתו באותן המצוות שתתחייב בהן לכשתגדל.