ויקישיבה:מיזמים/תורנית/צער בעלי חיים

האיסור לגרום סבל ועינוי לבעלי חיים כאשר אין בדבר צורך לבני אדם.

אסור מן התורה לצער בעלי חיים. דינים רבים נאמרו שמטרתם למנוע צער בעלי חיים. גם כמה מאיסורי שבת דרבנן הותרו במקום שיש צער לבעלי חיים.

המקרים שבהם עלולים להכשל באיסור זה הינם רבים ושכיחים. נציין מספר דוגמאות של צער בעלי חיים: אסור להעמיס על בעלי חיים משא כבד יותר מיכולתם. אדם הרואה בהמה הרובצת תחת משא כבד, מוטל עליו לפרוק את המשא מעליה. חיוב זה קיים הן במקרה שלא העמיסו עליה יותר מיכולתה והן במקרה שהעמיסו עליה משקל הכבד יותר מיכולתה. בפעולה זו יש משום מניעת צער בעלי חיים, וגם משום עזרה לחברו. כמו כן, אסור לרתום בעל חיים כדי שימשוך עגלה הטעונה משא כבד יותר מיכולתו. אסור להושיב עוף כדי שידגור על ביצים של עוף אחר שאינו בן מינו, כי הדבר גורם לו צער.

כאמור, איסור צער בעלי חיים קיים רק כאשר אין לאדם כל תועלת בדבר. לכן, כאשר בעלי החיים מצערים את האדם או כאשר הוא זקוק להם לצורכי רפואה או למטרות אחרות, מותר לצערם או להורגם, שהרי התורה התירה לשחוט בעלי חיים לצורך אכילה. כמו כן, מותר לערוך נסיונות רפואיים בבעלי חיים, להזריק להם נגיפי מחלות וכדומה, כדי ללמוד את דרכי הריפוי של מחלות אלו.

אמנם, כאשר האדם יכול להשתמש בבעלי החיים מבלי לגרום להם צער או שהוא יכול למעט בצערם, והוא אינו עושה זאת, הרי הוא עובר על איסור צער בעלי חיים.

אדם שנמצאים ברשותו בעלי חיים, מוטל עליו לתת להם אוכל, כפי צורכו של אותו בעל חיים.

אסור למנוע בעלי חיים מלאכול בשעת מלאכתם מן הדבר שהם עושים בו מלאכה, שנאמר (דברים כה, ד): "לא תחסום שור בדישו". אסור למנוע את הבהמה מלאכול גם מגידולי קרקע הטעונים על גבה.