|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת מג |אגרות הראיה-|אגרת|מג||}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו. י"ב כסלו תרס"ז.
| |
| שלו' וברכה לכבוד הרב הגדול הישיש מו"ה ישעי' אורינשטיין נ"י'
| |
| הגיעתני יקרתו. ובאמת הי' לי ספק אם אשיב אם לא, כי חששתי שמא יש
| |
| למעכת"ר ח"ו עגמ"נ ממכתבי, ולמה אצער ת"ח זקן שכמותו שי'. מ"מ הכרעתי
| |
| להשיב בקצרה, אולי יתן השי"ת ויכנסו דברי באזניו, ואז לא יהי' לו כ"כ צער
| |
| מעצם העובדא של החוברות, והי' זה שכרי להציל נפש יקרה שכמותו מצער ודאגה.
| |
| ידע כבודו, שכל עיקר כונתיבחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר
| |
| לבב ת"ח, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה, בין במוסר בכל הדרכים
| |
| הנמצאים עמנו כקדושי עליון, בין במחקר בכל הספרים הקדושים שהנחילונו
| |
| רבותינו הגאונים בעלי המחקר, בין בקבלה ע"פ כל הדרכים שהם מורשה לנו
| |
| מאבותינו זי"ע, בין ע"ד הראשונים, בין ע"ד האחרונים, בין ע"ד החסידות, בין
| |
| ע"ד רבינו הגר"אוהרמ"חלוצאטו ז"ל. וללמוד את כל הספרים עם דברי זוה"ק
| |
| וספד"צ, ספר הבהיר וספר יצירה, וכל מדרשי חז"ל, בעיון ובבקיאות, צריך ע"ז
| |
| התמדה גדולה, ממש כהתמדת הש"ס ופוסקים, אמנם לא הכל מוכנים לזה מטבע
| |
| נפשם, ע"כ כל מי שאינו מסוגל, ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול
| |
| גפ"ת ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה ע"כ הוא צריך לסדר
| |
| דף 42
| |
| לו סדרים קצרים, לעומת גודל האריכות של חידוש ופלפול, ומ"מ גם הוא לא יניח
| |
| ידו מפלפולא של תורה, דקוב"ה חדי בה, אבל עיקר לימודו צריך שיהי' להכיר
| |
| את קונו. וכ"כ בהק' ע"ח, ועיין "אור נערב". ובזמן הזה, שבעוה"ר רבים מהצעירים
| |
| הולכים ונפתים אחרי חלקת לשון נכרי', של בני פריצי עמנו, צריך ג"כ להראות
| |
| לכל באי עולם, כי גם ת"ח העוסקים בקדושה כתורת אמת לא תחסר להם גם כח
| |
| המליצה וצחות הלשון. וזו היתה כונת החסיד רמח"ל ז"ל במעשיו בספרי מליצה
| |
| וצחות, וגם אני הקטן הנני חפץ למנקט בשפולי גלימי' ז"ל, וללכת בעקבותיו כפי
| |
| מעוט יכולתי. ויען שלשלימות תוה"ק צריך ג"כ ידיעות של חכמת העולם, בכמה
| |
| ענינים. וביחוד כדי להשיב לאפיקורס, שהוא דבר נחוץ בזמננו מאד, ע"כ אני
| |
| מזכיר את מה שאמרו רבותינו הגר"א ז"ל ומוהר"ל מפראג, ב"נתיבות עולם" נתיב
| |
| התורה פי"ד, אחרי הזהירות של התמדת התורה ונקיון המדות והמעשים, ביחוד
| |
| מהכעס, מהגאוה והעצבות, שהם ראשי המדות הרעות, ועם הקביעות התמידית
| |
| בכל יום בפנימיות התורה כ"א לפי השגתו. ובזה בדוק ומנוסה הוא, שאחרי כל
| |
| אלה ההקדמות לא יזיקו לו ח"ו כלל ידיעות החכמות, כשילקחו בשיעורים לש"ש,
| |
| אדרבא יוסיפו לו אומץ בעבודת השי"ת בשמחה רבה ובגדולת המוחין. ואם ח"ו
| |
| נמצאים איזה אנשים, שהם טועים בדברי, ומגלים בהם פנים שלא ככונתי, בשביל
| |
| כך אין למנוע את הטוב מהראוים לזה, וכדכתב הרמב"ם ז"ל באגרותיו<ref>מאמר תחית המתים.</ref> כי ישרים
| |
| דרכי ד' וגו'. וע"י התמדת הלמוד בקביעות בנעם פנימיות תוה"ק, יאיר על נפש
| |
| העוסק בה לשמה אור שמחה ואהבה עליונה, בתענוגים רוחניים מעין עוה"ב, ולא
| |
| יהי' צריך להשתמש כלל ביראה רעה של רצועה בישא<ref>זהר בראשית יא:, תיקוני זהר תי' ל.</ref>, כ"א בשיעור מועט מאד
| |
| ובזה ימצא בנפשו עז ואמץ, ולא יפחד משום פגע רע, לא בעוה"ז ולא בעוה"ב,
| |
| כי גם כי אשב בחושך ד' אור לי. זהו בקירוב תוכן כונתי בדברי, שהעיר עליהם
| |
| כת"ר. ומה טוב ומה נעים הוא לדון לכ"ז איש את רעהו, ועי"ז יתקלס עלאה
| |
| ויתגדל כבוד שמים, וכבוד אה"ק וכבוד ת"ח שבא"י בכלל. ואנכי כשאני לעצמי
| |
| הנני ב"ה רחוק מלהיות נהנה הרבה כשמשבחין אותי, ולא להיות מצטער ומקפיד
| |
| הרבה כשמבזין אותי. שבח לשמו ית', שהעסק התמידי בלמוד המוסר ופנימיות
| |
| תוה"ק פעל עלי זאת התכונה. ע"כ איני מוצא שום צורך להתנצל לפני כת"ר
| |
| מצדי, רק בשביל לשכך את לבב כבודו שלא יצטער, כי כל ישעי וחפצי הוא לשמח
| |
| את הבריות ולקיים כפי יכולתי "יראיך יראוני וישמחו". ע"כ אמרתי יהיו נא דברי
| |
| אלה למנוחת לבב לכת"ר. והשי"ת יברכהו בשיבה טובה, אותו ואת כל אשר לו,
| |
| ונזכה לראות בשמחת ציון ובנין ירושלים בגילוי כבוד מלכותו יתב' עלינו לשם
| |
| ולתהלה בכל עמי הארץ, ותמלא כל הארץ דעה את ד', כנפשו היפה ונפש הצעיר
| |
| אסקופה הנדרסת, המצפה לאורה וישועה,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
| אני תמה מכת"ר שתובע אותי מענין האיש שכתב ב"החבצלת"' וכי אני מכיר
| |
| אותו, ומה אוכל אנכי, או כל מי ששולח דבריו ברבים, לעשות אם ידברו אודותם
| |
| דברי הבאי וכיו"ב. הנ"ל
| |
| אח"כ חקרתי על הכותב בח', והוברר לי שאין בו אותן הפחיתיות שכת"ר
| |
| מיחס אליו, ח"ו, וראוי לדון גם אותו לכ"ז, והאמת והשלו' אהבו. הנ"ל
| |
| דף 43
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |