יין נסך

יין שנתנסך לעבודה זרה, שהוא אסור בהנאה.

כתוב בתורה (דברים לב, לח): "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם", מכאן למדים, שיין שנתנסך לעבודה זרה, אסור בהנאה, שהרי הקישו הכתוב לזבח, וזבח אסור בהנאה, שנאמר: (תהלים קו, כח): "ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים" - מה מת אסור בהנאה, אף זבח אסור בהנאה.

כמו כן, אסרו חכמים גם סתם יין של גוי, שאין יודעים אם נתנסך לעבודה זרה, וכן גם יין של ישראל שנגע בו גוי, מחשש שמא ניסכו הגוי לעבודה זרה.

כשם שיין שנגע בו גוי נאסר, כך נאסר יין שנגע בו ישראל מומר, וכן אם עובר עבירות מסוימות, כגון חילול שבת - בפרהסיא [עיין עוד בשו"ת רב פעלים, חלק ב סימן יא].

בזמן הזה, מכיון שאין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה, יש אומרים, שסתם יין של גוי וכן יין של ישראל שנגע בו גוי, אינו אסור אלא בשתיה ולא בהנאה.

ראה סתם יינם.