פרשני:אגרות הראיה: אגרת רעב: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרעי"ן.

ישאו הררי קודש שלו' לכבוד הרב הגאון הגדול, עטרת תפארת, מעוז

ומגדל, מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי שליט"א, שלמא רבא למר.

יקרת הדר"ג קבלתי, וברב שמחה קראתי את דבריו היקרים.

ובענין הנחת חלק ארץ לקיום מצות שביעית, כבר העיר כן הגאון בכור

אלישר, החכם-בשי המנוח ז"ל מירושלים, בסדר התירו, אמנם לא נחית לטעמא

לקיים המצוה כתיקונה, ושההיתר הוא היתר של דוחק השעה, יותר ממה שיכול

להשריש כזאת קצב שוה לכל.

ודימוי הדר"ג מלקט שו"פ<ref>ע' טוש"ע יו"ד סי' שלב.</ref>, נאה הוא מאד לענין השמטת הפירות, שא"א

לקיים "ואכלו אביוני עמך" הנאמר בה, אבל לא לענין עבודה, אם לא כשנדמה

הדבר לביטול דין עבד עברי כולו כשאין היובל נוהג, משום שאין הפרט של "עד

שנת היובל יעבד עמך" יכול להתקיים בנרצע, כעירכין כ"ט א'.

ולענין עקירת כלל המצוה, הנה להסוברים שהיא מדרבנן מתקיים חלק

המצוה ע"י מה שישראל אסור לעשות העבודות שהן מה"ת בשמיטה של תורה,

הונהגנו, שלא להתיר נטיעות חדשות, ונטיעה לרובא דרבוותא היא דרבנן, א"כ

נשאר עדיין חלק מדבריהם גם לפי ההוראה.

והשי"ת ירחם על עמו וארצו מהרה, ויחבש לשבורי לבב המחוצים במחץ

כאב נורא על המצב המדאיב של אה"ק ויושביה, המעיק להכנס בפרצות דחוקות

בענין הישיבה, השורש אשר החילותי הולך ב"ה ומתערה. ביום אדר"ח

העבר היתה בחינה, והנני רואה בהם ב"ה סימן ברכה.

ספרו הגדול, החביב עלי חבת נשמה, נחשב אצלנו לאחד הלמודים החשובים

מאד. ולפעמים אני מרצה לפניהם פרקים מתוכו, בהוספת השקפות. ואקוה בעה"י

כשיסודר הענין יותר, שיחזיק ספרו דמר, וכל הלמודים והעיונים המתלוים אליו,

מקום גדול והגון מאד.

לשם התחלת הבסיס החמרי, הוחלט אצלנו ליסד גורל, שנקוה שיאושר

במשך הזמן הקרוב ג"כ בדרך רשמי, מטעם הרשות, לשם הישיבה.

יואל ד', הבוחר בתורה ובארץ חמדה, מראשיתנו המצער להשגיא מאד את

אחריתנו, למען עמו ונחלתו וקדושת אור תורתו.

הנני חותם בברכה, בבריות גופא ונהורא מעליא, יאירו עיני הדר"ג לאורך

ימים טובים, דשנים ורעננים, להאיר עיני ישראל באור תורתו וחכמת לבבו

הרחבה, כנפשו הרוממה ונפש מלאה רגשי כבודו ואהבתו, מברכו מהררי קודש

ברכת החיים והשלו' וכל טוב סלה,

הק' אברהם יצחק ה"ק