חסידות מודז'יץ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות מודז'יץ היא חצר חסידית פולנית הידועה בכינויה "ממלכת הנגינה".

תולדות החסידות[עריכה]

בשנת תרמ"ב הגיע רבי ישראל טאוב לעיירה דמבלין (אוונגרד), עיירת מבצר בגבול רוסיה-פולין. רבי ישראל היה תלמיד חכם עצום ובעל מנגן מוכשר וקיבץ סביביו חסידים רבים.בימי מלחמת העולם הראשונה עבר רבי ישראל לעיר ראדום ובסוף ימיו עבר לאוטווצק,פרבר של ורשה.

לאחר פטירתו מילא את כסאו בנו רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב. רבי שאול היה בעל מנגן ומלחין בחסד עליון וקיבץ סביביו חסידים רבים שנמשכו אחרי גדולתו בתורה ובנגינה בדרגות שלא נראו כמותם. רבי שאול הקים באוטווצק את ישיבת "תפארת ישראל" על שם אביו והעמיד בה תלמידי חכמים רבים. בתקופת השואה ברח רבי שאול עם חסידיו לוילנא ושם התאגדו סביבו קהל עצום ורב, חסידים וליטאים, דתיים וחילונים, בכולם הפיח רוח תקווה ועידוד. כשהצליח להשיג אישור יציאה דרך רוסיה לסין ומשם לארה"ב לא ברח לבדו אלא טרח להשיג אישורים לכל היהודים שסבבו סביבו ובינהם ישיבת מיר. רבי שאול הגיע לברוקלין בתש"ה ובתש"ז כבר עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, לצד בנו שהחל לפתח את הקהילה בארץ ישראל.

לאחר פטירתו ישב על כסאו בנו רבי שמואל אליהו טאוב. רבי שמואל אליהו פיתח את החסידות ושיקם אותה לאחר השואה, הוא קיבץ סביבו גם חסידים פולנים שונים שכל קהילתם נספתה והם נותרו יתומים בגשמיות ורוחניות. הרבי גם קירב את הזרם הדתי-לאומי והחילוני לבית מדרשו וכך בית המדרש המודז'יצאי שרחוב דיזנגוף 36 הפך לכור היתוך בהוויה התל אביבית. כמו אביו גם רבי שמואל אליהו היה מלחין מוכשר והלחין ניגונים רבים המושרים היום בכל רחבי הציבור.

לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישראל דן טאוב. רבי ישראל טאוב המשיך את מסורת אבותיו בשירה ונגינה. בשנת תשנ"ה עבר הקהילה לבני ברק עקב מגמת החילון ההולכת וגוברת שפקדה את תל אביב. בתל אביב הוקם בית מדרש חדש ומפואר ואבן שואבת של תורה וחסידות.


החסידות כיום[עריכה]

לאחר פטירתו התמנו תחתיו שני בניו לממשיכי דרכו וממלאי מקומו, בנו רבי חיים שאול טאוב הוכתר כאדמו"ר ממודז'יץ, הוא נשוי לבתו של האדמו"ר מאלכסנדר מבני ברק, ותחת הנהגתו התרחבו ב"ה המוסדות והוקמו ישיבות ורשת כוללים וכן מלבד בית המדרש המרכזי השוכנת ברחוב חבקוק בבני ברק קיימים בתי מדרש בירושלים, אשדוד מודיעין עילי, וארגוני צדקה וחסד, רבי חיים שאול נושא בגאון את השושלת המשפחתית בגדולתו בתורה ועבודת הנגינה בשיר ושבח לקל חי, ומקובל על כל שכבות הציבור, וכיום החסידות מונה כמאה חמישים משפחות.

בנו השני רבי פנחס משה טאוב הוכתר כאדמו"ר מקוזמיר, על שמו של רבי יחזקאל מקוזמיר, סבו של מייסד השושלת, הוא נשוי לבתו של האדמו"ר מלובלין מבני ברק, ותחת הנהגתו התרחבו המוסדות והוקמו ישיבות ורשת כוללים מלבד בית המדרש המרכזי השוכן ברחוב רש"י בעיר בני ברק, וכן קהילות בעיר בית שמש וירושלים, בורו פארק וצרפת, וארגוני צדקה וחסד, רבי פנחס משה נושא בגאון את השושלת המשפחתית בגדולתו בתורה ועבודת הנגינה בשיר ושבח לקל חי, ומקובל על כל שכבות הציבור.

שושלת האדמו"רים[עריכה]

הנגינה המודז'יצאית[עריכה]

מודז'יץ קנתה שם דבר בניגנה החסידית והעולמית. רבי ישראל חידש בתורת החסידות את החשיבות העצומה בנגינה. עד אליו הנגינה היתה דבר חשוב הניתן להגיע באמצעותו לדבקות בה', אך רבי ישראל הסביר שהנגינה היא ממש חלק מעבודת ה' ודרכה ניתן להתבונן על עבודת ה' באופן הנכון (להרחבה בתורת הניגון ראה ערך רבי ישראל טאוב ). מעבר לחידוש ההשקפתי על הנגינה הלחינו האדמו"רים ניגונים רבים המושרים כיום בכל בית ללא ידיעת המקור. ניגוני מודז'יץ מוערכים בכ-5000 ניגונים כשרובם הולחנו ע"י האדמו"רים. מנהג אדמו"רי מודז'יץ הוא לגשת לפני העמוד בכל תפילות הימים הנוראים (למעט ערבית ליל שני של ר"ה ומנחה של יו"כ), בהלל, ברכת החודש, תפילות טל וגשם ומוסף ברגלים. כמו כן נהגו האדמו"רים להלחין מידי שנה 12 ניגונים חדשים לימים הנוראים, ניגון חדש לבצאת ישראל לרגל פסח, וכן ניגונים לשמחות ואירועים.

היחס לציונות[עריכה]

כמו רוב אדמו"רי פולין גם מודז'יץ עסקה רבות בקדושת ארץ ישראל ובחשיבות העלייה אליה. האמרי שאול ביקר בארץ 3 פעמים ובהם היה מחזק את ידי החלוצים ומפתח את הישוב בארץ. בשנת תרצ"ה ביקר בארץ עם בנו, האמרי אש, ולאחר ביקור זה לא הסכים בנו לחזור לפולין והוא נשאר בארץ והשתקע בתל אביב. האמרי שאול עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל והסביר על חשיבות בניין הארץ גם אם היא נבנית ע"י חילונים. לאחר הכרזת העצמאות פרסם האמרי אש מכתב בו הוא מדגיש את חשיבות ההודאה וההכרה בנס שהקב"ה עשה לעם ישראל. גם בניו ונכדו הכירו בחשיבות המדינה וגם ברגעי משבר בין הציבור החרדי לבין הממשלה הדגישו האדמו"רים למחות כנגד החלטות הממשלה הנוכחית ולא להפגין כנגד המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכה]