17,787
עריכות
תנאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור וטעם
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''הרצון''' - חידש הגר"ש שקאפ {{מקור|יבמות לב ד"ה ולענ"ד דענין|כן}} שהמעשה אינו תלוי בקיומו של התנאי, אלא ברצונו של העושה, והרצון תלוי בקיום התנאי. כגון המקדש אשה על מנת שירדו גשמים, הקידושין אינם תלויים בירידת הגשמים, אלא ברצונו של הבעל, ורצונו של הבעל נקבע לפי ירידת הגשמים. | '''הרצון''' - חידש הגר"ש שקאפ {{מקור|יבמות לב ד"ה ולענ"ד דענין|כן}} שהמעשה אינו תלוי בקיומו של התנאי, אלא ברצונו של העושה, והרצון תלוי בקיום התנאי. כגון המקדש אשה על מנת שירדו גשמים, הקידושין אינם תלויים בירידת הגשמים, אלא ברצונו של הבעל, ורצונו של הבעל נקבע לפי ירידת הגשמים. | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
'''מילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי | ==בדינים שונים== | ||
'''בחלויות מכח המעשה'''<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, כגון חליצה, שהיבמה רק חולצת ליבם וממילא היא מותרת לשוק, ולא שהיבם עצמו מתיר אותה ע"י החליצה, אי אפשר להטיל בהן תנאי, שכיוון שלא האדם הוא הפועל את הדין, אין לו את הכח להחליט מתי יחול הדין ומתי לא. ורק בחלויות מכח האדם, כגון קידושין, שהאיש הוא האוסר את האשה ע"י נתינת הכסף, כיוון שהוא הפועל את הדין, יש לו את הכח לתלות את הדין בתנאי {{מקור|קובץ הערות עו|כן}} (יוצאות מן הכלל הזה הן המצוות, שאע"פ שהן כח המעשה, אפשר להתנות בהן למאן דאמר מצוות צריכות כוונה<ref>כדלקמן ד"ה המתנה תנאי על המצווה.</ref>). | |||
בדינים שונים | |||
===מילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי=== | |||
מילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי- כלומר דין שאי אפשר לעשותו ע"י שליח, כגון חליצה, אי אפשר להטיל בו תנאי {{מקור|בבלי:כתובות עד.|כן}}. בטעם לזה מצאנו שלוש שיטות: | |||
@ אם אינו בשליחות, זו ראיה שהוא כח המעשה ולא כח האדם (כלומר שלא האדם בעצמו מחיל את החלות אלא היא חלה ממילא)<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, וממילא לא יועיל בו תנאי, שהרי תנאי מועיל רק בחלויות מכח האדם {{מקור|קובץ הערות עו-ז, וכן משמע מתוס' שם|כן}}. | @ אם אינו בשליחות, זו ראיה שהוא כח המעשה ולא כח האדם (כלומר שלא האדם בעצמו מחיל את החלות אלא היא חלה ממילא)<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, וממילא לא יועיל בו תנאי, שהרי תנאי מועיל רק בחלויות מכח האדם {{מקור|קובץ הערות עו-ז, וכן משמע מתוס' שם|כן}}. | ||
@ אם אין בו שליחות מוכח שהמעשה (חליצת המנעל) הוא העיקר ולא התוצאה (התרת הזיקה). וכיוון שהמעשה הוא העיקר - לא אתי דיבור (תנאי) ומבטל מעשה (חליצה). ולכן תנאי יועיל רק בדין שיש בו שליחות, שאז לא המעשה הוא העיקר {{מקור|אור שמח אישות י-ב סוף ד"ה אולם בזה|כן}}. | @ אם אין בו שליחות מוכח שהמעשה (חליצת המנעל) הוא העיקר ולא התוצאה (התרת הזיקה). וכיוון שהמעשה הוא העיקר - לא אתי דיבור (תנאי) ומבטל מעשה (חליצה). ולכן תנאי יועיל רק בדין שיש בו שליחות, שאז לא המעשה הוא העיקר {{מקור|אור שמח אישות י-ב סוף ד"ה אולם בזה|כן}}. | ||