כותים

הכותים, המכונים גם "גרי אריות", אינם יהודים לפי מסורת ישראל. מוצאם הוא מאשור כפי שמסופר בספר מלכים. בימי הבית השני עזרא הסופר ציווה על ניתוק מהם והיו מלחמות בינם לבין היהודים, עד אשר הורקנוס המלך מבית חשמונאים החריב את מקדשם בהר גריזים . בהמשך היה קשר רופף בין שני העמים. לאחר חורבן הבית השני הם נשארו בחבל ארץ שומרון, בעיר בשכם. הם סבלו קשה מרדיפות ומספרם פחת לפי המשוער ממיליון נפש למאות בראשית המאה ה-20. היהודים נהגו לסייע להם בקיומם.

השומרונים מכנים עצמם "שומרים" - דהיינו הם אלה אשר "שמרו" על המסורת היהודית המקורית מימי יהושע בן נון, עת התפרדו מהם שאר שבטי ישראל. הם סבורים שהם צאצאי שבטי אפרים ומנשה ובתוכן יש אפילו בני שבט לוי ולא צאצאי האשורים. כל האמור בבמקורות היהודיים על הכותים אינו מקובל עליהם ובהזכרתם הם רואים עלבון.

מוצאם[עריכה]

בספר מלכים מתואר חורבן ממלכת ישראל בשנת 3037 לבריאת העולם. מלכי אשור נהגו כפי שנהגו עם ממלכות אחרות שכבשו את תושביהם הגלו לאשור ואילו את תושבי האזורים באשור הגלו לארצות הנכבשות. וכך מאמר במקרא:

וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר (תושבים) מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ. וַיְהִי, בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, לֹא יָרְאוּ, אֶת-ה'; וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת-הָאֲרָיוֹת, (מכאן הכינוי "גרי אריות") וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. וַיֹּאמְרוּ, לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, לֹא יָדְעוּ, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וַיְשַׁלַּח-בָּם אֶת-הָאֲרָיוֹת, וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לֵאמֹר, הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, וְיֵלְכוּ, וְיֵשְׁבוּ שָׁם; וְיֹרֵם, אֶת-מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית-אֵל; וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם, אֵיךְ יִירְאוּ אֶת-ה'.

וַיִּהְיוּ עֹשִׂים, גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו; וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. וְאַנְשֵׁי בָבֶל, עָשׂוּ אֶת-סֻכּוֹת בְּנוֹת, וְאַנְשֵׁי-כוּת, עָשׂוּ אֶת-נֵרְגַל; וְאַנְשֵׁי חֲמָת, עָשׂוּ אֶת-אֲשִׁימָא. וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז, וְאֶת-תַּרְתָּק; וְהַסְפַרְוִים, שֹׂרְפִים אֶת-בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ, לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ, אלה ספרים (אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם).

וַיִּהְיוּ יְרֵאִים, אֶת-ה'; וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת, וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת. אֶת ה', הָיוּ יְרֵאִים; וְאֶת-אֱלֹהֵיהֶם, הָיוּ עֹבְדִים, כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם. עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֹשִׂים, כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים: אֵינָם יְרֵאִים, אֶת-ה', וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם, וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר-שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל. ... וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְרֵאִים אֶת-ה', וְאֶת-פְּסִילֵיהֶם, הָיוּ עֹבְדִים; גַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה מלכים ב יז מא.

קביעת עזרא הסופר[עריכה]

ב"פרקי דרבי אליעזר" מסופר על תולדותם ומובא פירוט על מעשיהן בבואם לארץ ישראל:

"הכותיים אינן נחשבים לגוי משבעים לשונות אלא מיתר חמשה גוים שנאמר ויבא מלך אשור וכו', ר' יוסי אומר הוסיף עליהם עוד ארבעה גוים וכולם גם הם, שנאמר דיינייא ואפרסתרא וכו', וכשגלו ישראל ממקומם משומרון לבבל שלח המלך עבדיו והושיבו אותם בשומרון להעלות מס למלכות, מה עשה הבה שלח בהם את האריות והיו הורגים בהם, שלחו ואמרו למלך בבל אדוננו המלך הארץ ששלחנו עליה אינה מקבלת אותנו כי נשארנו מעט מהרבה, שלח המלך וקרא לכל זקני ישראל ואמ' להם כל השנים הללו שהייתם בארצכם לא שכלה אתכם חיית השדה ועכשיו אינה מקבלת אתכם, אמרו לו דבר של עצה אולי ישיב אותם לארצם, אמרו לו אדננו המלך הארץ ההיא אינה מקבלת גוי שאינו נמול, אמר להם תנו שנים מכם וילכו וילמדו תורה, ודבר המלך אין להשיב, ושלחו וקראו את ר' דוסתא� ואת ר' ינאי ומלו אותם והיו מלמדים אותם תורה שבכתב נוטריקון ובוכים, והגוים האלה היו הולכים בחוקות התורה ובחוקות אלהיהם את ה' היו יראים ואלהיהן היו עובדין..(פה' ל"ז)

ובהמשך, בראשית ימי הבית השני נקבע היחס של היהדות לכותים : עלה עזרא מבבל, וזרובבל בן שאלתיאל, ויהושע בן יהוצדק והתחילו בונים בהיכל... ובאו עליהם השומרונים למלחמה מאה ושמונים אלף... ועוד שבקשו להרוג נחמיה, שנאמר: 'לכה ונוועדה יחדו... והמה חושבים לעשות לי רעה'. ועוד, שבקשו לבטל מלאכת שמים [בניין המקדש] שתי שנים...

מה עשה עזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק? קבצו כל ישראל אל היכל ה', והביאו שלש מאות כהנים ושלש מאות שופרות ושלש מאות ספרי תורות, והיו תוקעים בהם, והלויים משוררין ומזמרין, ומנדין את הכותיים בסוד שם המפורש - בכתב הנכתב על הלוחות, ובחרם בית דין העליון ובחרם בית דין התחתון, שלא יאכל אדם פת כותיים עד עולם. מכאן אמרו: כל האוכל בשר משחיטת כותי כאילו אוכל בשר חזיר, ואל יתגייר אדם כותי - ישראל. ואין להם חלק בתחיית המתים. שנאמר: 'לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו' - לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא. ועוד: שלא יהיה להם חלק ונחלה בירושלם, שנאמר: 'ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם'. ושלחו החרם אצל ישראל. ועוד הוסיפו עליהם חרם על חרם. והמלך כורש קבע עליהם חרם עולם, שנאמר (עזרא ו'): 'וֵא-לָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה יְמַגַּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם דִּי יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה בֵּית אֱ-לָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם'

דמות יונה[עריכה]

בתלמוד בבלי מסכת חולין המשנה הראשונה פותחת במשפט:"הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ ...". בהמשך מועלה ספק לגבי השחיטה של הכותים והסיבה לכך היא:"אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה"(ו',א'). רש"י מסייג את האמור וכותב על ד"ה :"מצאו להן". אותם היושבים בהר גריזים ונעשו מומרים לעבודת כוכבים ואע"ג דרוב כותים לאו מהר גריזים היו רבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא ביבמות (דף סא:).

והרמב"ם פוסק :"וכשחקרו על סיבת הדבר מצאו להם באותו הר דמות יונה. ונודה, הם עובדי עבודה זרה. ואז הורידום במעלת גויים גמורים" (ראו להלן).

קביעת הרמב"ם[עריכה]

הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת ברכות מסביר כיצד הגיעו ליהדות והגדיר את מעמדם ההלכתי: וכאן נבאר לך מה הם הכותים והוא שהעם שהביא סנחריב מכותה והושיבם בערי שומרון, העיד עליהם הכתוב, 'את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עֹבדים' (מל"ב יז, לג), אלא שארכו להם הימים, עד שלמדו את התורה ופירשוה כפשוטה, ומצווה שהחזיקו בה היו מדקדקים בה ומחזיקים בה מאד. והיו מחוזקים שהם מאמינים הדת, מְיַחְדִים ואינם עובדים עבודה זרה. עד שחקרו חכמים אחריהם ומצאום מקדשים את הר גריזים. וכשחקרו על סיבת הדבר מצאו להם באותו הר דמות יונה. ונודה, הם עובדי עבודה זרה. ואז הורידום במעלת גויים גמורים לכל דבריהם. וכל מה שתמצא במשנה מענייני הכותים, שמראה שהם מעולים מן הגויים וגרועים מישראל, כגון אמרם מזמנים עם הכותי וכותי המברך וזולתם, כל זה קודם שבדקו אחריהם. אבל משבדקו אחריהם ומצאו כמו שאמרנו, הרי הם גרועים מן הגויים מאד. דע זאת, שלא נצטרך לחזור על הכלל הזה בכל מקום שזכר כותי

קביעה זו בתוקפה עד עצם היום הזה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• דר' יעקב גלר, השומרונים: מוצאם, מורשתם וחגיהם - עלון פרשת השבוע ויצא תשמ"ב - לפי ההפטרה:"תאשם שמרון כי מרתה בא-להיה" (הושע י"ד,א')