יהיב טפי מדמתהני

דרגה גבוהה בנותני צדקה: אדם שנותן לצדקה דברים משובחים יותר ממה שנהנה הוא בעצמו.

בתלמוד ירושלמי (פסחים סוף פ"ד) מסופר, שפעם אחת שלחו את רבי עקיבא ועמו עוד אחד מן החכמים על מנת לאסוף כסף לצדקה. הגיעו לפתח בית אחד, וכשרצו להכנס שמעו קול של ילד קטן השואל את אביו: "מה נאכל היום"? ענה לו האב: "טרוכסמין", שהוא ירק שאפשר לקנותו בזול. והוסיף האב ואמר: "אבל אל תקנה מן הסחורה הטריה שהגיע היום לשוק, אלא צא וחפש שיריים מן הסחורה הכמושה שנשארה מאתמול. ממנה בודאי ימכרו לך במחיר זול יותר". כיון ששמעו דברים אלו, אמרו: מאחר שהוא מצטמצם כל כך בצרכי ביתו, משמע שאין לו מעות כעת. המשיכו בדרכם מבלי לפקוד את בית האיש הזה.

בדרכם חזרה, לאחר שגבו צדקה מכל בני המקום, שבו ובאו אצל האיש ההוא. שאל אותם האיש: "מדוע שיניתם המנהג הקבוע שלכם לבוא אל ביתי לפני לכתכם אל שאר האנשים"? אמרו לו: "באמת באנו תחילה אליך, אך מאחר ששמענו את הדברים שהיו בינך ובין הילד, סברנו שהיום לא נוכל לקבל ממך נדבה הגונה כמנהגך". השיב להם בעל הבית: "מה שביני לבין בני אתם יודעים, אבל לא מה שביני לבין בוראי. וכי יודעים אתם מה בלבי לדבר מצוה? אף על פי שאני מקמץ להוצאות ביתי אינני מקמץ בהוצאות צדקה. לכו אל אשתי ואמרו לה שתתן לכם מידה אחת מלאה דינרים". הלכו ואמרו לה מה שציווה בעלה. שאלה אותם: "ואיזו מידה אמר לכם גדושה או מחוקה"? השיבו לה: "סתם אמר לנו". והיא בצדקתה אמרה: "אני אתן לכם גדושה ואם יאמר לכם בעלי שכך היתה כוונתו הרי זה כדבריו, ואם לאו - אנכה את הגידוש מחשבון כתובתי". כששמע בעלה צדקתה, כפל לה את כתובתה.