טיט מריקה

טיט שנילוש בלובן של ביצה כדי לתקן בו סדקי כלים; ויש מפרשים: טיט שמערבים בו שיער של צאן כדי לחזקו.

אדם שיש עליו "טיט מריקה", הרי זה טובל, ואינו חושש משום חציצה. במה דברים אמורים, כשהטיט עדיין לח, שאז הוא נמחה במים. אבל כשהוא יבש, הרי זה חוצץ בטבילה.