supress
6,473
עריכות
שלוש השבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפור הערך - מבוסס על החוברות המקיפות של הרב יעקב זיסברג ו[https://hebrewbooks.org/59624 הרב יונתן פז]
(שיפור הערך - מבוסס על החוברות המקיפות של הרב יעקב זיסברג ו[https://hebrewbooks.org/59624 הרב יונתן פז]) |
(שיפור הערך - מבוסס על החוברות המקיפות של הרב יעקב זיסברג ו[https://hebrewbooks.org/59624 הרב יונתן פז]) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 19: | {{בעבודה|[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 19:10, 29 במאי 2024 (IDT)}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*** הרוקח בפירושו ל[[הושענות]]{{הערה|1=נדפס [על ידי הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן] בספר הזכרון לרב שילה רפאל (עורך: הרב יוסף אליהו מובשוביץ, ירושלים תשנ"ח), [https://tablet.otzar.org/#/book/13087/p/59/t/3880598721234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' כז]. }} מפרש: "שלא ידחקו הקץ בתפילתם - '''שלא יתקבצו כולם יחד''' לבקש על זה" [- על הגאולה]. | *** הרוקח בפירושו ל[[הושענות]]{{הערה|1=נדפס [על ידי הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן] בספר הזכרון לרב שילה רפאל (עורך: הרב יוסף אליהו מובשוביץ, ירושלים תשנ"ח), [https://tablet.otzar.org/#/book/13087/p/59/t/3880598721234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' כז]. }} מפרש: "שלא ידחקו הקץ בתפילתם - '''שלא יתקבצו כולם יחד''' לבקש על זה" [- על הגאולה]. | ||
*** ויש שביארו {{מקור|פרי צדיק ואתחנן א|כן}} העניין כפשוטו, שאין רצון הבורא שיבוא המשיח קודם זמנו ואף לא על ידי תפילה מרובה{{הערה|גם לפי שיטה זו, ודאי חובה להתפלל על הגאולה כתקנת חז"ל (בתפילת העמידה ועוד), אך לא להפריז בתפילות על כך ולהקדיש לכך את כל היממה במשך תקופות ממושכות. }}. וכן מצינו{{דרוש מקור}} שלא ניתנה רשות לאליהו הנביא להעמיד את שלושת האבות גם יחד, מחשש שמא שלשתם יחדיו ירבו בתפילה ויביאו את המשיח קודם זמנו. ויש שהוסיפו {{מקור|ערבי נחל תולדות ג|כן}} שטעם הדבר, כי דבר הבא בעיתו ובזמנו - כבר נתלבש הדבר תוך הטבע, ואין מונע ואין שטן ופגע רע, לכן בא יבא הדבר ההוא בנחת ולא בצער; אך אם ידחקו את הקץ דהיינו שירבו בתפילה, אף שהקב"ה יקבל התפילה ויביא הגאולה קודם זמנה, מכל מקום יהיו הרבה מקטרגים ויהיה הדבר ההוא בהרבה צער וייסורים {{מקור|ענף יוסף כתובות קיא א$ענף יוסף בשם הערבי נחל|כן}}. {{ש}}[[רבי הלל מקולמייא]] בספרו '[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26849&st=&pgnum=259 אבקת רוכל]' {{מקור|חלק ב כלל ט|כן}} כותב, שאף אם מהות השבועה היא אכן שלא ירבו בתפילות ותחנונים יותר מדי על קירוב הקץ, מכל מקום "לעת עתה נשתנה הזמן, ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצוה לקרוא אל ה' בחזקה שימהר לגאלינו". לדעת ה'מנחת אלעזר' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4765&st=&pgnum=171&hilite= שער יששכר - מועדים, ברוקלין תשנ"ב, עמ' קסג]){{הערה|1=שער יששכר, מהדורת מונקאטש תרצ"ח, סימן לב עמוד קכג, {{ש}}וראה: דברי תורה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4711&st=&pgnum=114 מהדורה שתיתאה סימן קי] (במהדורת ירושלים תשל"ד, עמוד עג). (המקורות מ'נפש עדה' נחלת יעקב ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/679673/p/368/t/9908535521234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' 797]). }}, שיטה זו – המטילה איסור על ריבוי תפילות ותחנונים – "אינה להלכה ולא עיקר כלל". | *** ויש שביארו {{מקור|פרי צדיק ואתחנן א|כן}} העניין כפשוטו, שאין רצון הבורא שיבוא המשיח קודם זמנו ואף לא על ידי תפילה מרובה{{הערה|גם לפי שיטה זו, ודאי חובה להתפלל על הגאולה כתקנת חז"ל (בתפילת העמידה ועוד), אך לא להפריז בתפילות על כך ולהקדיש לכך את כל היממה במשך תקופות ממושכות. }}. וכן מצינו{{דרוש מקור}} שלא ניתנה רשות לאליהו הנביא להעמיד את שלושת האבות גם יחד, מחשש שמא שלשתם יחדיו ירבו בתפילה ויביאו את המשיח קודם זמנו. ויש שהוסיפו {{מקור|ערבי נחל תולדות ג|כן}} שטעם הדבר, כי דבר הבא בעיתו ובזמנו - כבר נתלבש הדבר תוך הטבע, ואין מונע ואין שטן ופגע רע, לכן בא יבא הדבר ההוא בנחת ולא בצער; אך אם ידחקו את הקץ דהיינו שירבו בתפילה, אף שהקב"ה יקבל התפילה ויביא הגאולה קודם זמנה, מכל מקום יהיו הרבה מקטרגים ויהיה הדבר ההוא בהרבה צער וייסורים {{מקור|ענף יוסף כתובות קיא א$ענף יוסף בשם הערבי נחל|כן}}. {{ש}}[[רבי הלל מקולמייא]] בספרו '[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26849&st=&pgnum=259 אבקת רוכל]' {{מקור|חלק ב כלל ט|כן}} כותב, שאף אם מהות השבועה היא אכן שלא ירבו בתפילות ותחנונים יותר מדי על קירוב הקץ, מכל מקום "לעת עתה נשתנה הזמן, ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצוה לקרוא אל ה' בחזקה שימהר לגאלינו". לדעת ה'מנחת אלעזר' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4765&st=&pgnum=171&hilite= שער יששכר - מועדים, ברוקלין תשנ"ב, עמ' קסג]){{הערה|1=שער יששכר, מהדורת מונקאטש תרצ"ח, סימן לב עמוד קכג, {{ש}}וראה: דברי תורה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4711&st=&pgnum=114 מהדורה שתיתאה סימן קי] (במהדורת ירושלים תשל"ד, עמוד עג). (המקורות מ'נפש עדה' נחלת יעקב ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/679673/p/368/t/9908535521234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' 797]). }}, שיטה זו – המטילה איסור על ריבוי תפילות ותחנונים – "אינה להלכה ולא עיקר כלל". | ||
*** ויש שביארוה {{מקור|ישמח משה על שיר השירים|כן}}, שאין בכוונת שיטה זו להטיל איסור על תפילה מרובה, אלא שהכוונה להימנע מהבאת הגאולה בדרכים מיסטיות, כגון על ידי שמות קדושים, השבעת השם, התעסקות עם מלאכים ושדים וכדומה{{הערה|ראה ספר חסידים {{מקור|(}}{{מקור|ספר חסידים רד$סימן רד}}{{מקור|,}} {{מקור|ספר חסידים רה$רה}} {{מקור|ספר חסידים רו$ורו}}{{מקור|)}}: "[רד] אם ראית שהמיר לא מפני זנות ולא מפני בלעות, דע כי הוא או אבותיו עסקו בהשבעות ובמעשה שדים וניתן רשות להטעותו ונפרעים מן האב שגרם. [רה] מי שעוסק בהשבעות של מלאכים או של שדים או בלחישת כשפים לא יהיה סופו טוב ויראה רעות בגופו או בבניו כל ימיו, ולכך יתרחק אדם מעשות כל אלה וגם ימנע מ[[שאלת חלום|שאלות חלום]], שידע איזה אשה יקח ובאיזה דבר יצליח לעולם או לא, ולא בבוקייצ"א שקורין בלשון אשכנז ביגרייך כי כשמשביעים הביגורייך אסור וזה שנאמר {{מקור|דברים יח, יג|כן}}: 'תמים תהיה עם ה' א-להיך', ולא בשום דבר, כי לבסוף לא תהא לו תקנה, כמה עשו וכמה שאלו, ומהם נדלדלו או המירו הדת או נפלו בחולי רע או זרעם, ולא יבקש שאחרים יעשו לו. ואין טוב לאדם אלא להתפלל לקדוש ברוך הוא, ואם יצא בדרך לא יאמר השבעת מלאכים לשומרו בדרך אלא יתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בכל צרכיו, ורחום וחנון הוא ונחם על הרעה. וכמה נביאים נהרגו ולא השביעו בשם הקודש אלא בתפילה עמדו, אמרו אם לא ישמע תפילתנו נדע שאין אנו ראויים להינצל, ולא היו עושים אלא בתפלה. [רו] אם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח כדי שיתגלה לעולם (על שהטריחו את המלאכים) ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם על שהטריחו המלאכים, או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו". {{ש}}ובמקום נוסף {{מקור|ספר חסידים תתקלז|כן}}: "...וכשאדם חכם בא לכתוב אל יכתוב דברים שיכשלו בהם בני אדם כמעשה שדים שמא יעסוק בהם אדם נמצא תקלה באה על ידו שכותבם ושהעתיקם ושעשאם... לכך אל יכתוב אותם, ואף על פי שה[[סנהדרין]] היו יודעים - לא היו כותבים אותם מעשים". }}. ולפירושם, כוונת רש"י{{הערה| | *** ויש שביארוה {{מקור|ישמח משה על שיר השירים|כן}}, שאין בכוונת שיטה זו להטיל איסור על תפילה מרובה, אלא שהכוונה להימנע מהבאת הגאולה בדרכים מיסטיות, כגון על ידי שמות קדושים, השבעת השם, התעסקות עם מלאכים ושדים וכדומה{{הערה|ראה ספר חסידים {{מקור|(}}{{מקור|ספר חסידים רד$סימן רד}}{{מקור|,}} {{מקור|ספר חסידים רה$רה}} {{מקור|ספר חסידים רו$ורו}}{{מקור|)}}: "[רד] אם ראית שהמיר לא מפני זנות ולא מפני בלעות, דע כי הוא או אבותיו עסקו בהשבעות ובמעשה שדים וניתן רשות להטעותו ונפרעים מן האב שגרם. [רה] מי שעוסק בהשבעות של מלאכים או של שדים או בלחישת כשפים לא יהיה סופו טוב ויראה רעות בגופו או בבניו כל ימיו, ולכך יתרחק אדם מעשות כל אלה וגם ימנע מ[[שאלת חלום|שאלות חלום]], שידע איזה אשה יקח ובאיזה דבר יצליח לעולם או לא, ולא בבוקייצ"א שקורין בלשון אשכנז ביגרייך כי כשמשביעים הביגורייך אסור וזה שנאמר {{מקור|דברים יח, יג|כן}}: 'תמים תהיה עם ה' א-להיך', ולא בשום דבר, כי לבסוף לא תהא לו תקנה, כמה עשו וכמה שאלו, ומהם נדלדלו או המירו הדת או נפלו בחולי רע או זרעם, ולא יבקש שאחרים יעשו לו. ואין טוב לאדם אלא להתפלל לקדוש ברוך הוא, ואם יצא בדרך לא יאמר השבעת מלאכים לשומרו בדרך אלא יתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בכל צרכיו, ורחום וחנון הוא ונחם על הרעה. וכמה נביאים נהרגו ולא השביעו בשם הקודש אלא בתפילה עמדו, אמרו אם לא ישמע תפילתנו נדע שאין אנו ראויים להינצל, ולא היו עושים אלא בתפלה. [רו] אם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח כדי שיתגלה לעולם (על שהטריחו את המלאכים) ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם על שהטריחו המלאכים, או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו". {{ש}}ובמקום נוסף {{מקור|ספר חסידים תתקלז|כן}}: "...וכשאדם חכם בא לכתוב אל יכתוב דברים שיכשלו בהם בני אדם כמעשה שדים שמא יעסוק בהם אדם נמצא תקלה באה על ידו שכותבם ושהעתיקם ושעשאם... לכך אל יכתוב אותם, ואף על פי שה[[סנהדרין]] היו יודעים - לא היו כותבים אותם מעשים". }}. ולפירושם, כוונת רש"י{{הערה|וראה בספר דף על הדף {{מקור|דף על הדף כתובות קיא א$כתובות שם|כן}} בשם ספר ויואל משה ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=66383&hilite=bb21989a-c6b2-4583-8f75-b4b3a03e0594&st=%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d&pgnum=39 מאמר שלש השבועות אות כח]), שזהו הסבר נאה, אך רחוק להעמיס כן בכוונת רש"י. }} "שלא להרבות בתחנונים" לא בריבוי כמותי, אלא על תפילה באופנים מיוחדים, דוגמת [[יוסף דיליריינא]] {{מקור|שו"ת חתם סופר ליקוטים פו$ליקוטים סי' פו ד"ה עמוד כ"ד|כן}}, אשר פעל באמצעות '[[קבלה מעשית]]', השבעת [[מלאכים]] ושמות קדושים, תעניות וטבילות, כדי להביא את הגאולה, ולבסוף נכשל במעשיו ויצא לכפירה{{דרוש מקור}}. לדעתם, כל המרבה בתפילות ותחנונים על קירוב קץ הגאולה הרי זה משובח. | ||
*** ויש שפירשו שלא ידחקו את קץ הגאולה על ידי העמדת משיחי שקר למיניהם{{דרוש מקור}}. | *** ויש שפירשו שלא ידחקו את קץ הגאולה על ידי העמדת משיחי שקר למיניהם{{דרוש מקור}}. | ||
*** ויש שפירשו {{מקור|שו"ת ישכיל עבדי ה הקדמה|כן}} שכוונת רש"י שלא ירבו להתחנן על כך '''בפני אומות העולם''', ויבקשו מהם שיאפשרו [ויעזרו] לנו לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה ושלטון. | *** ויש שפירשו {{מקור|שו"ת ישכיל עבדי ה הקדמה|כן}} שכוונת רש"י שלא ירבו להתחנן על כך '''בפני אומות העולם''', ויבקשו מהם שיאפשרו [ויעזרו] לנו לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה ושלטון. | ||