16,530
עריכות
הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אסור להוציא בשבת חפץ מרשות אחת לרשות אחרת''' {{מקור|הסוגיא בשבת ב.-ט.}}'''.''' | '''אסור להוציא בשבת חפץ מרשות אחת לרשות אחרת''' {{מקור|הסוגיא בשבת ב.-ט.}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אסור לאדם שעומד בתוך הבית (רשות היחיד) להוציא חפץ אל אדם שעומד בחוץ (רשות הרבים) {{מקור|שבת ב.}}. | '''לדוגמא''', אסור לאדם שעומד בתוך הבית (רשות היחיד) להוציא חפץ אל אדם שעומד בחוץ (רשות הרבים) {{מקור|בבלי:שבת ב.}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורה''' יש שלוש דרשות {{מקור|ותוס' שבת ב. (ד"ה פשט) ביארו למה צריך את שלושתן}}: | '''במקורה''' יש שלוש דרשות {{מקור|ותוס' שבת ב. (ד"ה פשט) ביארו למה צריך את שלושתן}}: | ||
@ במשכן הורידו קרשים מהעגלה (רשות היחיד) לקרקע (רשות הרבים), ואת מלאכות שבת לומדים מהמשכן {{מקור|שבת מט:}}. | @ במשכן הורידו קרשים מהעגלה (רשות היחיד) לקרקע (רשות הרבים), ואת מלאכות שבת לומדים מהמשכן {{מקור|בבלי:שבת מט:}}. | ||
@ הפסוק "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש" {{מקור|שמות לו-ו}}, ודורשת הגמרא {{מקור|שבת צו:}} שמשה אסר עליהם להביא עוד נדבה משום הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. | @ הפסוק "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש" {{מקור|שמות לו-ו}}, ודורשת הגמרא {{מקור|בבלי:שבת צו:}} שמשה אסר עליהם להביא עוד נדבה משום הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. | ||
@ הפסוק בפרשת המן "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" {{מקור|שמות טז-כט}} ודורשים "אל יצא" - אל יוציא {{מקור|ערובין יז:}}. לרש"י {{מקור|שם ד"ה אל יצא כתיב}} הוא רק להו"א, ולמסקנה נדחה לימוד זה, אך לתוס' {{מקור|שם ד"ה לאו ושבת ב. ד"ה פשט}} הוא גם למסקנה. | @ הפסוק בפרשת המן "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" {{מקור|שמות טז-כט}} ודורשים "אל יצא" - אל יוציא {{מקור|בבלי:ערובין יז:}}. לרש"י {{מקור|שם ד"ה אל יצא כתיב}} הוא רק להו"א, ולמסקנה נדחה לימוד זה, אך לתוס' {{מקור|שם ד"ה לאו ושבת ב. ד"ה פשט}} הוא גם למסקנה. | ||
'''במהותה''' חקרו האחרונים שלוש חקירות: | '''במהותה''' חקרו האחרונים שלוש חקירות: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==ד' רשויות== | ==ד' רשויות== | ||
'''ארבע רשויות''' - לבבלי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור {{מקור|שבת ו.}}. אך לירושלמי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומבואות שאינן מפולשין {{מקור|שבת א-א ברבע האחרון של המשנה, ג.}}. | '''ארבע רשויות''' - לבבלי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור {{מקור|בבלי:שבת ו.}}. אך לירושלמי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומבואות שאינן מפולשין {{מקור|בבלי:שבת א-א ברבע האחרון של המשנה, ג.}}. | ||
'''בגדר כרמלית''' חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים {{מקור|פרי משה שבת לו-א}}. | '''בגדר כרמלית''' חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים {{מקור|פרי משה שבת לו-א}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''בגדר רשות היחיד''' חקרו האחרונים האם היא מקום שגדור ע"י מחיצות, או מקום שאינו מעורב ופרוץ עם מה שסביבו (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור|ברכת אברהם סוכה טו. סימן "פרוץ כעומד" א. עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה": שאינו מעורב עם מה שסביבו, וחילק שם שבדופן לסוכה צריך רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה}}. | '''בגדר רשות היחיד''' חקרו האחרונים האם היא מקום שגדור ע"י מחיצות, או מקום שאינו מעורב ופרוץ עם מה שסביבו (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור|ברכת אברהם סוכה טו. סימן "פרוץ כעומד" א. עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה": שאינו מעורב עם מה שסביבו, וחילק שם שבדופן לסוכה צריך רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה}}. | ||
'''מחיצות רשות היחיד גובהן עשרה טפחים''' {{מקור|סוכה ה., ה:, ו:}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם שבת יז-יב}} האם המחיצות עצמן צריכות להיות עשרה טפחים, או שהמקום בגובה עשרה טפחים צריך להיות מוקף מחיצות. ונפק"מ למחיצות העשויות מלחי של אשירה: המחיצות לא נחשבות עשרה טפחים כי כתותי מיכתת שיעוריה, אך מקום עשרה מוקף מחיצות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמקום צריך להיות מוקף. | '''מחיצות רשות היחיד גובהן עשרה טפחים''' {{מקור|בבלי:סוכה ה., ה:, ו:}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם שבת יז-יב}} האם המחיצות עצמן צריכות להיות עשרה טפחים, או שהמקום בגובה עשרה טפחים צריך להיות מוקף מחיצות. ונפק"מ למחיצות העשויות מלחי של אשירה: המחיצות לא נחשבות עשרה טפחים כי כתותי מיכתת שיעוריה, אך מקום עשרה מוקף מחיצות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמקום צריך להיות מוקף. | ||
'''רשות היחיד עולה עד לרקיע''' {{מקור|שבת ז.}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם סוכה ד-יא ד"ה והנראה}} האם הוא משום שנחשב כאילו יש מחיצות עד לרקיע (מדין גוד אסיק), או שהמחיצות שלמטה מספיקות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמחיצות התחתונות מספיקות. | '''רשות היחיד עולה עד לרקיע''' {{מקור|בבלי:שבת ז.}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם סוכה ד-יא ד"ה והנראה}} האם הוא משום שנחשב כאילו יש מחיצות עד לרקיע (מדין גוד אסיק), או שהמחיצות שלמטה מספיקות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמחיצות התחתונות מספיקות. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||