ויקישיבה:מיזמים/תורנית/מתעסק

עשיית דבר מתוך "התעסקות", מבלי משים, ללא כוונה ורצון למעשה כמות שהוא, אלא מתוך טעות או חוסר תשומת לב.

באיסורי שבת: כוונת התורה באומרה: "לא תעשה כל מלאכה", נמסרה למשה בתורה שבעל פה; ובמסורת זו נאמר שכל שלושים ותשע המלאכות שהוצרכו למלאכת בניין המשכן במדבר וכל המלאכות הדומות להן נכללות באיסור מלאכה בשבת.

ואמנם, לא רק את מהות המלאכות למדו חז"ל ממלאכת המשכן, אלא גם את איכות עשייתן. במלאכת המשכן נאמר שהיא "מלאכת מחשבת", כלומר: מלאכת אומנות; לפיכך כל מלאכה שאינה נעשית בדרך עשיית מלאכת מחשבת, אינה אסורה בשבת מן התורה, ואין צריך לומר שאין חייבים עונש או קרבן על עשייתה.

אחד מתנאי "מלאכת מחשבת" הוא, שהמלאכה תיעשה בכוונה. מלאכה שנעשתה מתוך "התעסקות", ללא כוונה, מבלי משים, שעשייתה לא היתה צפויה מראש, אינה נחשבת ל"מלאכת מחשבת", ומי שעשאה - פטור.

בארבעה סוגים של מתעסק דיברו חכמים:@ מתעסק בעצמה של המלאכה: העושה מלאכה בשבת ולא התכוון לעשות מלאכה כלל, אלא שנעשתה בדרך מקרה מתוך שטעה במהות מעשהו - הנו "מתעסק". כגון: התכוון לחתוך עשב תלוש, מעשה שהוא מותר לכתחילה, ונזדמן לו במקרה עשב מחובר, וחתכו - נמצא קוצר בשבת כמתעסק.

ולא עוד, אלא אפילו התכוון לעשות מלאכה בשבת, ונעשתה לו מלאכה אחרת שלא התכוון לה - "מתעסק" הוא, לפי שלא נעשתה מחשבתו, כי את שחשב לעשות - לא עשה, ואת שעשה - לא חשב לעשות. כגון: זרק אבן בבהמה כדי להורגה (אב מלאכה "שחיטה"), והאבן סטתה מן המטרה ולא הרגה את הבהמה, אלא השירה פרי בהליכתה (אב מלאכה "קצירה"), מתעסק הוא, כי לא נתכוון למלאכה זו.@ מתעסק בגוף בו נעשתה המלאכה: המתכוון לעשות מלאכה בשבת בגוף מסויים, ומתוך טעות או חוסר תשומת לב נעשתה המלאכה בגוף אחר - אף זה "מתעסק" הוא. כגון: התכוון להדליק נר מסויים, והדליק בטעות נר אחר.@ מתעסק בסדר המלאכות: המתכוון לעשות שתי מלאכות או יותר, בסדר מסויים, ומתוך טעות או חוסר תשומת לב נהפך סדר פעולותיו - הנו "מתעסק". כגון: היו לפניו שני נרות, אחד כבוי ואחד דולק, והתכוון להדליק את הכבוי ואחר כך לכבות את הדולק, ונהפך סדר פעולותיו וכיבה את הדולק בראשונה.@ מתעסק באיכות המלאכה: המתכוון לעשות מלאכה באיכות מעולה ונעשתה באיכות פחותה מזו שהתכוון לה - נחשב ל"מתעסק". סוג זה של "מתעסק" הוזכר במלאכת הוצאה: התכוון להוציא משא באופן שיהא תלוי על גופו לפניו (בשמירה מעולה, כי הוא יכול לראותו), ובלא כוונה בא לו המשא לאחריו (איכות שמירתו פחתה) - "מתעסק" הוא בהוצאה.

ברם, המתכוון לעשות מלאכה בכמות מסויימת, ועשה בטעות פחות או יותר ממה שהתכוון לעשות - אין זה בכלל "מתעסק". כגון: התכוון לכתוב אגרת וכתב את חציה.

בשאר איסורים: אין אדם חייב על עבירה שעבר כ"מתעסק", חוץ ממתעסק במאכלות אסורות ובעריות.

במצוות: ברוב המצוות, המתעסק לא יצא ידי חובתו, גם לדעת הסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה.