זהירות
|
מידת הזהירות היא המדרגה הראשונה בעבודת ה', על פי המובא בברייתא של רבי פנחס בן יאיר (בבלי עבודה זרה כ ב) וכמבואר בספר מסילת ישרים לרמח"ל.
הגדרתה[עריכה]
מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא, לעשותם או לעזבם.
חלקיה[עריכה]
1. התבוננות מהו הטוב האמיתי ומהו הרע האמיתי. 2. המעשים של עצמו - האם הם שייכים לטוב או לרע. א. בשעת מעשה - לא יעשה בלי לשקול. ב. שלא בשעת מעשה - יזכור כלל מעשיו וישקול מה מהרע וידחה ומה מהטוב להתמיד בו ולהתחזק בו. רצוי לשקול דרכיו כל יום הסוחרים הגדולים, ולקבוע זמן לזה.
דרכי קניינה[עריכה]
לימוד התורה, ובפרט ההתבוננות על חומר העבודה ועומק הדין. ההתבוננות הזו תעורר בהדרגה: לשלומי הדעת - יתברר להם כי רק השלמות ראוי שיחמד מהם, והאמצעים אליו - המעשים הטובים והמידות הטובות. לפחותים מהם, שמתאוים לכבוד - המדרגות בעולם הבא לפי המעשים. לכל ההמון - השכר והעונש, עומק הדין על כל דבר קטן או גדול.
מפסידיה ומניעתם[עריכה]
1. הטיפול והטירדה העולמית. הפתרון - לימוד תורה, קביעת עתים לתורה, ולחשבון המעשה ותיקונו. 2. השחוק והלצון, שמסירים מהלב את המחשבות הישרות והעיוניות כמגן המשוח בשמן 3. החברה הרעה. הפתרון - להתרחק מהם, לא לשים לב ללעגם, אדרבה ילעג על מלעיגיו ויבזם.