זהירות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מידת הזהירות היא המדרגה הראשונה בעבודת ה', על פי המובא בברייתא של רבי פנחס בן יאיר (בבלי עבודה זרה כ ב) וכמבואר בספר מסילת ישרים לרמח"ל.

הגדרתה[עריכה]

מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא, לעשותם או לעזבם.

חלקיה[עריכה]

1. התבוננות מהו הטוב האמיתי ומהו הרע האמיתי. 2. המעשים של עצמו - האם הם שייכים לטוב או לרע. א. בשעת מעשה - לא יעשה בלי לשקול. ב. שלא בשעת מעשה - יזכור כלל מעשיו וישקול מה מהרע וידחה ומה מהטוב להתמיד בו ולהתחזק בו. רצוי לשקול דרכיו כל יום הסוחרים הגדולים, ולקבוע זמן לזה.

דרכי קניינה[עריכה]

לימוד התורה, ובפרט ההתבוננות על חומר העבודה ועומק הדין. ההתבוננות הזו תעורר בהדרגה: לשלומי הדעת - יתברר להם כי רק השלמות ראוי שיחמד מהם, והאמצעים אליו - המעשים הטובים והמידות הטובות. לפחותים מהם, שמתאוים לכבוד - המדרגות בעולם הבא לפי המעשים. לכל ההמון - השכר והעונש, עומק הדין על כל דבר קטן או גדול.

מפסידיה ומניעתם[עריכה]

1. הטיפול והטירדה העולמית. הפתרון - לימוד תורה, קביעת עתים לתורה, ולחשבון המעשה ותיקונו. 2. השחוק והלצון, שמסירים מהלב את המחשבות הישרות והעיוניות כמגן המשוח בשמן 3. החברה הרעה. הפתרון - להתרחק מהם, לא לשים לב ללעגם, אדרבה ילעג על מלעיגיו ויבזם.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים