תנאי: הבדלים בין גרסאות בדף

@ אם אינו בשליחות, זו ראיה שהוא כח המעשה ולא כח האדם (כלומר שלא האדם בעצמו מחיל את החלות אלא היא חלה ממילא)<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, וממילא לא יועיל בו תנאי, שהרי תנאי מועיל רק בחלויות מכח האדם {{מקור|(קובץ הערות עו-ז, וכן משמע מתוס' שם)}}.

@ אם אין בו שליחות מוכח שהמעשה (חליצת המנעל) הוא העיקר ולא התוצאה (התרת הזיקה). וכיוון שהמעשה הוא העיקר - לא אתי דיבור (תנאי) ומבטל מעשה (חליצה). ולכן תנאי יועיל רק בדין שיש בו שליחות, שאז לא המעשה הוא העיקר {{מקור|(אור שמח אישות י-ב סוף ד"ה אולם בזה)}}.

@ מכך שכל התנאים הכתובים בתורה הם בדינים שיש בהם שליחות, משמע שתנאי מועיל רק בדין שיש בו שליחות (גזירת הכתוב) {{מקור|(תוס' גיטין עה. ד"ה לאפוקי, וכן כתבו לגבי הדין של מתנה על מה שכתוב בתורה}}<ref>גם בדין זה יש שהביאו מקורות אחרים, הובאו בערך [[מתנה על מה שכתוב בתורה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>{{מקור|)}}.

@ כשאר תנאים, ולכן צריך שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן {{מקור|(תוס' נזיר יא. ד"ה דהוי, לגבי נזירות)}}.

@ מדין אתי דיבור ומבטל דיבור, כיוון שנזירות היא בדיבור {{מקור|(הפלאה כתובות עד., מנחת חינוך שסח-א [יח] ד"ה ולכאורה (לגבי נזירות שמשון) לגבי נזירות)}}.

@ בין בנזירות ובין בנדרים תנאי מועיל משום שאם לא יתקיים התנאי ממילא אינו "האדם בשבועה", כמו נדרי שגגות וכמו נדר ופתחו עימו, וממילא הנדר בטל {{מקור|(גרי"ז ריש נזירות תחילת ד"ה והנה. וכן דנו בזה גר"ח סטנסיל רג וחידושי ר' שמואל נדרים עמוד מו, נד (לגבי נדרים ושבועות))}}, ומעין זה כתב הרמ"א {{מקור|(יו"ד רכ-טו)}} שאין צריך תנאי כפול בנדרים, שתנאי שאינו כפול לא גרע מכוונת הנודר לידור רק על צד מסוים {{מקור|(ויש להוסיף שלדברי השערי יושר ה-כא שנדר ונזירות הם כח המעשה, ולדברי הקובץ הערות עו שבחלויות מכח המעשה אי אפשר להטיל תנאי, ממילא מוכרח שתנאי בנדרים ונזירות לא יכול להיות מדיני שאר תנאים)}}<ref>עיין לקמן בסמוך ד"ה בשבועה.</ref>.

@ תנאי כפול {{מקור|(לרבי מאיר, הסוגיא בקידושין סא.)}}.

@ הן קודם ללאו.

@ תנאי קודם למעשה.

@ תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר.

@ אפשר לקיימו ע"י שליח<ref>כדלעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מילתא דליתא בשליחות.</ref>.

@ תנאי דלעבר, כגון המקדש אשה על מנת שאין עליה מומין - לר"ן אין צריך דיני תנאי {{מקור|(בחידושיו גיטין מו)}} ולרא"ש כן צריך {{מקור|(שו"ת הרא"ש כלל לה, במחלוקתם דן הקובץ שיעורים בבא בתרא תלח, תלט)}}.

@ תנאי דמעכשיו או על מנת - נחלקו האם צריך תנאי כפול ושאר דיני תנאי {{מקור|(שו"ע אה"ע לח-ג, מאירי קידושין סא. ד"ה ומכל)}}.

@ תנאי לעצמו, כגון אם אוביר ולא אעביד - יש אומרים שאין צריך תנאי כפול {{מקור|(מאירי קידושין סא. ד"ה וכן)}}.

@ להוציא ממון, שהתנו שאם יתקיים התנאי יוציא ממון מחבירו - יש אומרים שאין מוציאין עד שיקיים את תנאו אע"פ שלא כפלו (ולא אומרים שכיוון שאינו כפול התנאי פסול ומוציא ממון גם בלי שיתקיים), ולדבריהם צריך תנאי כפול רק להחזיק ממון {{מקור|(מאירי קידושין סא. ד"ה וכן)}}.

@ תנאי ע"י שליח - יש אומרים שאין צריך תנאי כפול {{מקור|(מאירי קידושין סא. ד"ה וכן)}}.

@ דיני ממונות - חידשו מקצת הגאונים שכל דין תנאי כפול לא נאמר כלל בדיני ממונות אלא רק בגיטין וקידושין {{מקור|(רמב"ם אישות ו-יד בשם מקצת גאונים אחרונים, וחולק עליהם. וכן הובאו במאירי קידושין סא. ד"ה וכן)}}.

@ שליח - השאילתות חידש שאינו צריך תנאי כפול, כי השליח עושה את שליחותו מדעת הבעלים, ולכן התנאי הכפול שהתנה הבעלים לשליח מספיק {{מקור|(פרשת מטות)}}.

* [[אסמכתא {{מקור|(שהיא לא מועילה)}}]]

* [[ברירה {{מקור|(ושם בסעיף "תנאי" הארכנו בחילוק בין תנאי לברירה)}}]]

* [[למפרע]]

* [[מתנה על מה שכתוב בתורה]]

* [[מתנה על מנת להחזיר]]

* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]