מגילת תענית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
מגילת תענית היא חיבור הכולל רשימת הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בימי בית שני, שאסור להתענות או להספיד בהם. יש בה תריסר פרקים; כל פרק עוסק בחודש אחר מחודשי השנה.
המגילה נערכה בימים הסמוכים לחורבן הבית בידי זקני בית הלל ובית שמאי בלשכתו של אלעזר בן חנניה בן גריון סגן הכהנים.
הלכה היא שבטלה מגילת תענית, וכל אותם הימים שכתוב עליהם "דלא להתענאה ודלא למספד" - כולם מותרים בהספד ובתענית, חוץ מחנוכה ופורים שאסורים בהספד ובתענית.