43
עריכות
פרשני:אגרות הראיה: אגרת קמ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האגרת: אנטרים, סימון מעבר עמוד, הערות שוליים והערות עריכה.
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←האגרת: אנטרים, סימון מעבר עמוד, הערות שוליים והערות עריכה.) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ז אייר תרס"ח. | ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ז אייר תרס"ח. | ||
לכבוד ידידי הרה"ג החכם הנשגב מו"ה שמואל אלכסנדרוב נ"י, שלו' | לכבוד ידידי הרה"ג החכם הנשגב מו"ה שמואל אלכסנדרוב נ"י, שלו' | ||
וברכה מקודש. | וברכה מקודש. | ||
זמן הגון עבר מעת קבלתי את מכתבו הנכבד, ולא מצאה ידי להשיב כראוי, | זמן הגון עבר מעת קבלתי את מכתבו הנכבד, ולא מצאה ידי להשיב כראוי, | ||
ממניעות שונות, ואתו הסליחה. גם עתה לא אדע אם יעלה בידי לברר את המושגים | ממניעות שונות, ואתו הסליחה. גם עתה לא אדע אם יעלה בידי לברר את המושגים | ||
החוצצים בינינו, עד אשר נוכל בבטחה להעתק מענין אל ענין, ולא להשתקע | החוצצים בינינו, עד אשר נוכל בבטחה להעתק מענין אל ענין, ולא להשתקע | ||
בפולימיקה שאין לה סוף בענין אחד החוזר חלילה. מ"מ הנני מוכרח לדבר כפי | בפולימיקה{{אג|[להסביר את הביטוי]}} שאין לה סוף בענין אחד החוזר חלילה. מ"מ הנני מוכרח לדבר כפי | ||
היכולת גם בענין זה, שכבר כ"כ רבו עליו הדברים ממי שקדמונו וממנו. | היכולת גם בענין זה, שכבר כ"כ רבו עליו הדברים ממי שקדמונו וממנו. | ||
כבודו מרים על נס את ביטול המצות של לע"ל, ומשמע מדבריו שאני חולק על | |||
יסוד זה, משום שהנני יותר נוטה למ"ד אין מצות בטלות לע"ל . לא כן ידידי, בזה כמו | כבודו מרים על נס את ביטול המצות של לע"ל{{אג|[=לעתיד לבוא, וכן כולם]}}, ומשמע מדבריו שאני חולק על | ||
בכל המחלוקות יצדק מאד "אלו ואלו דברי א"ח". הננו כולנו מבחינים, שאותו | יסוד זה, משום שהנני יותר נוטה למ"ד אין מצות בטלות לע"ל<ref>ע' נדה סא: והגהות ריעב"ץ ז"ל ראש-השנה ל.</ref>. לא כן ידידי, בזה כמו | ||
בכל המחלוקות יצדק מאד "אלו ואלו דברי א"ח{{אג|[=אלוקים חיים]}}". הננו כולנו מבחינים, שאותו | |||
המרחב של לע"ל הוא כ"כ בלתי-מוגבל, כ"כ רחב ומקיף, עד שאין המקום צר | המרחב של לע"ל הוא כ"כ בלתי-מוגבל, כ"כ רחב ומקיף, עד שאין המקום צר | ||
להכניס בו שתי הדעות זו אחר זו. יש לע"ל שאין מצות בטלות בו, ויש לע"ל | להכניס בו שתי הדעות זו אחר זו. יש לע"ל שאין מצות בטלות בו, ויש לע"ל | ||
| שורה 46: | שורה 49: | ||
אות ומופת, והננו רואים ממש ההפך, זאת היא פשוט טעות בחשבון של תקופות | אות ומופת, והננו רואים ממש ההפך, זאת היא פשוט טעות בחשבון של תקופות | ||
רבות מאד. | רבות מאד. | ||
והטעות הזו, לחשוב את העולם מתוקן בשעה שהוא עדיין מלא סיגים, | והטעות הזו, לחשוב את העולם מתוקן בשעה שהוא עדיין מלא סיגים, | ||
הצריכים לצירוף, וצירוף אחר צירוף, עלה לנו בשכר-לימוד הרבה. בכמה תקופות | הצריכים לצירוף, וצירוף אחר צירוף, עלה לנו בשכר-לימוד הרבה. בכמה תקופות | ||
| שורה 53: | שורה 57: | ||
ובמסרת, במדה ובמשקל לפי הערך הנקצב של מצעדי עולם. אבל תמיד נגלתה | ובמסרת, במדה ובמשקל לפי הערך הנקצב של מצעדי עולם. אבל תמיד נגלתה | ||
הטעות ע"י מכאובים רבים, והעולם שב לסובב על מעגלו, והתולדה המעשית | הטעות ע"י מכאובים רבים, והעולם שב לסובב על מעגלו, והתולדה המעשית | ||
והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת, | והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד<ref>ע' משלי יג יא.</ref> חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת, | ||
אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה. | אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה. | ||
דף 174 | דף 174@ | ||
השכל המיושב יורה דוקא אחרת. לא די שאין לדון את כל העולם כולו באותה | השכל המיושב יורה דוקא אחרת. לא די שאין לדון את כל העולם כולו באותה | ||
אמת המדה של יחידי הסגולה, שיוכל להיות שנתעלו מתוך החיובים הקבועים | אמת המדה של יחידי הסגולה, שיוכל להיות שנתעלו מתוך החיובים הקבועים | ||
| שורה 70: | שורה 74: | ||
ובפנימיותה, תעיד הנה זה היום שקיוינוהו בא, והארץ וכל צאצאיה תעטה גיל | ובפנימיותה, תעיד הנה זה היום שקיוינוהו בא, והארץ וכל צאצאיה תעטה גיל | ||
ושירה. אבל כל זמן שהרע מרובה על הטוב, והחושך על האור, על כל צופה באמת | ושירה. אבל כל זמן שהרע מרובה על הטוב, והחושך על האור, על כל צופה באמת | ||
החובה מוטלת להזהיר את העם ואת הסגולות בכל דרכי אורה ושכל, לאהבת | החובה מוטלת להזהיר את העם ואת הסגולות<ref>ע' כוזרי א צה, ג יט.</ref>{{אג|[במקור ההערה מכונה "2א"]}} בכל דרכי אורה ושכל, לאהבת | ||
המצות הקבועות והחיובים המקיפים את כל הכלל, חיובי המוסר הכלליים, המקיפים | המצות הקבועות והחיובים המקיפים את כל הכלל, חיובי המוסר הכלליים, המקיפים | ||
את כל האנושיות, וחיובי האומה הפרטיים, מקטנם ועד גדולם, כדי לבא על ידם | את כל האנושיות, וחיובי האומה הפרטיים, מקטנם ועד גדולם, כדי לבא על ידם | ||
אל האגד השלם הלאומי, שיוכל להאיר בקרבו ביותר האור הפנימי של המוסר | אל האגד השלם הלאומי, שיוכל להאיר בקרבו ביותר האור הפנימי של המוסר | ||
החפשי והעליון, אשר אותו אנו מבקשים. | החפשי והעליון, אשר אותו אנו מבקשים. | ||
ואותם הנסיונות, שעשו בני אהרן , ואח"כ באופנים אחרים האלכסנדרונים, | |||
ואותם הנסיונות, שעשו בני אהרן<ref>ע' ספרא שמיני פי' כג, זבחים קטו: ורש"י ד"ה והיינו, זהר ח"א עג, שער הפסוקים פ' שמיני</ref>, ואח"כ באופנים אחרים האלכסנדרונים<ref>ע' לעיל עמ' קלה.</ref>, | |||
ובפנים נפולים ושקועים בעומק-הרשעה השבתאיים, שראינו את פרים, יהיו לנו | ובפנים נפולים ושקועים בעומק-הרשעה השבתאיים, שראינו את פרים, יהיו לנו | ||
למורי דרך להיות יודעים מהי אחריותה של המהירות. | למורי דרך להיות יודעים מהי אחריותה של המהירות. | ||
כבודו מוצא סימנים להאנארכיזם הליברלי המוסרי ביהדות. טוב, כל הרעיונות | כבודו מוצא סימנים להאנארכיזם הליברלי המוסרי ביהדות. טוב, כל הרעיונות | ||
אפשר למצא במקור של אמת. האמת אי אפשר שתהיה חלקית, האמת מוכרחת | אפשר למצא במקור של אמת. האמת אי אפשר שתהיה חלקית, האמת מוכרחת | ||
| שורה 84: | שורה 90: | ||
גם האנארכיזם הגשמי האינדיבידואלי ג"כ, אבל גם הוא יטהר בבאו אל גבול | גם האנארכיזם הגשמי האינדיבידואלי ג"כ, אבל גם הוא יטהר בבאו אל גבול | ||
הטוהר. ההכרה העליונה של האחדות, כשהיא מתבודדת בעליוניותה, היא מוכרחת | הטוהר. ההכרה העליונה של האחדות, כשהיא מתבודדת בעליוניותה, היא מוכרחת | ||
להוציא משפט, שכל הפרוצס של פרטים הוא רק דמיון כוזב, קוצר חוג הראות. | להוציא משפט, שכל הפרוצס{{אג|[להסביר]}} של פרטים הוא רק דמיון כוזב, קוצר חוג הראות. | ||
האברים שלנו יחד הנם קשורים בקשר אורגני, ע"כ כשאחד נלקה כולם מרגישים, | האברים שלנו יחד הנם קשורים בקשר אורגני, ע"כ כשאחד נלקה כולם מרגישים, | ||
ובכן יש לנו אהבה עצמית אנארכיית חלקית, שגם היא מופשטת לסעיפיה, "עור | ובכן יש לנו אהבה עצמית אנארכיית חלקית, שגם היא מופשטת לסעיפיה, "עור | ||
בעד עור" , ע"י אותם הצינורות המוליכים את ההרגשה מאחד לחברו. יחושים | בעד עור"<ref>איוב ב, ד.</ref>, ע"י אותם הצינורות המוליכים את ההרגשה מאחד לחברו. יחושים | ||
כאלה הנם נמצאים במובן רוחני נסיוני בקישור של נפשות אהובות, שמהם נוסדה | כאלה הנם נמצאים במובן רוחני נסיוני בקישור של נפשות אהובות, שמהם נוסדה | ||
המשפחה, עד אשר, אם רק לא יהיה קשה לנו להשתחרר מן ההרגל, לא נתן ערך | המשפחה, עד אשר, אם רק לא יהיה קשה לנו להשתחרר מן ההרגל, לא נתן ערך | ||
רב לההבדל הנמצא בין אותה ההרגשה המתפשטת, לעונג ולצער, מאבר למשנהו | רב לההבדל הנמצא בין אותה ההרגשה המתפשטת, לעונג ולצער, מאבר למשנהו | ||
או מהבן אל האב ומאהוב לאהובה. כשהצינורות מתרחבים ביותר נעשות ההרגשות | או מהבן אל האב ומאהוב לאהובה. כשהצינורות מתרחבים ביותר נעשות ההרגשות | ||
דף 175 | דף 175@ | ||
יותר זורמות, ויותר מוחשות ובולטות. כשהאורגן הלאומי הוא במילואו ושלמותו, | יותר זורמות, ויותר מוחשות ובולטות. כשהאורגן הלאומי הוא במילואו ושלמותו, | ||
מתארג גם הוא בדוגמא של משפחה. ההתפתחות צריכה רק להרחיב את הצינורות, | מתארג גם הוא בדוגמא של משפחה. ההתפתחות צריכה רק להרחיב את הצינורות, | ||
והאחדות האינדיבידואלית מתרחבת עד גבול הלאם. מהלאם עד לאנושיות רק צעד. | והאחדות האינדיבידואלית מתרחבת עד גבול הלאם. מהלאם עד לאנושיות רק צעד. | ||
מהאנושיות לכל החי עוד צעד. מהתענינות במילויו של כדור אחד, עד כדי ההתענינות | מהאנושיות לכל החי עוד צעד. מהתענינות במילויו{{אג|[במקור הו"וים מנוקדות בשורוק וחולם מלא]}} של כדור אחד, עד כדי ההתענינות | ||
הפנימית והרצינית למלא המציאות בכל רחבו, איננו כ"א מהלך, מהלך אמנם רחוק, | הפנימית והרצינית למלא המציאות בכל רחבו, איננו כ"א מהלך, מהלך אמנם רחוק, | ||
אבל הנצח איננו צריך לחפזון. והדבר הולך ובא עד כדי התעלות אינדיבידואלית | אבל הנצח איננו צריך לחפזון. והדבר הולך ובא עד כדי התעלות אינדיבידואלית | ||
| שורה 102: | שורה 108: | ||
ומפותחת, אבל הדרכים המובילים לה הנם ארחות החיים הנובעים ממקור האחדות | ומפותחת, אבל הדרכים המובילים לה הנם ארחות החיים הנובעים ממקור האחדות | ||
של יחיד חי העולמים, שהיא היהדות. וכשניצוצות גבוהים כאלו נופלים למטה הם | של יחיד חי העולמים, שהיא היהדות. וכשניצוצות גבוהים כאלו נופלים למטה הם | ||
יורדים ושוקעים, שוקעים בעמק הרפש של החיים, המה הנפילים אשר מעולם . | יורדים ושוקעים, שוקעים בעמק הרפש של החיים, המה הנפילים אשר מעולם<ref>ע' זהר בראשית לז.</ref>. | ||
ע"כ מה עלינו לשנן, כי היהדות אוצרת את כל במובן היותר רחב, היותר טוב, | ע"כ מה עלינו לשנן, כי היהדות אוצרת את כל במובן היותר רחב, היותר טוב, | ||
אבל היא מדרכת למעשה ע"פ דרכיה המיוחדים לה, החיים וקיימים לנו ולבנינו, | אבל היא מדרכת למעשה ע"פ דרכיה המיוחדים לה, החיים וקיימים לנו ולבנינו, | ||
אשר בהבקע אורם הפנימי לא נהיה עוד צריכים לחקר דבר, כ"א לילה כיום יאיר | אשר בהבקע אורם הפנימי לא נהיה עוד צריכים לחקר דבר, כ"א לילה כיום יאיר | ||
לנו וכאור בוקר יזרח שמש . | לנו וכאור בוקר יזרח שמש<ref>ע' למהלך האידיאות בישראל פרק ה.</ref>. | ||
ו"התפתחות היהדות" המורגלת כ"כ להאמר בימינו, הלא היא רק צד אחד | ו"התפתחות היהדות" המורגלת כ"כ להאמר בימינו, הלא היא רק צד אחד | ||
של המטבע. נח לדבר על אותו הצד שיש שיווי ליהדות עם כל העולם שחוצה לה, | של המטבע. נח לדבר על אותו הצד שיש שיווי ליהדות עם כל העולם שחוצה לה, | ||
| שורה 112: | שורה 119: | ||
בו נבדלים מכל העמים אשר על פני האדמה. עד מתי נהיה כ"כ בטלנים, עד שנחשד | בו נבדלים מכל העמים אשר על פני האדמה. עד מתי נהיה כ"כ בטלנים, עד שנחשד | ||
תמיד רק את עצמנו, שכל השבחים והמעלות הרמות הנאמרים ממקורות כ"כ חשובים | תמיד רק את עצמנו, שכל השבחים והמעלות הרמות הנאמרים ממקורות כ"כ חשובים | ||
עלינו, שלו היו דברים כאלה נאמרים על כל עם ולשון היו מתנשאים בגאון ורהב | עלינו, שלו{{אג|[מנוקד שורוק]}} היו דברים כאלה נאמרים על כל עם ולשון היו מתנשאים בגאון ורהב | ||
נורא על כל, היו יודעים תמיד להתוות יפה את היתרון המיוחד שלהם, ואנו משעה | נורא על כל, היו יודעים תמיד להתוות יפה את היתרון המיוחד שלהם, ואנו משעה | ||
שפעפע בנו הארס של הליברליות החיצונית, אין אנו יודעים אחרת כ"א למחק | שפעפע בנו הארס של הליברליות החיצונית, אין אנו יודעים אחרת כ"א למחק | ||
את כל התוים הבולטים כ"כ, המבדילים אותנו בהבדל כ"כ עצמי מכל העמים, | את כל התוים הבולטים כ"כ, המבדילים אותנו בהבדל כ"כ עצמי מכל העמים, | ||
הבדל כזה אשר אין לפחות אותו אפילו נימא אחת מגדרו של הכוזרי "סוג חמישי". | הבדל כזה אשר אין לפחות אותו אפילו נימא אחת מגדרו של הכוזרי<ref>ע' מאמר א קג ומאמר ד ג.</ref> "סוג חמישי". | ||
לא, הכל נתפתח, - האנושיות הכללית עד באה לתכונתה, אבל לא היהדות. היהדות | לא, הכל נתפתח, - האנושיות הכללית עד באה לתכונתה, אבל לא היהדות. היהדות | ||
היא התמצית הפנימית של האנושיות ושל המציאות במובנה הרחב, וההתפתחות | היא התמצית הפנימית של האנושיות ושל המציאות במובנה הרחב, וההתפתחות | ||
| שורה 129: | שורה 136: | ||
עצמה, עלבון הוא לנו אם נזייף את תולדתנו הכבירה כ"כ בכוחה המיוחד. היצירה | עצמה, עלבון הוא לנו אם נזייף את תולדתנו הכבירה כ"כ בכוחה המיוחד. היצירה | ||
הפסיכית הלאומית המיוחדת היא באמת הישראלית, אחת היא לאמה". אמנם | הפסיכית הלאומית המיוחדת היא באמת הישראלית, אחת היא לאמה". אמנם | ||
דף 176 | דף 176@ | ||
אח"כ, כאשר זוהר ההברקה הפסיכית הרוממה, שהיתה מושפעת בכחו של רועה | אח"כ, כאשר זוהר ההברקה הפסיכית הרוממה, שהיתה מושפעת בכחו של רועה | ||
נאמן, שקעה, שב מהלך ההתפתחות להמצא ביהדות כמו שהוא מצוי בכל עם ולשון. | נאמן, שקעה, שב מהלך ההתפתחות להמצא ביהדות כמו שהוא מצוי בכל עם ולשון. | ||
| שורה 142: | שורה 149: | ||
בטבעו מזון תמידי לגידולו, וחלילה לנו לדרוש שנוכל עכשו לשאוב את האורה | בטבעו מזון תמידי לגידולו, וחלילה לנו לדרוש שנוכל עכשו לשאוב את האורה | ||
הפנימית שלנו ברוח בלא בשר, ברעיונות מופשטים בלא הגשמה מעשית. | הפנימית שלנו ברוח בלא בשר, ברעיונות מופשטים בלא הגשמה מעשית. | ||
צחוק יעשו לנו אלה המדברים עכשו ע"ד ביטול הנביאים והכתובים, מפני | צחוק יעשו לנו אלה המדברים עכשו ע"ד ביטול הנביאים והכתובים, מפני | ||
שהמוסר שלהם הוא מוגבל וצר להם, - בעולמנו זה, שהוא כ"כ רחוק הרבה ממוסר | שהמוסר שלהם הוא מוגבל וצר להם, - בעולמנו זה, שהוא כ"כ רחוק הרבה ממוסר | ||
| שורה 153: | שורה 161: | ||
כדי להכשיר יפה את הדרך אל העתיד. יש לנו הרבה מה לבנות לפני חורבנו של | כדי להכשיר יפה את הדרך אל העתיד. יש לנו הרבה מה לבנות לפני חורבנו של | ||
העולם הישן, רב עז וחיים עוד ישנם לכל התהלוכה המעשית, כשתתחבר האידיאה | העולם הישן, רב עז וחיים עוד ישנם לכל התהלוכה המעשית, כשתתחבר האידיאה | ||
האלהית עם הלאומית, ושתיהן יחד עם המוסרית והריליגיונית בחיבור אורגני יפה, | האלהית עם הלאומית, ושתיהן יחד עם המוסרית והריליגיונית{{אג|[להסביר (אולי "דתית")]}} בחיבור אורגני יפה, | ||
הכל לפי רום המעלה, ולפי גודל הכמות והאיכות של זרם-החיים שיזרם בהם, | הכל לפי רום המעלה, ולפי גודל הכמות והאיכות של זרם-החיים שיזרם בהם, | ||
יקיצו לתחיה כל הרוחות המלאים חיים הנמצאים בכל החקים, אשר המביטים עליהם | יקיצו לתחיה כל הרוחות המלאים חיים הנמצאים בכל החקים, אשר המביטים עליהם | ||
מרחוק יאמרו עליהם "יבשה עצמם". ועד אותו הזמן הארוך הרחוק, שבו יהיו המצות | מרחוק יאמרו עליהם "יבשה עצמם". ועד אותו הזמן הארוך הרחוק, שבו יהיו המצות | ||
והקרבנות בטלים, עוד זמן גדול וארוך, שבו עולם גדול ומיושב, מלא הוד ויפעה, | והקרבנות<ref>ע' ויקרא רבה סוף פ' כז.</ref> בטלים{{אג|[במקור ההערה מכונה "8א"]}}, עוד זמן גדול וארוך, שבו עולם גדול ומיושב, מלא הוד ויפעה, | ||
ימצא לנו, שנראה בו מלך ביפיו, ארמון על משפטו, שירות היכל הקודש במלא | ימצא לנו, שנראה בו מלך ביפיו, ארמון על משפטו, שירות היכל הקודש במלא | ||
נועמם והוד קדשם, וסדר העבודה בכל משטריה ודיוקיה, לשמחת לב האומה | נועמם והוד קדשם, וסדר העבודה בכל משטריה ודיוקיה, לשמחת לב האומה | ||
ולרוממות קרנה, אפילו אותו הניצוץ המסותר, של מחייתה של ע"ז, שפעלנו ע"י | ולרוממות קרנה, אפילו אותו הניצוץ המסותר, של מחייתה של ע"ז, שפעלנו ע"י | ||
ריקון כל העבודות לשם גבוה , כשיתפשט בכל מרחבו ועשרו, הוא לבדו כדאי | ריקון כל העבודות לשם גבוה<ref>ע' סנהדרין ס:</ref>, כשיתפשט בכל מרחבו ועשרו, הוא לבדו כדאי | ||
הוא להאיר אור מרהיב על עולם מלא, המתמלא שלל צבעים המשמחים חיים, וק"ו | הוא להאיר אור מרהיב על עולם מלא, המתמלא שלל צבעים המשמחים חיים, וק"ו | ||
שישנם עוד מרחבים יותר רחבים וענפים, שיש להם עסק מלא חיים עם ההוה | שישנם עוד מרחבים יותר רחבים וענפים, שיש להם עסק מלא חיים עם ההוה | ||
| שורה 167: | שורה 175: | ||
תקופה עליונה ומזהירה, שבו יעמד העולם ממעל לכל חק ולכל מוסר | תקופה עליונה ומזהירה, שבו יעמד העולם ממעל לכל חק ולכל מוסר | ||
קצוב, כ"א מתוך עולם מיושב מלא נעם, מוכתר בכל בניניו המעשיים והמוסריים, | קצוב, כ"א מתוך עולם מיושב מלא נעם, מוכתר בכל בניניו המעשיים והמוסריים, | ||
דף 177 | דף 177@ | ||
ממולא בכל נועמי שירי קודש ובכל עדני עדן עליון. כשתשאב הנשמה האנושית | ממולא בכל נועמי שירי קודש ובכל עדני עדן עליון. כשתשאב הנשמה האנושית | ||
יפה יפה אל קרבה את כל הטל הפנימי, הכמוס בכל מלא חק ומשפט, אז רק אז | יפה יפה אל קרבה את כל הטל הפנימי, הכמוס בכל מלא חק ומשפט, אז רק אז | ||
| שורה 175: | שורה 183: | ||
מאיסת החוקים, שהננו נפגשים בה בדורנו, שאנו מוצאים את עצמנו מחוייבים | מאיסת החוקים, שהננו נפגשים בה בדורנו, שאנו מוצאים את עצמנו מחוייבים | ||
ללחם בה ברב כשרון ועז-חיים. והננו מצפים לתשועה, שכל טהר לב ומלא דעה | ללחם בה ברב כשרון ועז-חיים. והננו מצפים לתשועה, שכל טהר לב ומלא דעה | ||
וחירות של אמת ילוה על מחנינו, לבא לישע עמנו, לישע את משיחנו , לעזרת | וחירות של אמת ילוה על מחנינו, לבא לישע עמנו, לישע את משיחנו<ref>ע' חבקוק ג יג.</ref>, לעזרת | ||
ד' בגבורים, - ובמרץ של חיים נשליך את אותה ההשכלה, חורת הפנים וחסרת | ד' בגבורים, - ובמרץ של חיים נשליך את אותה ההשכלה, חורת הפנים וחסרת | ||
הדם, היודעת רק להחליש ולא לאמץ; כי חיים כח וגבורה אנו צריכים. | הדם, היודעת רק להחליש ולא לאמץ; כי חיים כח וגבורה אנו צריכים. | ||
וע"ד היאוש, כבודו מפריז על המידה. אמת הדבר, שירדנו הרבה, ההמון | וע"ד היאוש, כבודו מפריז על המידה. אמת הדבר, שירדנו הרבה, ההמון | ||
ויחידי הסגולה גם יחד, אבל כשנסתכל יפה נמצא פתרון הירידה בעצם תכונת | ויחידי הסגולה גם יחד, אבל כשנסתכל יפה נמצא פתרון הירידה בעצם תכונת | ||
| שורה 185: | שורה 194: | ||
מפריע. לחכמי לב ולישרים המצויינים יגלו חלומות עליונים, מחזות רבי-ערך | מפריע. לחכמי לב ולישרים המצויינים יגלו חלומות עליונים, מחזות רבי-ערך | ||
ומראות מרהיבי לב, העומדים ממעל לאפשרות המוחשית. כשהיקיצה מתחלת והאדם | ומראות מרהיבי לב, העומדים ממעל לאפשרות המוחשית. כשהיקיצה מתחלת והאדם | ||
הוא נים ולא נים, תיר ולא תיר , מעוף הדמיון פוסק, המחזות העליונים מתעלמים, | הוא נים ולא נים, תיר ולא תיר<ref>ע' תענית יב:</ref>, מעוף הדמיון פוסק, המחזות העליונים מתעלמים, | ||
וכח החיים הנמוכים החזקים חדל מתעצומתו. אמנם עבודת ההגיון וזריזות החיים | וכח החיים הנמוכים החזקים חדל מתעצומתו. אמנם עבודת ההגיון וזריזות החיים | ||
הערים, פיקוח החושים וחלוץ העצמות, טרם באו, ע"כ האדם אז הוא מרופרף ומלא | הערים, פיקוח החושים וחלוץ העצמות, טרם באו, ע"כ האדם אז הוא מרופרף ומלא | ||
| שורה 191: | שורה 200: | ||
שבאנשים לא יוכל להמלט מרגעי חולשה, והרגעים בחיי עם הנם תקופה ניכרת. | שבאנשים לא יוכל להמלט מרגעי חולשה, והרגעים בחיי עם הנם תקופה ניכרת. | ||
ישננו בגלות שנת תרדמה, החושים הלאומיים לא שמשו לנו כמעט מאומה, כלי | ישננו בגלות שנת תרדמה, החושים הלאומיים לא שמשו לנו כמעט מאומה, כלי | ||
המעשה והעבודה, ההגיון והדעה , ביחש לאומה בכללה, לא היו להם כל תפקיד. | המעשה והעבודה, ההגיון והדעה, ביחש לאומה בכללה, לא היו להם כל תפקיד. | ||
אמנם כח החיים הנמוכים התבצר יפה. הדבקות הלאומית, שהיא באה בתור נובלת | אמנם כח החיים הנמוכים התבצר יפה. הדבקות הלאומית, שהיא באה בתור נובלת | ||
מאור האלהי העליון שנגנז באמונה, פעלה בחזקה את פעולתה בצורה נמוכה. | מאור האלהי העליון שנגנז באמונה, פעלה בחזקה את פעולתה בצורה נמוכה. | ||
| שורה 206: | שורה 215: | ||
חיים גדול של מקור חיים לאומיים רשומים ומיוחדים לנו. עתה בעינים פקוחות | חיים גדול של מקור חיים לאומיים רשומים ומיוחדים לנו. עתה בעינים פקוחות | ||
נבא חשבון, והחשבון יהיה תמיד על צדנו. זקן העמים יקיץ ויתעורר, יזכר את | נבא חשבון, והחשבון יהיה תמיד על צדנו. זקן העמים יקיץ ויתעורר, יזכר את | ||
דף 178 | דף 178@ | ||
ארצו, את חסנו וכבודו, יזכר את שפע החיים אשר השפיע ואשר ישפיע על אדם | ארצו, את חסנו וכבודו, יזכר את שפע החיים אשר השפיע ואשר ישפיע על אדם | ||
רב, ישוב לעבודתו לקומם הריסותיו, ויחד עם ההתפתחות האיטית הנה תופיע | רב, ישוב לעבודתו לקומם הריסותיו, ויחד עם ההתפתחות האיטית הנה תופיע | ||
| שורה 224: | שורה 233: | ||
אבל כח חיים עליונים, נצחיים ואדירים, מפעם בנו. ודאי צריכים אנו להגביר | אבל כח חיים עליונים, נצחיים ואדירים, מפעם בנו. ודאי צריכים אנו להגביר | ||
את זוהר הדעה, הכלולה כעת ברובה בהכרת עצמנו, ועמה יחד לחזק את הצד | את זוהר הדעה, הכלולה כעת ברובה בהכרת עצמנו, ועמה יחד לחזק את הצד | ||
החמרי העזוב, העומד להחלש בימי הבינים, במצב שבין התרדמה והערות. יוכל | החמרי העזוב, העומד להחלש בימי הבינים, במצב שבין התרדמה והערות{{אג|[ו' מנוקדת שורוק]}}. יוכל | ||
להיות וקרוב לודאי הוא, שעוד יבאו משוגות חדשות, אבל כל אלה יעברו ויהפכו | להיות וקרוב לודאי הוא, שעוד יבאו משוגות חדשות, אבל כל אלה יעברו ויהפכו | ||
לטובה. המכשולים, שאמנם ביוקר יעלו, יהיו למורי דרך. אין אנו צריכים לנעוץ | לטובה. המכשולים, שאמנם ביוקר יעלו, יהיו למורי דרך. אין אנו צריכים לנעוץ | ||
| שורה 230: | שורה 239: | ||
תשאר ותהיה הבסיס לכל. הר ציון יהיה מקום האורה. אבל התנועות הרבות בכל | תשאר ותהיה הבסיס לכל. הר ציון יהיה מקום האורה. אבל התנועות הרבות בכל | ||
מקום שהן פונות יפעלו ויעבדו. את המרכז אנו צריכים להגדיל בכמות ובאיכות, | מקום שהן פונות יפעלו ויעבדו. את המרכז אנו צריכים להגדיל בכמות ובאיכות, | ||
וממילא יבא כל אושר וחיל להלות אליו. רעיונות פזורים יתקבצו ויהיו יחד למערכה | וממילא יבא כל אושר וחיל להלות{{אג|[ו' מנוקדת חולם]}} אליו. רעיונות פזורים יתקבצו ויהיו יחד למערכה | ||
שלמה. וכמו במובן החמרי כן במובן הרוחני שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ | שלמה. וכמו במובן החמרי כן במובן הרוחני שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ | ||
בניה לתוכה בשמחה. אמן כן יאמר ד' במהרה בימינו. | בניה לתוכה בשמחה. אמן כן יאמר ד' במהרה בימינו. | ||
והנני בזה ידידו דורש"ת | והנני בזה ידידו דורש"ת | ||
הק' אברהם יצחק ה"ק | הק' אברהם יצחק ה"ק | ||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||