חושן משפט סימן לג

חושן משפט סימן לג הוא הסימן השישי שעוסק בהלכות עדות. הוא עוסק בפסולי עדות מחמת קורבה, ואשה ועבד, ובו י"ח סעיפים.

תוכן הסעיפים[עריכה]

סעיף א - כל הפסולים לדון פסולים להעיד חוץ מאוהב ושונא שכשרים להעיד, ופסולים לדון.

סעיף ב - ראשון בראשון, שני בשני, שלישי בשלישי, או אחד מהם באחר, כגון שלישי בראשון, לעניין עדות.

סעיף ג - כל אשה שאתה פסול לה אתה פסול לבעלה שהבעל כאשתו, ואשה כבעלה. ודין שלישי בראשון באשתו.

סעיף ד - תרי בעל כאשתו בשני בשני לא אמרינן.

סעיף ה - עדות לקרובי אשה או איש, שאין אתה מעיד לו או לה מפני שהוא או היא בעל או אשת קרובתך.

סעיף ו - אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה. רמ"א: אך יש אומרים שאינם דנים זה לזה, שנחשבים כאוהב ושונא.

סעיף ז - אחי האח מן האם, מעידין זה לזה.

סעיף ח - האיש עם אשתו - ראשון בראשון.

סעיף ט - הארוס פסול להעיד לארוסתו. ארוס שהעיד לקרובי ארוסתו, אין פוסלים עדות זו. רמ"א: משודך יכול להעיד למשודכתו, אבל אם רוצה להעיד שתזכה בממון, יתכן שנחשב נוגע בדבר.

סעיף י - קרובים פסולים לעדות, ואין זה מפני חזקה שהם אוהבים זה את זה, שהרי אפילו משה ואהרון אינם כשרים להעיד זה לזה, אלא גזירת הכתוב היא.

סעיף יא - גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ומשום כך, אפילו תאומים שנתגיירו מעידים זה לזה, שאין להם קורבה.

סעיף יב - מי שאין אתה מעיד מפני שהוא בעל קרובתך, ואח"כ מתה אשתו, הרי זה נתרחק, ויכול אתה להעיד לו. ואפילו השאירה בנים. רמ"א: אבל לא יוכל לחזור ולתובעו בדין זה, שכיון שכבר נפסק הדין, נפסק.

סעיף יג - תחילתו וסופו בכשרות אף על פי שבאמצע היה זמן שהיה פסול, יכול להעיד. אבל אם אין תחילתו בכשרות, או שאין סופו בכשרות, אינו יכול להעיד. כגון, שראה העדות לפני שהיה חתנו, ונשא ביתו, אינו יכול להעיד עליו עוד. וכן להיפך, שראה העדות בזמן שהיה חתנו, ואח"כ מתה אשתו, אינו יכול להעיד לאבי אשתו המתה. אבל אם ראה העדות בזמן שלא היה חתנו, ואח"כ נעשה חתנו, ואח"כ מתה אשתו, ואח"כ בא להעיד, כשר.

סעיף יד - שכיב מרע שציווה בפני עדים שקרובים לו ורחוקים מבניו, אין הצוואה כלום, כיון שהיתה הצוואה בזמן שהיו קרובים. ויש מכשירים (נו"כ: כיון שבצוואה אין תועלת לשכיב מרע עצמו, אלא לבניו, והם רחוקים אף בשעה שנמסרה העדות).

סעיף טו - בפסול ממון לא אמרינן שצריך תחילתו וסופו בכשרות, שאם היה נוגע בדבר בשעת ראיית העדות, ונסתלק מהנאה זו, יכול להעיד עדותו.

סעיף טז - עדים הקרובים לערב פסולים ללווה. רמ"א: קרובי נרצח יכולים להעיד על הרוצח, וכן קרובי מוכה יכולים להעיד על המכה לגבי עונש שאין בו תועלת למוכה ( - כגון לגרש את המכה מבית הכנסת או עונש כיו"ב).

סעיף יז - עדים שקרובים זה לזה, או שקרובים לדיינים, פסולים (נו"כ: דבעינן עדות שאתה יכול להזימה, ואם הדיינים קרובים לעדים לא יקבלו הזמה על עדותם - סמ"ע. הש"ך מביא שיש סוברים שלעניין מעשה יתכן שאין לפסול עדים שקרובים לדיינים).

סעיף יח - עדים שהקהל מינו ותקנו שרק הם יעידו, ולא יקבלו עדות זולתם, כשרים להעיד אפילו לקרוביהם, משום שקבלו עליהם.