יע"ל קג"ם

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יע"ל קג"ם הוא סימן לששת הסוגיות בהן נחלקו אביי ורבא, ואשר בהן ההלכה היא כאביי ולא כשאר מחלוקות אביי ורבא שההלכה היא כרבא.

פירוש הסימן[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הסוגיות[עריכה]

י[עריכה]

יאוש שלא מדעת - הלכה כאביי שלא הוי יאוש [1].

ע[עריכה]

עד זומם - הלכה כאביי שנפסל למפרע [2].

ל[עריכה]

בביאור על איזו סוגיא מרמזת האות "ל" נחלקו הראשונים: לשיטת הרבה ראשונים (ביניהם רש"י) לחי העומד מאליו - הלכה כאביי שהוי לחי [3]. ואילו לשיטת רבינו תם[4] סוגיית "לידה" במסכת נידה

ק[עריכה]

קידושין שלא נמסרו לביאה - הלכה כאביי שהוו קידושין [5].

ג[עריכה]

גילוי דעת בגיטין - הלכה כאביי שלא הוי מילתא [6].

מ[עריכה]

מומר אוכל נבילות להכעיס - הלכה כאביי שפסול ולא צריך דווקא פסול ד"חמס" [7].

כללים[עריכה]

ביע"ל קג"ם נמנו רק הלכות שמוסכמות באופן מוחלט כאביי ופעמים שנפסקה הלכה כאביי מול רבא אף שההלכה אינה חלק מיע"ל קג"ם ומצינו מספר הסברים לדבר:

  • ביע"ל קג"ם יש רק הלכות שאין בהם מחלוקת על פרטי הדינים אלא כולם כאביי[8]
  • מקום שנחלקו כמו איזה תנא לפסוק ולא מחלוקת עצמית של אביי ורבא לא הוזכרה ביע"ל קג"ם[9]

הערות שוליים

  1. בבלי בבא מציעא כא, ב
  2. בבלי סנהדרין כז, א
  3. בבלי עירובין טו, א
  4. תוספות קידושין נ"ב ע"א, והובא בריטב"א על מסכת עירובין
  5. בבלי קידושין נא, א
  6. בבלי גיטין לד, א
  7. בבלי סנהדרין כז, א
  8. רמב"ן שבת קנו:
  9. מרדכי ב"מ פרק המפקיד רמז רעא