חזקת כשרות
|
|
חזקת כַּשְרוּת (נקראת גם חזקת צִדְקוּת[1]), משמעותה היא: סומכים שסתם אדם כשר: שאינו רשע, ושכשר ליוחסין (החזקה שאינו רשע לא הוזכרה בש"ס אלא בראשונים[2], ורק חזקת כשרות בקהל הוזכרה בבבלי כתובות יג).
הגדרה[עריכה]
בדיני עדויות, איסורים, ממונות ואישות.
דוגמא לחזקה שאינו רשע: מותר לאכול אצל סתם יהודי[3].
דוגמא לחזקה שכשר ליוחסין: ראוה מדברת עם אחד, ספק כשר ספק פסול - כשרה לכהונה[4].
נקראת גם (החזקה שאינו רשע) חזקת צדיק.
מקור וטעם[עריכה]
בטעמה האריכו האחרונים בארבע אפשרויות:
- השב שמעתתא (א-טו) כתב שהיא חזקת הגוף, שהרי בעבר הוא היה כשר, ואנו מסתפקים האם הוא כשר בהווה. וכן כתבו האפיקי ים (ח"א יג-ג,ד תולה במחלוקת אמוראים, כדלקמן) והגר"ש שקאפ (כתובות ט-א ד"ה אמנם נ"ל. כ ד"ה ולענ"ד: כחזקת אשת איש) שהיא חזקה דמעיקרא, והוסיפו שאינה בירור המציאות אלא רק הנהגה (פסיקת דין), כשיטתם בכל החזקות דמעיקרא[5].
- האפיקי ים (שם, ותלאם במחלוקת אמוראים האם חזקת האם מועילה לבתה)[6]( הביא עוד אפשרות, שהיא חזקת אומדנא, שמסתבר שהוא כשר. והוסיף שהיא מבררת את המציאות[7] וכן כתב לב המשפט ח"ב כד עמוד קפט, ותלה במחלוקת אמוראים אחרת).
- רובא דליתא קמן, שרוב האנשים כשרים (חלקת יואב פתיחה ליו"ד ב ד"ה הן, והביא שם פני יהושע גיטין יז. ד"ה משום בת אחותו. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב)[8].
- לעדות חזקת הגוף, ולכהונה חזקת הדין (קובץ שיעורים כתובות רסב).
פרטי הדין[עריכה]
חזקת האם (שכשרה לכהונה), נחלקו האמוראים האם מועילה להכשיר גם את בתה (כתובות יג). וביארו האחרונים שנחלקו האם החזקה מבררת את המציאות, שהאם באמת כשרה, וממילא גם בתה כשרה (חזקת אומדנא), או שהיא רק פוסקת את הדין (חזקה דמעיקרא, הנהגה) שהאם מותרת, וא"כ לבתה החזקה לא תועיל[9] (אפיקי ים ח"א יג-ד. וכן הגר"ש שקאפ (כתובות ט-א ד"ה אמנם נ"ל) הוכיח שהיא הנהגה מהדעה שלא מועילה לבתה, ומכאן הוכיח שכל החזקות דמעיקרא הן הנהגה)[10](, לשיטתו שחזקת כשרות היא חזקה דמעיקרא)[11].
בדעת הסוברים שחזקת האם כן מועילה לבתה, נחלקו האחרונים: השב שמעתתא הסביר שדינה של האם מכריע גם על הבת, והגר"ש שקאפ (כתובות י ד"ה וכ"כ, והביא שם את השב שמעתתא) סובר שהבת היא חלק מגוף האם, ולכן דינה כמותה.
חוזק (לעומת הכרעות מתנגשות[12])[עריכה]
מיגו נגד חזקת כשרות, דעת השב שמעתתא (ז-ה) שהמיגו לא מועיל, אך הגר"ש שקאפ חלק עליו וכתב שהמיגו כן יועיל, וביאר שאינה חזקת אומדנא כחזקת אין אדם פורע תוך זמנו, אלא חזקה מעיקרא כחזקת אשת איש, ולכן מיגו יועיל נגדה[13] (כתובות כ ד"ה ולענ"ד, והביאו שם בד"ה ובספר ש"ש).
חזקת הגוף עדיפה מחזקת כשרות (תוס' כתובות ט. ד"ה לא (כך משמע מהשיטה מקובצת שהבין בדבריהם), אך בשיטה מקובצת שם דייק מרש"י שתירץ אחרת)[14].
מוחזק, חזקת כשרות מוציאה ממנו ממון, כי היא עדיפה משאר החזקות (וכך מבואר גם בית הלוי ח"ב ד שבחזקת כשרות לא אומרים סמוך מיעוטא לחזקה אפילו לרבי מאיר)[15]. והטעם לכך שהיא עדיפה מהם הוא שהיא חזקת אומדנא[16] (לב המשפט ח"ב כד עמוד קפט, ותולה במחלוקת אמוראים).
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תוספות בבבלי חולין יא, ב, ד"ה כגון; רא"ש כתובות א, יח.
- ↑ רמב"ם קידוש החודש ב, ב
- ↑ טור יורה דעה קיט, א
- ↑ (בבלי כתובות יג, א)
- ↑ אמנם יש חולקים עליהם, ע"ע חזקת הגוף וערך חזקת הדין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ כדלקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה חזקת האם.
- ↑ כרוב הדעות, אמנם יש מי שחולק על זה, ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) באפשרויות לחזקה זו.
- ↑ אמנם יש חולקים עליו, ע"ע חזקת הגוף וערך חזקת הדין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ אמנם יש חולקים עליו גם בזה, כדלעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) שיש חולקים וסוברים שהיא כן חזקת אומדנא. אמנם דעת השב שמעתתא עצמו שהיא חזקת הגוף.
- ↑ אך לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) הבאנו דעה שהיא עצמה חזקת הגוף. ועיין עוד לקמן בסמוך ד"ה מוחזק.
- ↑ אך עיין לעיל בסמוך לגבי חזקת הגוף.
- ↑ עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמה) שנחלקו בזה.