977
עריכות
אנציקלופדיה תלמודית:מתנות לאביונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - המצוה לתת מתנות לאביונים בפורים*.</span> = == <span dir="rtl">המצוה וגדרה</sp...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<span dir="rtl">הגדרת הערך - המצוה לתת מתנות לאביונים בפורים*.</span> | |||
== <span dir="rtl">המצוה וגדרה</span> == | == <span dir="rtl">המצוה וגדרה</span> == | ||
=== <span dir="rtl">המצוה''<br /> | === <span dir="rtl">המצוה''<br />=== | ||
מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים | |||
מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים*</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה מגילה ו ב, וברייתא שם ז א; רמב"ם מגילה פ"ב הט"ז; טוש"ע או"ח תרצד א.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> אסתר ט כ - כב. רמב"ם שם. | |||
=== <span dir="rtl">גדר המצוה</span> === | === <span dir="rtl">גדר המצוה</span> === | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
=== <span dir="rtl">שהחיינו</span> === | === <span dir="rtl">שהחיינו</span> === | ||
<span dir="rtl">ברכת שהחיינו, אם יש לברכה על נתינת מתנות לאביונים, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ברכת הזמן ציון 37 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש שנראה מדבריהם שאין לברך</span><ref><span dir="rtl"> עי' שו"ת מן השמים סי' טו, שהטעם שמברכים ברכת שהחיינו קודם קריאת המגילה של יום, לסוברים כן (ע"ע פורים), הוא על שהגיע זמן משתה ומלוח מנות, ולא הזכיר מתנות לאביונים; עי' מג"א או"ח סי' תרצב ס"ק א ומקור חיים (בכרך) שם וא"ר שם ס"ק ב, בשם השל"ה מגילה פרק נר מצוה אות ו, וכ"ה בסידור יעב"ץ דיני קריאת המגילה דיני ברכותיה אות ד, וסידור דרך החיים דיני ברכת מגילה אות ב, וערוה"ש שם ס"ק ב, ומ"ב שם ס"ק א, שיש לכוון בברכת שהחיינו שקודם קריאת המגילה על מצות משלוח מנות, ולא הזכירו מתנות לאביונים. ועי' של"ה שם, שכ' שיכוון בברכת שהחיינו שמברך על המגילה גם על סעודת פורים שיאכל ועל משלוח מנות וכו', ואפשר שכוונתו אף למתנות לאביונים. ועי' קריינא דאיגרתא מהדורה חדשה (ב"ב תשע"א) ח"ב אות שפו, שצידד להוכיח כן מהראשונים שדנו אם אפשר לשלוח מתנות לאביונים קודם פורים, ולא כתבו שאין לעשות כן לפי שמבטל ברכת שהחיינו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שלדעתם מצות מתנות לאביונים אינה מצוה בפני עצמה, אלא היא חלק ממצות צדקה*, שתקנו לקיימה ביום הפורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">3. אחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך אינה חשובה מצוה הבאה מזמן לזמן</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת צי"א חי"ט סי' כז; תשובות והנהגות ח"א סי' תד.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שאין לברך שהחיינו על כך שישנם עניים הזקוקים לקבל מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> רש"א יודלביץ בקובץ מוריה אייר תשכ"ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שהסתפקו בדבר</span><ref><span dir="rtl"> עי' אחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו שלכתחילה יכוון בברכת שהחיינו שמברך קודם קריאת המגילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מגילת אסתר וע' פורים.</span></ref><span dir="rtl">, אף על מצות מתנות לאביונים, אבל אם אינו מברך שהחיינו בשעת קריאת המגילה, כגון שאין לו מגילה, לא יברך על מצות מתנות לאביונים בפני עצמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק א; עי' מנהגי חת"ס החדש (ב"ב תשל"ו) מילואים פ"ט ס"ה; עי' שלחן שלמה או"ח שם ס"א; חיי"א כלל קנה סכ"ז; מועד לכל חי (פאלאג'י) סי' ל"א אות נ; עי' קצשו"ע סי' קמ"א סעיף י"ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">20, שאפשר שזו כוונת השל"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ברכת שהחיינו, אם יש לברכה על נתינת מתנות לאביונים, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן</span><ref><span dir="rtl">ע"ע ברכת הזמן ציון 37 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש שנראה מדבריהם שאין לברך</span><ref><span dir="rtl"> עי' שו"ת מן השמים סי' טו, שהטעם שמברכים ברכת שהחיינו קודם קריאת המגילה של יום, לסוברים כן (ע"ע פורים), הוא על שהגיע זמן משתה ומלוח מנות, ולא הזכיר מתנות לאביונים; עי' מג"א או"ח סי' תרצב ס"ק א ומקור חיים (בכרך) שם וא"ר שם ס"ק ב, בשם השל"ה מגילה פרק נר מצוה אות ו, וכ"ה בסידור יעב"ץ דיני קריאת המגילה דיני ברכותיה אות ד, וסידור דרך החיים דיני ברכת מגילה אות ב, וערוה"ש שם ס"ק ב, ומ"ב שם ס"ק א, שיש לכוון בברכת שהחיינו שקודם קריאת המגילה על מצות משלוח מנות, ולא הזכירו מתנות לאביונים. ועי' של"ה שם, שכ' שיכוון בברכת שהחיינו שמברך על המגילה גם על סעודת פורים שיאכל ועל משלוח מנות וכו', ואפשר שכוונתו אף למתנות לאביונים. ועי' קריינא דאיגרתא מהדורה חדשה (ב"ב תשע"א) ח"ב אות שפו, שצידד להוכיח כן מהראשונים שדנו אם אפשר לשלוח מתנות לאביונים קודם פורים, ולא כתבו שאין לעשות כן לפי שמבטל ברכת שהחיינו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שלדעתם מצות מתנות לאביונים אינה מצוה בפני עצמה, אלא היא חלק ממצות צדקה*, שתקנו לקיימה ביום הפורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">3. אחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך אינה חשובה מצוה הבאה מזמן לזמן</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת צי"א חי"ט סי' כז; תשובות והנהגות ח"א סי' תד.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שאין לברך שהחיינו על כך שישנם עניים הזקוקים לקבל מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> רש"א יודלביץ בקובץ מוריה אייר תשכ"ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שהסתפקו בדבר</span><ref><span dir="rtl"> עי' אחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו שלכתחילה יכוון בברכת שהחיינו שמברך קודם קריאת המגילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מגילת אסתר וע' פורים.</span></ref><span dir="rtl">, אף על מצות מתנות לאביונים, אבל אם אינו מברך שהחיינו בשעת קריאת המגילה, כגון שאין לו מגילה, לא יברך על מצות מתנות לאביונים בפני עצמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק א; עי' מנהגי חת"ס החדש (ב"ב תשל"ו) מילואים פ"ט ס"ה; עי' שלחן שלמה או"ח שם ס"א; חיי"א כלל קנה סכ"ז; מועד לכל חי (פאלאג'י) סי' ל"א אות נ; עי' קצשו"ע סי' קמ"א סעיף י"ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">20, שאפשר שזו כוונת השל"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">כפיה</span> === | === <span dir="rtl">כפיה</span> === | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
=== <span dir="rtl">במתנה על מנת להחזיר</span> === | === <span dir="rtl">במתנה על מנת להחזיר</span> === | ||
<span dir="rtl">הנותן מתנות לאביונים במתנה-על-מנת-להחזיר*, כתבו אחרונים שלא יצא ידי חובתו</span><ref><span dir="rtl"> מקור חיים (בכרך) או"ח סי' תרצה ס"ד; שו"ת יוסף אומץ סי' פב אות ה; ילקוט הגרשוני לשו"ע או"ח סי' תרצה אות יב.</span></ref><span dir="rtl">, כפי שהנותן צדקה* במתנה על מנת להחזיר לא יצא, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע צדקה וע' מתנה על מנת להחזיר. עי' מקו"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד, שטעם מצות מתנות לאביונים הוא כדי להרבות בשמחת פורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">11.</span></ref><span dir="rtl">, ובמתנה על מנת להחזיר אין שמחה</span><ref><span dir="rtl"> ילקוט הגרשוני שם, בד' הראשונים שבציון הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנסתפק בזה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' תרצד מש"ז ס"ק א, הובא בבאוה"ל שם. ועי' שו"ת לבושי מרדכי או"ח מהדו"ת סי' ט, שבי' טעם ספיקו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הנותן מתנות לאביונים במתנה-על-מנת-להחזיר*, כתבו אחרונים שלא יצא ידי חובתו</span><ref><span dir="rtl"> מקור חיים (בכרך) או"ח סי' תרצה ס"ד; שו"ת יוסף אומץ סי' פב אות ה; ילקוט הגרשוני לשו"ע או"ח סי' תרצה אות יב.</span></ref><span dir="rtl">, כפי שהנותן צדקה* במתנה על מנת להחזיר לא יצא, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע צדקה וע' מתנה על מנת להחזיר. עי' מקו"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד, שטעם מצות מתנות לאביונים הוא כדי להרבות בשמחת פורים</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">11.</span></ref><span dir="rtl">, ובמתנה על מנת להחזיר אין שמחה</span><ref><span dir="rtl"> ילקוט הגרשוני שם, בד' הראשונים שבציון הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנסתפק בזה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' תרצד מש"ז ס"ק א, הובא בבאוה"ל שם. ועי' שו"ת לבושי מרדכי או"ח מהדו"ת סי' ט, שבי' טעם ספיקו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">נתינה אחת לשני אביונים</span> === | === <span dir="rtl">נתינה אחת לשני אביונים</span> === | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
=== <span dir="rtl">קודם פורים</span> === | === <span dir="rtl">קודם פורים</span> === | ||
<span dir="rtl">נתינת מתנות לאביונים קודם פורים, נחלקו בה אחרונים בדעת ראשונים: א) יש שכתבו שאין יוצאים בה ידי חובת מתנות לאביונים, לפי שמעשה נתינת המתנות צריך להיעשות ביום הפורים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח סי' תרצד ס"ב; שו"ת בית שערים או"ח סי' שפא; ערך ש"י או"ח סי' תרצד; שו"ת בית אב או"ח סי' קג; שו"ת דבר אליהו (קלצקין) סי' סט; חי' הר צבי לש"ס מגילה ב א. ועי' רבינו יהונתן מגילה יז א (ד ב) שהנותן מתנות לאביונים בי"ג אדר לא יצא ידי חובתו, אבל אפשר שכוונתו באופן שאכלם העני קודם פורים, וכדעת האחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">72.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מחלקים, שאם אכלם העני קודם פורים לא יצא הנותן ידי חובתו, ואם לא אכלם קודם פורים יצא</span><ref><span dir="rtl"> עי' מג"א או"ח סי' תרצד ס"ק א, בד' בעה"מ מגילה ב א (א ב) בשם רבינו אפרים (וכ"ה בר"ן שם בשמו, וכן ברא"ש שם פ"א סי' א ובמאירי שם בשם י"מ), שכ' שהטעם שבזה"ז אין בני הכפרים מקדימים לקרוא מגילה ביום הכניסה (ע"ע יום הכניסה: בזמן הזה), הוא לפי שיצטרכו לתת להם מתנות לאביונים אז, ובזה"ז שהעניות מרובה יש לחוש שמא יאכלום קודם פורים (ע"ע הנ"ל ציון 152). ועי' שו"ת בית אב שם וחי' הר צבי לש"ס שם בד' בעה"מ שם, שלא הוצרך לטעם זה אלא לענין בני הכפרים, שמקדימים וקוראים מגילה ביום הכניסה (ע"ע), שכיון שעשו את יום הכניסה כפורים לענין מקרא מגילה אפשר לתת בו מתנות לאביונים מעיקר הדין, אלא אם אכלום האביונים קודם פורים, אבל הקורא מגילה ביום הפורים חייב ליתן אף מתנות לאביונים ביום הפורים וקודם לכן לא יצא כלל.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שעדיין לא הגיע זמן החיוב, מכל מקום כיון שעיקר טעם מתנות לאביונים הוא כדי שיהא לעניים כדי צרכם לסעודת פורים</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">13.</span></ref><span dir="rtl">, אפשר ליתן להם קודם הזמן, כדי שיוכלו להכין את הסעודה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' תרצד א"א ס"ק א, בד' המג"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום כתבו שלכתחילה אין ליתן להם קודם פורים, שמא יאכלום העניים קודם</span><ref><span dir="rtl"> מג"א שם, בד' בעה"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ובאופן שאין לחוש לכך, כגון ששולח להם קודם פורים על מנת שיגיע לידם בפורים, יכול לכתחילה לתת קודם פורים</span><ref><span dir="rtl"> יד אהרן שם; שו"ת נחלת בנימין סי' קלו. ועי' שו"ת בית שערים או"ח סי' שפא שתמה, שאין כוונת בעה"מ שם אלא לבאר את טעם עיקר התקנה שתקנו ליתן מתל"א דוקא בפורים ולא קודם, אבל אחר שתקנו כן שוב אף במקום שלא שייך טעם זה אין יוצאים ידי חובה קודם פורים.</span></ref><span dir="rtl">. מהם שכתבו שמיום תענית-אסתר* אפשר לתת לכתחילה מתנות לאביונים, שלפי שהוא סמוך לפורים אין לחוש שמא יאכלום קודם פורים, ויש להם זמן להכינו לפורים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג א"א שם. ועי' מג"א או"ח סי' תרצה ס"ק יג שהביא מהרא"ש מגילה (פ"א סי' ו), שאף בליל פורים אין ליתן מתל"א, ועי' פמ"ג שם שבי' שאף אז יש לחשוש שמא יאכלום אז ולא ישאר להם כדי צרכם לסעודת פורים, וצ"ע, ועי' חמדת משה (פרלמוטר) עמ' קכז שכ' שט"ס נפלה בד' הפמ"ג שם, וצ"ל שבליל י"ד יתן ולא חיישינן, ועי' עוד פמ"ג או"ח סי' תרצד מש"ז ס"ק ה, לענין ערים המסופקות, שיכול ליתן ביום י"ד ואין לחשוש שמא יאכלום העניים קודם יום ט"ו (עי' ציון</span> <span dir="rtl">126), ומ' שביום י"ד אין לחשוש לכך, אבל עי' שו"ת בנין שלמה סי' נח שנקט בדעתו שאף ביום י"ד יש לחשוש, ובי' דבריו בע"א (עי' ציון</span> <span dir="rtl">129 ואילך). ועי' שו"ת כנף רננה סי' פז, שתמה מד' בעה"מ שם, שבי' שאין מקדימים בזה"ז לקרוא מגילה ביום הכניסה לפי שאז יצטרכו לתת להם מתל"ט ביום הקריאה ויש לחוש שמא יאכלום קודם פורים, והרי יום הכניסה הוא קודם י"ד אדר, ומכל מקום אין מקדימים לקרוא אז מגילה, ועי"ש שיישב.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש שכתבו שהנותן מיום י"א אדר ואילך, שמאז מקדימים בני הכפרים לקרוא את המגילה אם חל בו יום הכניסה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע יום הכניסה.</span></ref><span dir="rtl">, יצא ידי חובתו</span><ref><span dir="rtl"> דע"ת או"ח סי' תרצד ס"א, וגנזי המלך (ווייל) לרמב"ם מגילה פ"ב הי"ד, בד' פיהמ"ש לרמב"ם ותוי"ט מגילה פ"א מ"ג. ועי' א"א בוטשאטש סי' תרצג ושו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סי' סה שתמהו, שהרמב"ם והתוי"ט מיירו רק בבני הכפרים המקדימים ליום הכניסה, ועי' תשובת מהרש"ם שנד' בס' אבן שהם (פרלמוטר) סי' ל, שבי' דבריו.</span></ref><span dir="rtl">. ד) ויש מצדדים לומר שאף אם הוציא העני את המעות קודם פורים יצא הנותן ידי חובתו, שכיון שהעני רוצה שתתקיים המצוה על ידו, מן הסתם אינו מוציאם אלא בתורת הלואה מאותם מעות, וכשמייחד מאכלים לצורך שמחת פורים הרי הוא כפורע ההלואה</span><ref><span dir="rtl"> א"א (בוטשאטש) או"ח סי' תרצג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | |||
=== <span dir="rtl">נתן לעניים קודם פורים על מנת שיזכו בהם בפורים</span> === | === <span dir="rtl">נתן לעניים קודם פורים על מנת שיזכו בהם בפורים</span> === | ||
| שורה 66: | שורה 67: | ||
=== <span dir="rtl">השולח קודם פורים והגיע בפורים</span> === | === <span dir="rtl">השולח קודם פורים והגיע בפורים</span> === | ||
<span dir="rtl">שלח מתנות לאביונים קודם פורים והגיעו לידם בפורים - לסוברים שהנותן מתנות לאביונים קודם פורים לא יצא ידי חובתו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">71 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו אחרונים שיצא ידי חובה, שעיקר מצות מתנות לאביונים הוא שיגיעו המתנות מידיו ליד האביונים בפורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברכ"י או"ח סי' תרצד שיורי ברכה אות א; שו"ת בית שערים סי' שפא. ועי' יד אהרן או"ח סי' תרצה, הובא בבאה"ט שם ס"ק א, שנסתפק. ועי' שו"ת דבר אליהו (קלצקין) סי' סט, שאף לסוברים שהנותן מתנות לאביונים קודם פורים על מנת שיזכו בהם האביונים בפורים, ועד אז יהיו בידם בתורת פקדון, לא יצא ידי חובתו (עי' לעיל), היינו לפי שמעשה הנתינה מצד הנותן נגמר בשעת הנתינה, אבל הגעת המתנות לידי המקבלים חשובה חלק ממעשה הנתינה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שלח מתנות לאביונים קודם פורים והגיעו לידם בפורים - לסוברים שהנותן מתנות לאביונים קודם פורים לא יצא ידי חובתו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">71 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו אחרונים שיצא ידי חובה, שעיקר מצות מתנות לאביונים הוא שיגיעו המתנות מידיו ליד האביונים בפורים</span><ref><span dir="rtl">עי' ברכ"י או"ח סי' תרצד שיורי ברכה אות א; שו"ת בית שערים סי' שפא. ועי' יד אהרן או"ח סי' תרצה, הובא בבאה"ט שם ס"ק א, שנסתפק. ועי' שו"ת דבר אליהו (קלצקין) סי' סט, שאף לסוברים שהנותן מתנות לאביונים קודם פורים על מנת שיזכו בהם האביונים בפורים, ועד אז יהיו בידם בתורת פקדון, לא יצא ידי חובתו (עי' לעיל), היינו לפי שמעשה הנתינה מצד הנותן נגמר בשעת הנתינה, אבל הגעת המתנות לידי המקבלים חשובה חלק ממעשה הנתינה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">בלילה</span> === | === <span dir="rtl">בלילה</span> === | ||
| שורה 80: | שורה 81: | ||
=== <span dir="rtl">בפורים משולש</span> === | === <span dir="rtl">בפורים משולש</span> === | ||
<span dir="rtl">חל פורים בשבת, מקדימים ליתן מתנות לאביונים בערב שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר"ן לרי"ף מגילה ו ב (ג ב), ודרכ"מ או"ח סי' תרפח ס"ק ג בדעתו; שו"ת מהרלב"ח סי' לב; שו"ת רדב"ז ח"א סי' תקח; ב"י או"ח סי' תרפח בשם מנהג ירושלים, ושו"ע שם ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שבשבת אי אפשר ליתן</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרלב"ח שם, ודרכ"מ שם, ורדב"ז שם, ע"פ הגמ' מגילה ד ב ורש"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שעיקר מצות מתנות לאביונים היא ליתן מעות, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">132.</span></ref><span dir="rtl">, ואסור לטלטל מעות בשבת משום מוקצה*</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מוקצה. טו"א מגילה ז א, ועי' ערול"נ סוכה מג א, טעם א, ועי' מחצה"ש או"ח סי' תרפח ס"ק י, ושו"ת יהודה יעלה או"ח סי' רו ד"ה נ"ל, וערוה"ש או"ח סי' תרפח סי"ז, ושו"ת בית שערים או"ח סי' שעא, בבי' הגמ' מגילה שם. ועי' חזו"א דלהלן, שתמה שהרי אפשר לקיים מצות מתנות לאביונים בדברי מאכל ומשקה, לסוברים כן (עי' ציון</span> <span dir="rtl">135 ואילך).</span></ref><span dir="rtl">, או משום איסור מוציא* מרשות לרשות</span><ref><span dir="rtl"> ערול"נ וחזו"א דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, שאסור להכניס המתנות מרשות הרבים לרשות העני</span><ref><span dir="rtl"> חזו"א או"ח סי' קנה אות א, בבי' הגמ' מגילה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שחששו שמא יוציאם העני מרשותו לרשות הרבים</span><ref><span dir="rtl">ערול"נ סוכה שם, טעם ב, בבי' הגמ' מגילה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או מפני שאסור ליתן מתנה בשבת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מתנה, וע' שבות. שו"ת יהודה יעלה שם ד"ה ואעתיק, ונתיב מאיר לרמב"ם אישות פ"ג, בבי' הגמ' מגילה שם. ועי' נתיב מאיר שם שהוכיח כטעם זה משום שלשאר הטעמים יכול ליתן המעות קודם שבת על מנת שיזכו בהם העניים בפורים, לסוברים שיוצאים בכך ידי חובת מתל"א (עי' ציון</span> <span dir="rtl">82).</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך הקדימום לערב שבת, שקוראים בו את המגילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מקרא מגילה.</span></ref><span dir="rtl">, ועיניהם של עניים נשואות למקרא-מגילה*, שיודעים שרגילים לתת מתנות לאביונים בזמן קריאת המגילה, ואם כן כשיקראו ולא יתנו להם מתנות יצטערו</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרלב"ח שם, ופר"ח וביהגר"א לשו"ע או"ח שם, עפ"ד רב יוסף מגילה שם. ועי' שו"ת מהרלב"ח שם, וכעי"ז בלח"מ מגילה פ"ב הי"ד, שאף לסוברים לענין בני הכפרים המקדימים לקרוא מגילה ביום הכניסה (ע"ע) שאין חיוב ליתן מתנות לאביונים ביום קריאת המגילה, ולא אמרו אלא שהנותן ביום זה יצא ידי חובתו, שהיינו דוקא שם מפני שיכול ליתן ביום הפורים עצמו, אבל כשחל בשבת שאי אפשר ליתן ביום הפורים עצמו ודאי שחייב ליתן ביום קריאת המגילה. ועי' ס' פורים משולש (דבליצקי, ב"ב תשס"ה) פ"ב הע' נו, שאף רבה במגילה שם, החולק על סברת עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, אינו חולק אלא שאין להקדים את קריאת המגילה משום כך, אבל אחר שמקדימים לקרוא מטעם אחר מודה שיש ליתן מתנות לאביונים בזמן קריאת המגילה.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאין מצות מתנות לאביונים מתקיימת בשעת הנתינה בערב שבת, שהרי זמן מתנות לאביונים תלוי בזמן סעודת פורים, וזמן סעודת פורים אינו בערב שבת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע פורים.</span></ref><span dir="rtl">, והנתינה בערב שבת אינה אלא כנתינה בערב פורים, אלא שכשחל בשבת, לפי שאסור ליתן בשבת, התירו ליתן קודם פורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שו"ת כנף רננה סי' פז; מועדים וזמנים (שטרנבוך) ח"ב סי' קפט; פורים משולש (דבליצקי) פ"ב אות כא.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שלסוברים שאין יוצאים ידי חובה בנתינה בערב פורים אלא אם נשארו המתנות בידי העני בפורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">72 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אף בפורים שחל בשבת אין יוצאים אלא אם נשארו המתנות ביד העניים ביום החיוב בסעודת פורים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל. כנף רננה שם; פורים משולש שם.</span></ref><span dir="rtl">. בדיעבד, אם לא נתן בערב שבת, יש מהאחרונים שכתבו שיתן ביום ראשון</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת תורת חיים (זוננפלד) סי' נה אות ו. ועי' ס' פורים משולש (דבליצקי, ב"ב תשס"ה) פ"ב הע' נו, שבי' טעמו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שיתן בשבת מאכלים או שאר דברים, לסוברים שיוצא בהם ידי מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">135, ואילך,</span> <span dir="rtl">141 ואילך. קיצור דיני פורים המשולש (קארפ) הע' כא, בשם רש"ז אוירבך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חל פורים בשבת, מקדימים ליתן מתנות לאביונים בערב שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר"ן לרי"ף מגילה ו ב (ג ב), ודרכ"מ או"ח סי' תרפח ס"ק ג בדעתו; שו"ת מהרלב"ח סי' לב; שו"ת רדב"ז ח"א סי' תקח; ב"י או"ח סי' תרפח בשם מנהג ירושלים, ושו"ע שם ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שבשבת אי אפשר ליתן</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרלב"ח שם, ודרכ"מ שם, ורדב"ז שם, ע"פ הגמ' מגילה ד ב ורש"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שעיקר מצות מתנות לאביונים היא ליתן מעות, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">132.</span></ref><span dir="rtl">, ואסור לטלטל מעות בשבת משום מוקצה*</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מוקצה. טו"א מגילה ז א, ועי' ערול"נ סוכה מג א, טעם א, ועי' מחצה"ש או"ח סי' תרפח ס"ק י, ושו"ת יהודה יעלה או"ח סי' רו ד"ה נ"ל, וערוה"ש או"ח סי' תרפח סי"ז, ושו"ת בית שערים או"ח סי' שעא, בבי' הגמ' מגילה שם. ועי' חזו"א דלהלן, שתמה שהרי אפשר לקיים מצות מתנות לאביונים בדברי מאכל ומשקה, לסוברים כן (עי' ציון</span> <span dir="rtl">135 ואילך).</span></ref><span dir="rtl">, או משום איסור מוציא* מרשות לרשות</span><ref><span dir="rtl"> ערול"נ וחזו"א דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, שאסור להכניס המתנות מרשות הרבים לרשות העני</span><ref><span dir="rtl"> חזו"א או"ח סי' קנה אות א, בבי' הגמ' מגילה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שחששו שמא יוציאם העני מרשותו לרשות הרבים</span><ref><span dir="rtl">ערול"נ סוכה שם, טעם ב, בבי' הגמ' מגילה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או מפני שאסור ליתן מתנה בשבת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מתנה, וע' שבות. שו"ת יהודה יעלה שם ד"ה ואעתיק, ונתיב מאיר לרמב"ם אישות פ"ג, בבי' הגמ' מגילה שם. ועי' נתיב מאיר שם שהוכיח כטעם זה משום שלשאר הטעמים יכול ליתן המעות קודם שבת על מנת שיזכו בהם העניים בפורים, לסוברים שיוצאים בכך ידי חובת מתל"א (עי' ציון</span> <span dir="rtl">82).</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך הקדימום לערב שבת, שקוראים בו את המגילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מקרא מגילה.</span></ref><span dir="rtl">, ועיניהם של עניים נשואות למקרא-מגילה*, שיודעים שרגילים לתת מתנות לאביונים בזמן קריאת המגילה, ואם כן כשיקראו ולא יתנו להם מתנות יצטערו</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרלב"ח שם, ופר"ח וביהגר"א לשו"ע או"ח שם, עפ"ד רב יוסף מגילה שם. ועי' שו"ת מהרלב"ח שם, וכעי"ז בלח"מ מגילה פ"ב הי"ד, שאף לסוברים לענין בני הכפרים המקדימים לקרוא מגילה ביום הכניסה (ע"ע) שאין חיוב ליתן מתנות לאביונים ביום קריאת המגילה, ולא אמרו אלא שהנותן ביום זה יצא ידי חובתו, שהיינו דוקא שם מפני שיכול ליתן ביום הפורים עצמו, אבל כשחל בשבת שאי אפשר ליתן ביום הפורים עצמו ודאי שחייב ליתן ביום קריאת המגילה. ועי' ס' פורים משולש (דבליצקי, ב"ב תשס"ה) פ"ב הע' נו, שאף רבה במגילה שם, החולק על סברת עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, אינו חולק אלא שאין להקדים את קריאת המגילה משום כך, אבל אחר שמקדימים לקרוא מטעם אחר מודה שיש ליתן מתנות לאביונים בזמן קריאת המגילה.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאין מצות מתנות לאביונים מתקיימת בשעת הנתינה בערב שבת, שהרי זמן מתנות לאביונים תלוי בזמן סעודת פורים, וזמן סעודת פורים אינו בערב שבת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע פורים.</span></ref><span dir="rtl">, והנתינה בערב שבת אינה אלא כנתינה בערב פורים, אלא שכשחל בשבת, לפי שאסור ליתן בשבת, התירו ליתן קודם פורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שו"ת כנף רננה סי' פז; מועדים וזמנים (שטרנבוך) ח"ב סי' קפט; פורים משולש (דבליצקי) פ"ב אות כא.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שלסוברים שאין יוצאים ידי חובה בנתינה בערב פורים אלא אם נשארו המתנות בידי העני בפורים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">72 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אף בפורים שחל בשבת אין יוצאים אלא אם נשארו המתנות ביד העניים ביום החיוב בסעודת פורים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל. כנף רננה שם; פורים משולש שם.</span></ref><span dir="rtl">. בדיעבד, אם לא נתן בערב שבת, יש מהאחרונים שכתבו שיתן ביום ראשון</span><ref><span dir="rtl">שו"ת תורת חיים (זוננפלד) סי' נה אות ו. ועי' ס' פורים משולש (דבליצקי, ב"ב תשס"ה) פ"ב הע' נו, שבי' טעמו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שיתן בשבת מאכלים או שאר דברים, לסוברים שיוצא בהם ידי מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">135, ואילך,</span> <span dir="rtl">141 ואילך. קיצור דיני פורים המשולש (קארפ) הע' כא, בשם רש"ז אוירבך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">ערים המסופקות</span> === | === <span dir="rtl">ערים המסופקות</span> === | ||
| שורה 90: | שורה 91: | ||
=== <span dir="rtl">מעות</span> === | === <span dir="rtl">מעות</span> === | ||
<span dir="rtl">מעות, יוצאים בהם ידי מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם מגילה פ"ב הט"ז; שו"ע או"ח תרצד בריש הסימן. ועי' מעשה רקח לרמב"ם שם, שברמב"ם בדפוס מגדל עוז ל"ג מעות.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו אחרונים: יש שכתבו שזו עיקר מצות מתנות לאביונים, ליתן מעות</span><ref><span dir="rtl"> טו"א מגילה ז א ד"ה ומתנות; שו"ת חתן סופר סי' עב אות ה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שעיקר המצוה היא ליתן דברי מאכל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">136.</span></ref><span dir="rtl">, אלא שיוצאים ידי חובה אף במעות, לפי שאפשר לקנות בהם דברי מאכל</span><ref><span dir="rtl"> או"ש מגילה פ"ב הט"ז; עי' שמחת יהודה (נג'אר) למס' סופרים פכ"א ה"ד. ועי' פמ"ג או"ח סי' תרצד מש"ז ס"ק א, שמ' שנסתפק בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | |||
=== <span dir="rtl">דברי מאכל</span> === | === <span dir="rtl">דברי מאכל</span> === | ||
| שורה 114: | שורה 115: | ||
=== <span dir="rtl">נתינת יותר משתי מתנות</span> === | === <span dir="rtl">נתינת יותר משתי מתנות</span> === | ||
<span dir="rtl">הנותן יותר משתי מתנות, קיים מצוה אף בתוספת המתנות</span><ref><span dir="rtl"> עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ד, ושמחת יהודה (נג'אר) שם בביאורה; רמב"ם מגילה פ"ב הי"ז. ועי' ארחות חיים הל' מגילה ופורים אות לה</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש בזה ריבוי שמחה</span><ref><span dir="rtl">ברכ"י תרצד ג, בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולפי שלא אמר הכתוב לתת שתים בדוקא, אלא שנקט לשון רבים, ומיעוט רבים שתים, אבל יכול להוסיף על כך</span><ref><span dir="rtl"> שמחת יהודה שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכל המרבה בנתינת מתנות לאביונים הרי זה משובח</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הנותן יותר משתי מתנות, קיים מצוה אף בתוספת המתנות</span><ref><span dir="rtl">עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ד, ושמחת יהודה (נג'אר) שם בביאורה; רמב"ם מגילה פ"ב הי"ז. ועי' ארחות חיים הל' מגילה ופורים אות לה</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש בזה ריבוי שמחה</span><ref><span dir="rtl">ברכ"י תרצד ג, בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולפי שלא אמר הכתוב לתת שתים בדוקא, אלא שנקט לשון רבים, ומיעוט רבים שתים, אבל יכול להוסיף על כך</span><ref><span dir="rtl"> שמחת יהודה שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכל המרבה בנתינת מתנות לאביונים הרי זה משובח</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">שיעור מתנה</span> === | === <span dir="rtl">שיעור מתנה</span> === | ||
<span dir="rtl">שיעור המתנה לצאת בו ידי מתנות לאביונים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש שכתבו ששיעורה שוה פרוטה*</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א מגילה ז א; עי' מהרי"ל סי' נו; סידור בית עובד דיני מעות פורים לאביונים, בד' ב"י או"ח תרצד בשם הגמ"י (וכ"ה בסידור רש"י סי' שמו ושבה"ל ענין פורים סי' רב); מקור חיים (בכרך) או"ח סי' תרצד וסי' תרצה; כבוד יו"ט לרמב"ם מגילה פ"ב הט"ז; א"א (בוטשאטש) או"ח סי' תרצה.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא שיעור מתנה</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א שם. ועי' סדר"ע גאון השלם ענין פורים עמ' 190, ושו"ת גאוני מזרח ומערב סי' מ, ושו"ת רש"י סי' רצג, וסידור רש"י סי' שכה, ור"י אלמדארי מגילה ז א, ושבה"ל ענין פורים סי' רב, וספר השולחן הל' תפילה שער ו ד"ה ובפורים, שחילקו בין מחצית השקל למתל"א, שבמתנות לאביונים אין קצבה, אלא כל מה שירצה ליתן יתן, מפני שהיא צדקה, וצדקה כל אחד לפי עין שלו נותן, ואפשר שכוונתם שאין צריך במתל"א שיעור חשוב, אבל שיעור של שוה פרוטה ודאי צריך, שבלאו הכי אין זה חשוב נתינה כלל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו ששיעורה כדי שיהא אפשר לקנות בה שלש ביצים פת</span><ref><span dir="rtl"> מועדים וזמנים (שטרנבוך) ח"ו סי' קז, בד' השאלתות פר' ויקהל שאילתא סז; שו"ת זרע יעקב סי' יא, הובא בשע"ת ובמחזיק ברכה או"ח סי' תרצד ס"ק א; בא"ח פר' תצוה הלכות פורים סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שזהו שיעור סעודה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת זרע יעקב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שצידדו ששיעורו כגרוגרת*</span><ref><span dir="rtl">ע"ע. פתחי תשובה סי' תרצד ס"א.</span></ref><span dir="rtl">, שזהו שיעור חשיבות בכל מקום</span><ref><span dir="rtl"> פתחי תשובה שם. ועי' מהרש"א ח"א מגילה ז א, שכתב שמתנות לאביונים צריך ליתן דבר חשוב, שבכל מקום שאמרו לשון נתינה צריך נתינה חשובה, אבל לא פי' מהו השיעור. ועי' פמ"ג סי' תרצד מש"ז ס"ק א וראש יוסף מגילה ז א, שנסתפק מהו שיעור מתל"א.</span></ref><span dir="rtl">. ובזמן הזה, שנתייקרו השערים, ואי אפשר לקנות בשוה פרוטה אלא מעט, יש מהאחרונים שכתבו שלדברי הכל צריך לתת מתנה חשובה, שישמחו בה העניים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מועד לכל חי (פאלאג'י) סי' לא אות כז, וכה"ח או"ח סי' תרצד ס"ק י בדעתו; שבות יצחק פורים פ"ח אות ט בשם רי"ש אלישיב; תשובות והנהגות ח"ג סי' רלא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שטעם מתנות לאביונים הוא כדי לשמח את העניים</span><span dir="rtl">, ובמתנה פחותה אינם שמחים כל כך</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">15. שבות יצחק שם; תשובות והנהגות שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שלא חילקו בכך, וכתבו שאף בזמן הזה שיעור מתנה חשובה הוא בשוה פרוטה, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' לעיל. חוט שני (קרליץ) שבת ח"ב עמ' שיג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שיעור המתנה לצאת בו ידי מתנות לאביונים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש שכתבו ששיעורה שוה פרוטה*</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א מגילה ז א; עי' מהרי"ל סי' נו; סידור בית עובד דיני מעות פורים לאביונים, בד' ב"י או"ח תרצד בשם הגמ"י (וכ"ה בסידור רש"י סי' שמו ושבה"ל ענין פורים סי' רב); מקור חיים (בכרך) או"ח סי' תרצד וסי' תרצה; כבוד יו"ט לרמב"ם מגילה פ"ב הט"ז; א"א (בוטשאטש) או"ח סי' תרצה.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא שיעור מתנה</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א שם. ועי' סדר"ע גאון השלם ענין פורים עמ' 190, ושו"ת גאוני מזרח ומערב סי' מ, ושו"ת רש"י סי' רצג, וסידור רש"י סי' שכה, ור"י אלמדארי מגילה ז א, ושבה"ל ענין פורים סי' רב, וספר השולחן הל' תפילה שער ו ד"ה ובפורים, שחילקו בין מחצית השקל למתל"א, שבמתנות לאביונים אין קצבה, אלא כל מה שירצה ליתן יתן, מפני שהיא צדקה, וצדקה כל אחד לפי עין שלו נותן, ואפשר שכוונתם שאין צריך במתל"א שיעור חשוב, אבל שיעור של שוה פרוטה ודאי צריך, שבלאו הכי אין זה חשוב נתינה כלל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו ששיעורה כדי שיהא אפשר לקנות בה שלש ביצים פת</span><ref><span dir="rtl"> מועדים וזמנים (שטרנבוך) ח"ו סי' קז, בד' השאלתות פר' ויקהל שאילתא סז; שו"ת זרע יעקב סי' יא, הובא בשע"ת ובמחזיק ברכה או"ח סי' תרצד ס"ק א; בא"ח פר' תצוה הלכות פורים סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שזהו שיעור סעודה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת זרע יעקב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שצידדו ששיעורו כגרוגרת*</span><ref><span dir="rtl">ע"ע. פתחי תשובה סי' תרצד ס"א.</span></ref><span dir="rtl">, שזהו שיעור חשיבות בכל מקום</span><ref><span dir="rtl"> פתחי תשובה שם. ועי' מהרש"א ח"א מגילה ז א, שכתב שמתנות לאביונים צריך ליתן דבר חשוב, שבכל מקום שאמרו לשון נתינה צריך נתינה חשובה, אבל לא פי' מהו השיעור. ועי' פמ"ג סי' תרצד מש"ז ס"ק א וראש יוסף מגילה ז א, שנסתפק מהו שיעור מתל"א.</span></ref><span dir="rtl">. ובזמן הזה, שנתייקרו השערים, ואי אפשר לקנות בשוה פרוטה אלא מעט, יש מהאחרונים שכתבו שלדברי הכל צריך לתת מתנה חשובה, שישמחו בה העניים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מועד לכל חי (פאלאג'י) סי' לא אות כז, וכה"ח או"ח סי' תרצד ס"ק י בדעתו; שבות יצחק פורים פ"ח אות ט בשם רי"ש אלישיב; תשובות והנהגות ח"ג סי' רלא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שטעם מתנות לאביונים הוא כדי לשמח את העניים</span><span dir="rtl">, ובמתנה פחותה אינם שמחים כל כך</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">15. שבות יצחק שם; תשובות והנהגות שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שלא חילקו בכך, וכתבו שאף בזמן הזה שיעור מתנה חשובה הוא בשוה פרוטה, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' לעיל. חוט שני (קרליץ) שבת ח"ב עמ' שיג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">חלוקת השיעור לשני אביונים</span> === | === <span dir="rtl">חלוקת השיעור לשני אביונים</span> === | ||
| שורה 138: | שורה 139: | ||
=== <span dir="rtl">נשים</span> === | === <span dir="rtl">נשים</span> === | ||
<span dir="rtl">נשים, נחלקו אחרונים אם חייבות במתנות לאביונים: א) יש שכתבו שחייבות</span><ref><span dir="rtl"> דרכי משה או"ח סי' תרצה ס"ק ז בשם מהר"י ברין, וכ"פ הרמ"א בשו"ע או"ח תרצה ד; לבוש או"ח שם ס"ד; עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק יד; בא"ח שנה א פר' תצוה הל' פורים אות יז; ערוה"ש או"ח סי' תרצד ס"ב וסי' תרצה סי"ח; חיי אדם כלל קנה סל"ג; קצש"ע סי' קמב ס"ד; מ"ב או"ח סי' תרצד ס"ק א וסי' תרצה ס"ק כה. ועי' שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קכ וח"ב סי' סח אות ב, לענין חיוב אשה במשלוח מנות (ע"ע), וטעמיו שייכים גם במתנות לאביונים.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שנשים פטורות אף ממצוות עשה שהזמן גרמא שחיובן מדרבנן, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אשה ציון 191 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאף הן היו באותו הנס של פורים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אשה ציון 199 ואילך. אחרונים דלהלן. וע"ע הנ"ל שם, מחלוקת ראשונים במה היו נשים בנס פורים.</span></ref><span dir="rtl">, וכפי שאמרו לענין מצות מקרא מגילה, שנשים חייבות בה לפי שאף הן היו באותו הנס</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מקרא מגילה. לבוש שם; פמ"ג שם; עי' ביהגר"א לשו"ע שם ס"ק טז, ושו"ת שבות יעקב ח"א סי' מא, וקרבן נתנאל מגילה פ"א אות ט, בד' הרמ"א שם. ועי' לבוש שם, שהוסיף שלפי שטעם מצות מתנות לאביונים הוא משום שמחה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">11) אין לחלק בין איש לאשה שאף הן היו באותו הנס, וצ"ב.</span></ref><span dir="rtl">. ועוד, שמצות מתנות לאביונים הוקשה למצות מקרא-מגילה*, שנאמר: והימים האלו נזכרים ונעשים</span><ref><span dir="rtl"> אסתר ט כח.</span></ref><span dir="rtl">, ודרשו: הוקשה זכירה לעשיה</span><ref><span dir="rtl"> מגילה ד א.</span></ref><span dir="rtl">, וכיון שנשים חייבות במצות מקרא-מגילה*</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע.</span></ref><span dir="rtl">, חייבות הן אף במתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> נהר שלום או"ח סי' תרצד ס"ק א, בד' הרמ"א שם. ועי' שאילת יעב"ץ ח"א שם, שכ"כ לענין משלוח מנות.</span></ref><span dir="rtl">. ועוד, שנאמר במתנות לאביונים: קימו וקבלו היהודים</span><ref><span dir="rtl"> אסתר שם כז.</span></ref><span dir="rtl">, ואף נשים בכלל קבלה זו</span><ref><span dir="rtl"> שבות יעקב שם. ועי' ברכ"י או"ח שם ס"ק ח, שתמה לטעם זה מדוע הוצרכו לומר שנשים חייבות במקרא מגילה משום שאף הן היו באותו הנס, תיפו"ל שאף במקרא מגילה נאמר: קבלו עליהם היהודים (אסתר שם). ועי' שאילת יעב"ץ ח"א שם, שכ' ג"כ טעם זה לענין משלוח מנות, אלא שכתב שעדיין היה מקום לפטרם משום מצות עשה שהזמן גרמא, אלא שכיון שאף הם היו באותו הנס פטורות.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש שכתבו שנשים פטורות ממצות מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> עי' פר"ח או"ח שם ס"ד, ומקו"ח (בכרך) או"ח שם, וס' יוקח נא או"ח שם ס"ק י בדעתם, שה"ה לענין מתנות לאביונים. ועי' ערך לחם או"ח סי' תרצה וביהגר"א שם והוספות למעשה רב אות רמ, שכ"כ לענין משלוח מנות, וצ"ב אם סוברים כן אף לענין מתנות לאביונים.</span></ref><span dir="rtl">, שלדעתם פטורות הן אף ממצות משלוח-מנות*, ולמדו מכך אף למצות מתנות לאביונים</span><ref><span dir="rtl"> עי' פר"ח שם; עי' מקו"ח שם; עי' ברכ"י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | |||
=== <span dir="rtl">שנים הסמוכים על שולחן אחד</span> === | === <span dir="rtl">שנים הסמוכים על שולחן אחד</span> === | ||
| שורה 156: | שורה 157: | ||
=== <span dir="rtl">האביון</span> === | === <span dir="rtl">האביון</span> === | ||
<span dir="rtl">בגדר "אביון" לענין קבלת מתנות לאביונים, כתבו אחרונים שהוא כגדר עני לענין מצות צדקה*, דהיינו שאין לו כל צרכו</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע צדקה. קה"י סוכה סי' מט; ועי' הליכות שלמה מועדים פי"ט אות כ.</span></ref><span dir="rtl">. ולענין לכתחילה, נחלקו אחרונים: מהם שכתבו שיש לדקדק ליתן לעני מרוד מופלג</span><ref><span dir="rtl"> מקור חיים (בכרך) סי' תרצד.</span></ref> <span dir="rtl">- דהיינו שאין לו אפילו לצרכיו ההכרחיים</span><ref><span dir="rtl"> תשובות והנהגות ח"א סי' רלא, בד' המקור חיים שם.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהוא הנקרא בכתוב: "אביון", לפי שתאב לכל דבר</span><ref><span dir="rtl">מקור חיים שם, ע"פ המדרש ויקרא רבה פרשה לד אות ו, וע"פ הגמ' ב"מ קיא ב. ועי' רש"י שמות כג ו.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו עוד, שיש לדקדק ליתן למי שהיה לו ממון וירד מנכסיו, שהוא תאב יותר, לפי שהורגל לחיי עושר</span><ref><span dir="rtl"> מקור חיים שם, ע"פ הגמ' פסחים קיד א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין לדקדק בכך</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח סי' תרצד ס"ג.</span></ref><span dir="rtl">, שלדעתם הטעם שנקט הכתוב לשון "אביונים" ולא לשון "עניים" אינו כדי ללמד שיש לתת לעני מרוד ביותר, אלא אדרבה, ללמדנו שיוצאים ידי מתנות לאביונים אף בעני מרוד, אף שלפי שנזקק לצדקה עבור צרכיו ההכרחיים דרכו לבקש צדקה, ואינו בוש בכך, ואין נמנעת ממנו על ידי נתינת מתנות לאביונים הבושה שבבקשת צדקה</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם, ע"פ הגמ' ב"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | |||
=== <span dir="rtl">אין מדקדקים</span> === | === <span dir="rtl">אין מדקדקים</span> === | ||