17,787
עריכות
ברכות הנהנין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←ראה גם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ברכות הנהנין]] הן ברכות שמברכים על הנאות הגוף {{מקור|הסוגיות בברכות פרק ו|כן}}. כגון על מאכלים, משקאות וריחות. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן - הארץ לה', וכאן - לבני אדם, הכיצד? כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. קודם ברכה - "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה - "והארץ נתן לבני אדם". מובא בחז"ל: אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. | שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן - הארץ לה', וכאן - לבני אדם, הכיצד? כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. קודם ברכה - "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה - "והארץ נתן לבני אדם". מובא בחז"ל: אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
בהנאת האכילה שעליה מברכים - חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד {{מקור|חקירות במסכת ברכות יז|כן}}. | בהנאת האכילה שעליה מברכים - חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד {{מקור|חקירות במסכת ברכות יז|כן}}. | ||
===סברא למה לי קרא=== | |||
כמובא לעיל, הגמרא {{#makor-new:ברכות לה א|בבלי-ברכות|לה|א}} לומדת את חיוב ברכות הנהנין מסברא {{ציטוטון|סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. מאידך ממקומות רבים בש"ס משמע שלסברא יש כוח של דין דאורייתא, כדברי הגמרא "סברא למה לי קרא", אז מדוע אין חיוב ברכות הנהנין מדאורייתא{{הערה| יש להעיר שהפני יהושע אכן פוסק להלכה שברכות הנהנין הן מדאורייתא, אך רובם המוחלט של הפוסקים דחו את דעתו}}? | |||
* ה[[צל"ח]] תירץ שעל אף שאנו אומרים "סברא למה לי קרא", אין הכוונה הסברא יכולה לחדש מצווה חדשה אלא רק לחדש דין מן הדינים. לדבריו, אם אכן היה ניתן לחדש מצווה מדאורייתא על ידי סברא, הרי שהרבה מצוות שהסברא אומרת לקיימן לא היו צריכות להיכתב בתורה, וכן מצוות דרבנן רבות שיש בהן הגיון. כראיה לדבריו, ניתן לראות שאנו מוצאים את הלימוד מסברא רק בדינים כלליים כמו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" או "המוציא מחבירו עליו הראיה", ולא במצוות פרטיות כמו כאן. | |||
* ה[[מאירי]] הסביר שהלימוד מסברא הוא רק בגדר אסמכתא, וממילא אף אם נאמר שניתן ללמוד מצוות מסברא- כאן הלימוד רק אסמכתא. לפי הסבר זה אין כל קושי, כמו שבמקרים נוספים לומדים דיני דרבנן מפסוקים ואנו אומרים שמדובר רק באסמכתא- גם כאן מדובר בתקנת חכמים שהסמיכו אותה על הפסוק. | |||
==הברכות השונות== | ==הברכות השונות== | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
נציין את עיקרי הדינים: לפני אכילת מאכלים שברכותיהם שונות, יש לברך לפי סדר זה: "מזונות", "גפן", "עץ", "אדמה", "שהכל" {{מקור|ראשי תיבות: "מג"ע א"ש"|כן}}. כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכתם שווה, כגון: שתי עוגות או שני פירות וכדומה: מברכים על השלם ופוטרים בברכה זו את שאינו שלם, מברכים על הגדול ופוטרים את הקטן, מברכים על מאכל חביב ופוטרים את שאינו חביב. פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, קודמים לשאר הפירות. סדר הקדימה, כאשר מונחים לפניו כמה סוגי פירות מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל הוא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים. | נציין את עיקרי הדינים: לפני אכילת מאכלים שברכותיהם שונות, יש לברך לפי סדר זה: "מזונות", "גפן", "עץ", "אדמה", "שהכל" {{מקור|ראשי תיבות: "מג"ע א"ש"|כן}}. כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכתם שווה, כגון: שתי עוגות או שני פירות וכדומה: מברכים על השלם ופוטרים בברכה זו את שאינו שלם, מברכים על הגדול ופוטרים את הקטן, מברכים על מאכל חביב ופוטרים את שאינו חביב. פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, קודמים לשאר הפירות. סדר הקדימה, כאשר מונחים לפניו כמה סוגי פירות מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל הוא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים. | ||
'''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|וזאת הברכה בירור הלכה ג-2|כן}}. | '''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|וזאת הברכה בירור הלכה ג-2|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||