ידות נדרים

ביטויי נדר מקוטעים, בלתי גמורים, שמובנת מהם כוונת הנודר.

ביטויים מקוטעים, בלתי גמורים, שאינם מפרשים את כל הנדר, אלא מבטאים את מקצתו בלבד, אך מובנת מהם כוונת הנודר בשלימותה, נקראים: "ידות נדרים", מפני "שהן התחלה ופתיחה של דיבור, כאדם האוחז בבית יד הכלי, ומטלטל את כולו בכך", או מפני "שאינן דיבור שלם אלא מקצת הענין, כידות הכלי שהן מקצת הכלי".

ידות נדרים דינם כנדרים. לדוגמא: האומר לחברו: "מודרני ממך שאני אוכל לך" - למרות שלא אמר שהוא אוסר את האוכל כקרבן, שזהו הנוסח המלא של נדר, הרי זה כאילו אמר את הנדר במלואו, ואסור לו לאכול משל חברו.