ויקישיבה:מיזמים/תורנית/נזיר שמשון

מי שנדר להיות נזיר כפי שהיה שמשון, כגון שאמר: "הריני נזיר כשמשון", או "הריני נזיר כבן מנוח", או "הריני נזיר כבעל דלילה" וכיוצא בזה - הריהו נזיר כל ימיו, שכן שמשון היה נזיר מבטן אמו על פי דברי מלאך ה', כמו שכתוב (שופטים יג, ג - ה): "וירא מלאך ה' אל האשה, ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן. ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר, ואל תאכלי כל טמא. כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן".

"נזיר שמשון", שלא כנזיר עולם, חייב לגדל את שערו כל ימי חייו, כמו שכתוב בשמשון (שופטים יג, ה): "ומורה לא יעלה על ראשו".

לנזיר שמשון מותר לכתחילה להיטמא למתים, שכן מוצאים בשמשון, שהרג את הפלשתים והוריד מהם את חליפותיהם, ומכאן שמותר היה לו להיטמא למת, וכן כותב הרמב"ם: "שמשון לא היה נזיר גמור, שהרי לא נדר בנזיר, אלא המלאך הפרישו מן הטומאה. וכיצד היה דינו? היה אסור ביין, ואסור בתגלחת, ומותר להיטמא למתים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה. לפיכך מי שאמר: הריני נזיר כשמשון - הרי זה נזיר מן התגלחת ומן היין לעולם, ואינו מגלח כל שנים עשר חודש כשאר נזירי עולם, ומותר להיטמא למתים".