17,787
עריכות
ברכות הנהנין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ראה גם
(←ראה גם: הפניה) |
(←ראה גם) |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
'''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|וזאת הברכה בירור הלכה ג-2|כן}}. | '''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|וזאת הברכה בירור הלכה ג-2|כן}}. | ||
==סברא למה לי קרא== | |||
כמובא לעיל, הגמרא {{#makor-new:ברכות לה א|בבלי-ברכות|לה|א}} לומדת את חיוב ברכות הנהנין מסברא {{ציטוטון|סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. מאידך ממקומות רבים בש"ס משמע שלסברא יש כוח של דין דאורייתא, כדברי הגמרא "סברא למה לי קרא", אז מדוע אין חיוב ברכות הנהנין מדאורייתא{{הערה| יש להעיר שהפני יהושע אכן פוסק להלכה שברכות הנהנין הן מדאורייתא, אך רובם המוחלט של הפוסקים דחו את דעתו}}? | |||
* ה[[צל"ח]] תירץ שעל אף שאנו אומרים "סברא למה לי קרא", אין הכוונה הסברא יכולה לחדש מצווה חדשה אלא רק לחדש דין מן הדינים. לדבריו, אם אכן היה ניתן לחדש מצווה מדאורייתא על ידי סברא, הרי שהרבה מצוות שהסברא אומרת לקיימן לא היו צריכות להיכתב בתורה, וכן מצוות דרבנן רבות שיש בהן הגיון. כראיה לדבריו, ניתן לראות שאנו מוצאים את הלימוד מסברא רק בדינים כלליים כמו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" או "המוציא מחבירו עליו הראיה", ולא במצוות פרטיות כמו כאן. | |||
* ה[[מאירי]] הסביר שהלימוד מסברא הוא רק בגדר אסמכתא, וממילא אף אם נאמר שניתן ללמוד מצוות מסברא- כאן הלימוד רק אסמכתא. לפי הסבר זה אין כל קושי, כמו שבמקרים נוספים לומדים דיני דרבנן מפסוקים ואנו אומרים שמדובר רק באסמכתא- גם כאן מדובר בתקנת חכמים שהסמיכו אותה על הפסוק. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||