כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם

על המלמד מוטלת חובה לבאר, להסביר ולשנן את כלליו, פרטיו וטעמיו של הנלמד, באופן שיונח בפני תלמידיו כשולחן ערוך.

על הפסוק בספר שמות כא א: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מובא במכילתא: "אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהיה סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושם. לכך נאמר: 'אשר תשים לפניהם' - כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

יגיעת המלמד בשינון הלימוד עם תלמידיו צריכה להיות זהה להכנת האוכל והכשרתו לאכילה. הכנת האוכל כוללת יגיעה רבה בפרטים שונים: תחילה שחטו את הבהמה, אחר כך הפשיטו את העור, ניתחו את הבהמה לנתחים, שברו העצמות וניקרו הגידים. כאשר החתיכה עצמה מגיעה לידה של עקרת הבית, יש למלוח הבשר, להדיחו ולבשלו באש ולהוסיף מים, מלח ושאר תבלינים. רק אז - משנתכרך הבשר כהוגן - הוא נעשה ראוי לאכילה, ללעיסה ולעיכול. כל זמן שחסר אחד מן הפרטים האלה, אין הבשר ראוי לאכילה.

כך מוטל על המלמד ללמוד היטב את הדברים, להכינם באופן שיוכל להסביר אותם כהוגן, ואז לבאר את הכללים ואת הפרטים באופן שיונחו בפני התלמידים כשולחן ערוך. בהסברת ב' או ג' פעמים אין יוצא המלמד ידי חובתו, אלא עליו ללמד עד שהתלמיד יבין.