ספר ליקוטי דינים ז' חלקים שנכתבו על ג' חלקים שבשלחן ערוך, שהם אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר[1], הוציא לאור רבי אברהם אמינוף תלמודי הנקרא רבי אברהם תלמודי, הרב הראשי של עדת הבוכרים בירושלים ובארץ ישראל, ושלח אותם לבוכרה כדי שיופצו לרבים ללא תשלום, כל ספריו היו מנוקדים וחלקם תורגמו לטג'יקית על ידי רבי שמעון חכם. ספרו העיקרי הוא "ליקוטי דינים" הכולל דינים והלכות מעשיות לכל השנה על פי מנהגי יהדות בוכרה, וכך כתב בהקדמתו לחלק א' של ספרו:
|
חלק ראשון, אשר לקטתי ואספתי במאמרים, מפי ספרים וסופרים, דינים הנצרכים, משולחנם של מלכים, פוסקים אחרונים ובראשם מרן זכרו לברכה, גדול הסגנים, אנא זעירא דמן חברייא, עפר רגלי החכמים, הצעיר בעבדי ה', אברהם אמינוב ס"ט, יליד בוכארה, תושב עיר הקודש, ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, וכדי לזכות את רבת בני עמי, יושבי בוכארה ואגפיה, למען ילמדו ויבינו מרבית המון העם, נער וזקן, איש ואישה, פשוט ובעל מלאכה, העתקתים ללשון פרסי צח, באותיות מרובעות ובנקודות...
|
|
|
|
הוצאת הספר[עריכה]
- "ליקוטי דינים" - תורגם לשפה הבוכרית, חלק א' - יצא בשנת תר"ס, 1890, חלק ב' - יצא לאור בשנת תרס"א, 1891, חלק ג' וד' - יצאו לאור בשנת תרס"ב, 1892, חלק א' ביורה דעה - יצא לאור בשנת תרס"ג, 1893, חלק ב' ביורה דעה וחלק אבן העזר - יצא לאור בשנת תרס"ד, 1894.
- "שולחן הטהור" - ספר כיס בו ליקוט הברכות הנחוצות ליום-יום עם הלכותיהם,יצא לאור בשנת תרס"ד, 1894.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על חושן משפט לא הספיק המחבר לכתוב כי נפטר לפני השלמת המלאכה