פרשני:אגרות הראיה: אגרת קמ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תיקונים
(←‏האגרת: אנטרים, סימון מעבר עמוד, הערות שוליים והערות עריכה.)
מ (תיקונים)
שורה 32: שורה 32:
כבודו מרים על נס את ביטול המצות של לע"ל{{אג|[=לעתיד לבוא, וכן כולם]}}, ומשמע מדבריו שאני חולק על
כבודו מרים על נס את ביטול המצות של לע"ל{{אג|[=לעתיד לבוא, וכן כולם]}}, ומשמע מדבריו שאני חולק על
יסוד זה, משום שהנני יותר נוטה למ"ד אין מצות בטלות לע"ל<ref>ע' נדה סא: והגהות ריעב"ץ ז"ל ראש-השנה ל.</ref>. לא כן ידידי, בזה כמו
יסוד זה, משום שהנני יותר נוטה למ"ד אין מצות בטלות לע"ל<ref>ע' נדה סא: והגהות ריעב"ץ ז"ל ראש-השנה ל.</ref>. לא כן ידידי, בזה כמו
בכל המחלוקות יצדק מאד "אלו ואלו דברי א"ח{{אג|[=אלוקים חיים]}}&quot;. הננו כולנו מבחינים, שאותו
בכל המחלוקות יצדק מאד "אלו ואלו דברי א"ח{{אג|[=אלוקים חיים]}}". הננו כולנו מבחינים, שאותו
המרחב של לע"ל הוא כ"כ בלתי-מוגבל, כ"כ רחב ומקיף, עד שאין המקום צר
המרחב של לע"ל הוא כ"כ בלתי-מוגבל, כ"כ רחב ומקיף, עד שאין המקום צר
להכניס בו שתי הדעות זו אחר זו. יש לע"ל שאין מצות בטלות בו, ויש לע"ל
להכניס בו שתי הדעות זו אחר זו. יש לע"ל שאין מצות בטלות בו, ויש לע"ל
שורה 59: שורה 59:
והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד<ref>ע' משלי יג יא.</ref> חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת,
והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד<ref>ע' משלי יג יא.</ref> חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת,
אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה.
אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה.
דף 174@
דף 174@
השכל המיושב יורה דוקא אחרת. לא די שאין לדון את כל העולם כולו באותה
השכל המיושב יורה דוקא אחרת. לא די שאין לדון את כל העולם כולו באותה
אמת המדה של יחידי הסגולה, שיוכל להיות שנתעלו מתוך החיובים הקבועים
אמת המדה של יחידי הסגולה, שיוכל להיות שנתעלו מתוך החיובים הקבועים
שורה 98: שורה 100:
רב לההבדל הנמצא בין אותה ההרגשה המתפשטת, לעונג ולצער, מאבר למשנהו
רב לההבדל הנמצא בין אותה ההרגשה המתפשטת, לעונג ולצער, מאבר למשנהו
או מהבן אל האב ומאהוב לאהובה. כשהצינורות מתרחבים ביותר נעשות ההרגשות
או מהבן אל האב ומאהוב לאהובה. כשהצינורות מתרחבים ביותר נעשות ההרגשות
דף 175@
דף 175@
יותר זורמות, ויותר מוחשות ובולטות. כשהאורגן הלאומי הוא במילואו ושלמותו,
יותר זורמות, ויותר מוחשות ובולטות. כשהאורגן הלאומי הוא במילואו ושלמותו,
מתארג גם הוא בדוגמא של משפחה. ההתפתחות צריכה רק להרחיב את הצינורות,
מתארג גם הוא בדוגמא של משפחה. ההתפתחות צריכה רק להרחיב את הצינורות,
שורה 123: שורה 127:
שפעפע בנו הארס של הליברליות החיצונית, אין אנו יודעים אחרת כ"א למחק
שפעפע בנו הארס של הליברליות החיצונית, אין אנו יודעים אחרת כ"א למחק
את כל התוים הבולטים כ"כ, המבדילים אותנו בהבדל כ"כ עצמי מכל העמים,
את כל התוים הבולטים כ"כ, המבדילים אותנו בהבדל כ"כ עצמי מכל העמים,
הבדל כזה אשר אין לפחות אותו אפילו נימא אחת מגדרו של הכוזרי<ref>ע' מאמר א קג ומאמר ד ג.</ref> "סוג חמישי&quot;.
הבדל כזה אשר אין לפחות אותו אפילו נימא אחת מגדרו של הכוזרי<ref>ע' מאמר א קג ומאמר ד ג.</ref> "סוג חמישי".
לא, הכל נתפתח, - האנושיות הכללית עד באה לתכונתה, אבל לא היהדות. היהדות
לא, הכל נתפתח, - האנושיות הכללית עד באה לתכונתה, אבל לא היהדות. היהדות
היא התמצית הפנימית של האנושיות ושל המציאות במובנה הרחב, וההתפתחות
היא התמצית הפנימית של האנושיות ושל המציאות במובנה הרחב, וההתפתחות
שורה 135: שורה 139:
הקוסמולוגי, סדרי העולם, של דור המדבר כולו, שהיא אפיזודא היסתורית בפני
הקוסמולוגי, סדרי העולם, של דור המדבר כולו, שהיא אפיזודא היסתורית בפני
עצמה, עלבון הוא לנו אם נזייף את תולדתנו הכבירה כ"כ בכוחה המיוחד. היצירה
עצמה, עלבון הוא לנו אם נזייף את תולדתנו הכבירה כ"כ בכוחה המיוחד. היצירה
הפסיכית הלאומית המיוחדת היא באמת הישראלית, אחת היא לאמה&quot;. אמנם
הפסיכית הלאומית המיוחדת היא באמת הישראלית, אחת היא לאמה". אמנם
 
דף 176@
דף 176@
אח"כ, כאשר זוהר ההברקה הפסיכית הרוממה, שהיתה מושפעת בכחו של רועה
אח"כ, כאשר זוהר ההברקה הפסיכית הרוממה, שהיתה מושפעת בכחו של רועה
נאמן, שקעה, שב מהלך ההתפתחות להמצא ביהדות כמו שהוא מצוי בכל עם ולשון.
נאמן, שקעה, שב מהלך ההתפתחות להמצא ביהדות כמו שהוא מצוי בכל עם ולשון.
שורה 164: שורה 170:
הכל לפי רום המעלה, ולפי גודל הכמות והאיכות של זרם-החיים שיזרם בהם,
הכל לפי רום המעלה, ולפי גודל הכמות והאיכות של זרם-החיים שיזרם בהם,
יקיצו לתחיה כל הרוחות המלאים חיים הנמצאים בכל החקים, אשר המביטים עליהם
יקיצו לתחיה כל הרוחות המלאים חיים הנמצאים בכל החקים, אשר המביטים עליהם
מרחוק יאמרו עליהם "יבשה עצמם&quot;. ועד אותו הזמן הארוך הרחוק, שבו יהיו המצות
מרחוק יאמרו עליהם "יבשה עצמם". ועד אותו הזמן הארוך הרחוק, שבו יהיו המצות
והקרבנות<ref>ע' ויקרא רבה סוף פ' כז.</ref> בטלים{{אג|[במקור ההערה מכונה "8א"]}}, עוד זמן גדול וארוך, שבו עולם גדול ומיושב, מלא הוד ויפעה,
והקרבנות<ref>ע' ויקרא רבה סוף פ' כז.</ref> בטלים{{אג|[במקור ההערה מכונה "8א"]}}, עוד זמן גדול וארוך, שבו עולם גדול ומיושב, מלא הוד ויפעה,
ימצא לנו, שנראה בו מלך ביפיו, ארמון על משפטו, שירות היכל הקודש במלא
ימצא לנו, שנראה בו מלך ביפיו, ארמון על משפטו, שירות היכל הקודש במלא
שורה 175: שורה 181:
תקופה עליונה ומזהירה, שבו יעמד העולם ממעל לכל חק ולכל מוסר
תקופה עליונה ומזהירה, שבו יעמד העולם ממעל לכל חק ולכל מוסר
קצוב, כ"א מתוך עולם מיושב מלא נעם, מוכתר בכל בניניו המעשיים והמוסריים,
קצוב, כ"א מתוך עולם מיושב מלא נעם, מוכתר בכל בניניו המעשיים והמוסריים,
דף 177@
דף 177@
ממולא בכל נועמי שירי קודש ובכל עדני עדן עליון. כשתשאב הנשמה האנושית
ממולא בכל נועמי שירי קודש ובכל עדני עדן עליון. כשתשאב הנשמה האנושית
יפה יפה אל קרבה את כל הטל הפנימי, הכמוס בכל מלא חק ומשפט, אז רק אז
יפה יפה אל קרבה את כל הטל הפנימי, הכמוס בכל מלא חק ומשפט, אז רק אז
שורה 211: שורה 219:
למצב של שינה, מפני שלא האריכו כ"כ ימים עד שיכבדו עליהם החיים וכאשר
למצב של שינה, מפני שלא האריכו כ"כ ימים עד שיכבדו עליהם החיים וכאשר
עיפה נפשם ישנו שנת עולם. אבל אנו - "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ד'
עיפה נפשם ישנו שנת עולם. אבל אנו - "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ד'
יסמכני&quot;. אחרי יגיעה גדולה, במלחמת החיים החמריים והרוחנים, ישננו, אמנם
יסמכנ". אחרי יגיעה גדולה, במלחמת החיים החמריים והרוחנים, ישננו, אמנם
שינה בלתי נעימה, "הכונו בל חלינו הלמונו בל ידענו&quot;, אבל בפנים נשאר אוצר
שינה בלתי נעימה, "הכונו בל חלינו הלמונו בל ידענו", אבל בפנים נשאר אוצר
חיים גדול של מקור חיים לאומיים רשומים ומיוחדים לנו. עתה בעינים פקוחות
חיים גדול של מקור חיים לאומיים רשומים ומיוחדים לנו. עתה בעינים פקוחות
נבא חשבון, והחשבון יהיה תמיד על צדנו. זקן העמים יקיץ ויתעורר, יזכר את
נבא חשבון, והחשבון יהיה תמיד על צדנו. זקן העמים יקיץ ויתעורר, יזכר את
דף 178@
דף 178@
ארצו, את חסנו וכבודו, יזכר את שפע החיים אשר השפיע ואשר ישפיע על אדם
ארצו, את חסנו וכבודו, יזכר את שפע החיים אשר השפיע ואשר ישפיע על אדם
רב, ישוב לעבודתו לקומם הריסותיו, ויחד עם ההתפתחות האיטית הנה תופיע
רב, ישוב לעבודתו לקומם הריסותיו, ויחד עם ההתפתחות האיטית הנה תופיע
שורה 255: שורה 265:




{{הערוצ שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות}}
{{ניווט אגרות}}

תפריט ניווט