יהדות נפולי

יהדות נפולי היא קהילה קטנה של 160 נפש. היא הקהילה היחידה^[1] בדרום איטליה. הקהילה הנוכחית נוסדה בשנת 1864 ובית הכנסת שלה הוא via Cappella Vecchia. לקהילה יחסים טובים עם האוכלוסייה המקומית. עם זאת, על קירות מבנה בית הכנסת נכתבים לעיתים ביטויים אנטישמיים. הרב הראשון של הקהילה היה : Beniamino Artom di Asti והאחרון: Pierpaolo Pinhas Punturello. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבת.

בית הכנסת[עריכה]

קומה הראשונה של בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של נפולי, נחנכה בשנת 1864 בזכות התמיכה של הברון קלר אדוךף רוטשילד אדולף. כניסה לבית הכנסת שני לוחות זכרון משיש , האחד, לזכר היהודים שנספו בשואה, והשני לזכר Dario Ascarelli, נשיא הקהילה בשנים 1910-1927, שתרם לרכישת המבנה וסביבתו. בית הכנסת של נפולי שוחזר בשנת 1992 הייתה הודות לסיוע ממשלתי.

תולדות הקהילה[עריכה]

מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - ויקישיתוף

הקהילה היהודית של נפולי נחשבת בין הקהילו העתיקות באיטליה. ראשיתה במאה ה-1 . המצבה שלהיא העדות הקדומה ביותר לקיומה של יהדות איטליה. בסביבות נפולי התגלתה אנדרטה שהוקמה לזכרה של אַ‏סְטֶ‏ר מירושלים Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים ( ראה המצבה משמאל) . מוצג היום ב"המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי".

אזכור לנוכחות היהודים בסביבות העיר, בנמל פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ‏‏^[2], מוזכר על-ידי שאול התרסי המספר כי בשנת 63 לספירה מצא שם מספר רב של אחים - הכינוי שייחד ליהודים, אוהדי הנצרות ^[3]. ואפילו בחורבות פומפי נמצא כתובת בפחם " סדום ועמורה".

פרופ' Giancarlo Lacerenza מנפולי זיהה את היישוב היהודי בעיר המכונה Vicus Iudaeorum (האזור היהודי) dell'Anticaglia באזורים di Forcella ו-Portanova. באזור היה מבנה משנת 1002, כנראה בית כנסת. בשנת 1153 קיים מסמך המזכיר את הקמתו של בית הכנסת. [1]. בשנת 1159 עבר במקום הנוסע היהודי בנימין מטודלה ומצא בעיר 500 נפש.

הרב יצחק אברבנאל[עריכה]

כאשר היהודים גורשו מספרד הם גילו כי העיר היחידה באיטליה אשר הסכימה לקלוט אותם הייתה נפולי^[4]. הפליטים הגיעו לנמלי איטליה בחוסר כל ולא היה עניין לקלוט אותם. מלכי איטליה קלטו יהודים מהלבנט שיכלו לפתח מסחר או שהיו בעלי ממון אשר ביכולתם היה להקים מוסדות כספיים. פליטי ספרד לא היו כאלה או כאלה. בממלכת נפולי, שחלשה על מחציתה הדרומית של איטליה הייתה מציאות מיוחדת במינה. בנציון נתניהו בספרו על על דון יצחק אברבנאל מתאר את מצבה המיוחד של הממלכה. בנפולי שלטו פרדיננד הראשון של נאפולי ( Ferdinand I of Naples ) ובנו אלפונסו השני, מלך נאפולי, לימים מלך נאפולי . הם גילו רצון לריכוזיות ודיכאו את האצולה ואת העם. הם קדמו בברכה את גידולה של אוכלוסיית העיר על ידי קליטת הפליטים היהודים מספרד. אוכלוסייה נאמנה לכתר אשר יכלה לתרום ליציבות שלטונם.

העולים הראשונים הגיעו לעיר ב-24 באוגוסט 1492, אחרי טלטולים בין נמלי הים התיכון. הרב יצחק אברבנאל הגיע לעיר לאחר חודש וזכה לקבלת פנים ידידיותית. הדון הכיר את נוהגי המלוכה עוד מהיותו בחצרות המלוכה בארגון שבספרד. הוא כינה אותם "מלכי חסד". הוא זכה למשרה חשובה בחצרו של פרדיננד המלך. לפי הכתובים, אף התעשר מתפקידו. המגפות שהביאו לעיר הגולים היהודים מספרד, עקב נדודיהם בים, הביאו לקרבנות רבים ממחלות, עד 20,000. העם רגז על היהודים. אך המלך פעל להדברת המחלות והצליח לשמור על בטחונם . רבי יצחק אברבנאל מצא פנאי לחזור להשלמת כתיבת פירושו וחיבר את הפירושים לספרים: מלכים א'וב'. בהשפעת האסון הלאומי של גירוש ספרד הוא חבר את הספר צדק עולמים - בו ניסה להראות כיצד אלוקים מראה את צדקת משפטו.

ב-21 בינואר 1495, נאלץ יצחק אברבנאל להמלט לסיציליה יחד עם אלפונסו המלך (בינתיים מת פרדיננד המלך). חודש אחרי זה נכנס שארל השמיני, מלך צרפת לעיר. תושבי העיר ערכו פרעות ביהודים . שכונת היהודים נבזזה. אחדים התנצרו. בנו יהודה אברבנאל עזב לגנואה ונכדו שמואל התבקש להשאר בסלוניקי.

בשנת 1541 גורשו היהודים מנפולי, מספר משויר של 5,000 נפש, כמו אחיהם בדרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. רובן עזבו ליוון וללבנט.

בעת החדשה[עריכה]

היהודים החלו לחזור בשנת 1740 . רוטשילד החליט לעזור לפרדיננד הראשון מלך בית בורבון בממלכת שתי הסיציליות. אדולף קרל רוטשילד הקים בעיר בנקים אשר נטלו עצמן לממן את מלכות נפולי. וכך הוקמה הקהילה מחדש.

לפני מלחמת העולם השנייה היה מספר יהודי העיר כאלף. 14 נספו בשואה, השאר עזבו את העיר וכך נמצאו בה בתום המלחמה 540 יהודים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• אתר הקהילה היהודית

הערות שוליים[עריכה]