חוק הגיוס
|
בג"ץ חוק הגיוס קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש בג"ץ חוק הגיוס (בג"ץ 1877/14), שנפסק ב-2017 הוא פסק דין העוסק בחוקיותם של תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון התשמ"ו, המסדירים את סוגיית גיוסם לצה"ל של תלמידי ישיבה ש"תורתם אומנותם". פסק הדין דן בין היתר בנושא שוויון בין הפלגים השונים בעם בנושא השירות המדיני. הוא הוכרע לאחר תקופה ארוכה של שינויים ויכוחים בנושא חוק זה (ראו הערך גיוס בני ישיבות).
תוכן עניינים 1 רקע 2 דעות הצדדים 3 הכרעה 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים רקע לאחר ביטולו של חוק טל על ידי בג"ץ, קיבלה הכנסת ב-2014 את תיקון 19 לחוק שקודם על ידי הקואליציה ובהובלתה של השותפה השנייה בגודלה בממשלה, מפלגת יש עתיד, שראתה בתיקון הגשמה של קריאתה ל'שוויון בנטל'. בתיקון נקבע כי זמני ההמתנה עד קבלת הפטור ישתנו, על כך התווסף פרק ג1 המגדיר את שילוב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים אל תוך חוק הגיוס. על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, הוכנס בנובמבר 2015 תיקון 21 לחוק, בין היתר הוא מאריך בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים.
ב-12 בספטמבר 2017 נפסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים הסדר חוק הגיוס על פי התיקונים הנ"ל. בפסק הדין נכתב כי בטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק גיוס מתוקן ומתאים יותר למצב הקיים. את העתירה נגד שני התיקונים לחוק הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל, ומפלגת "יש עתיד" עתרה נגד התיקון השני לחוק, אך השופטים פסלו את ההסדר כול ללא הבחנה בין התיקונים[1].
דעות הצדדים בעתירה דן הרכב מורחב של 9 שופטים. הנשיאה נאור, שייצגה את דעת שופטי הרוב קבעה כי הסדר הגיוס פוגע בשוויון בצורה הפוגעת בזכות לכבוד האדם[2]. לדעתם, הכנסת צריכה לקבוע הסדר שיביא שוויון מלא בהקדם. ההסדר צריך לצמצם את הפערים בצורה מדורגת וכך ליצור שינוי חברתי. לדעתה של הנשיאה נאור החוק מאפשר פטור מגיוס לאוכלוסייה נרחבת מדי ובנוסף מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. עוד בעיה בהסדר היא הזמניות שלו, מפני שהוא אמור להסתיים ב-2023 בלי שנקבע הסדר שיחול אחר כך. המסקנה של נאור הייתה שההסדר לא מצמצם את אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי, ולא יוצר שינוי מהותי בנושא.
השופט סולברג היה היחיד אשר התנגד לביטול התיקון וסבר שיש לדחות את העתירות[2]. הוא טען שלא ניתן לדעת בבירור אם החוק אינו חוקתי ולכן לא ניתן להחליט על ביטולו. סולברג ציין שהפגיעה בשוויון במקרה זה איננה קלאסית, כדוגמת קבוצה המופלה לרעה ביחס לאחרות, אלא של קבוצה המופלה לטובה בעוד האחרות אינן נפגעות או אף מושפעות. הוא מוסיף שהוויכוח הנוקב בנושא בחברה הישראלית אינו משפטי אלא נובע מתפיסות עולם שונות. אחת רואה את הגיוס כחובה מוסרית בעוד האחרת רואה בו כ"גזירת שמד".
הכרעה כל השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה שופטים בהרכב קבעו כי הפגיעה בשוויון איננה מידתית ולכן ההסדר איננו חוקתי. הוחלט ברוב על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם", ביטול שיכנס לתוקף שנה אחרי מועד מתן פסק הדין. מלבד זאת, בוטלה הסמכות של שר הביטחון לפטור משירות את הדוחים[דרושה הבהרה]. פסק הדין עורר את הדיון הציבורי בחברה הישראלית לגבי סמכותו של בג"ץ ויכולתו לבטל חוקים אותם חוקקה הכנסת[2].
קישורים חיצוניים יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017 פסק דין של בג"ץ זה אהרן רבינוביץ, בג"ץ הכריע: החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל יבוטל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017 הערות שוליים
יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017 בג"ץ 1877/14
קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרהפסקי דין של בג"ץ