ויקישיבה:מיזמים/תורנית/מפתה

אדם שפיתה נערה בתולה לשכב עמו ונתרצתה לו.

נאמר בתורה (שמות כב, טו - טז): "וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה, ושכב עמה, מהור ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות". פרשה זו באה ללמדנו, שאם אדם פיתה נערה בתולה לשכב עמו ונתרצתה לו, ולא נשאה לאחר מכן לאשה, חייב הוא לשלם לאביה קנס "חמשים כסף", כלומר: חמשים סלעים שהם מאתיים דינר.

מלבד חובת תשלומי קנס בעד הנאת שכיבה, חייב האונס לשלם גם: א. בושת - על הבושה שגרם לה; ב. פגם - על שנפגם ונפחת ערכה.

שלא כאונס, שמשלם מיד את הקנס לאביה, אף על פי שנושאה לאשה, הרי שהמפתה אינו משלם את הקנס אלא אם אינו נושא את המפותה לאשה, שנאמר במפתה: "אם מאן ימאן אביה לתתה לו, כסף ישקול".