הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אסור להוציא בשבת חפץ מרשות אחת לרשות אחרת''' {{מקור|הסוגיא בשבת ב.-ט.}}'''.'''

'''לדוגמא''', אסור לאדם שעומד בתוך הבית (רשות היחיד) להוציא חפץ אל אדם שעומד בחוץ (רשות הרבים) {{מקור|בבלי:שבת ב.}}.

'''במקורה''' יש שלוש דרשות {{מקור|ותוס' שבת ב. (ד"ה פשט) ביארו למה צריך את שלושתן}}:

@ במשכן הורידו קרשים מהעגלה (רשות היחיד) לקרקע (רשות הרבים), ואת מלאכות שבת לומדים מהמשכן {{מקור|בבלי:שבת מט:}}.

@ הפסוק "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש" {{מקור|שמות לו-ו}}, ודורשת הגמרא {{מקור|בבלי:שבת צו:}} שמשה אסר עליהם להביא עוד נדבה משום הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים.

@ הפסוק בפרשת המן "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" {{מקור|שמות טז-כט}} ודורשים "אל יצא" - אל יוציא {{מקור|בבלי:ערובין יז:}}. לרש"י {{מקור|שם ד"ה אל יצא כתיב}} הוא רק להו"א, ולמסקנה נדחה לימוד זה, אך לתוס' {{מקור|שם ד"ה לאו ושבת ב. ד"ה פשט}} הוא גם למסקנה.

@ המלאכה היא ההעברה מרשות לרשות, או העקירה וההנחה {{מקור|המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: רק העקירה וההנחה. פרי משה שבת ל-ב}}.

@ המלאכה היא הוצאת החפץ מהרשות הקודמת, או הכנסתו לרשות החדשה {{מקור|מי טל הוצאה לח}}.

@ המלאכה היא שינוי בחפץ - שמקומו (רשותו) של החפץ השתנה, או שינוי ברשות - שברשות הקודמת היה חפץ ונעשה חלל, וברשות החדשה היה חלל ונעשה חפץ {{מקור|מי טל הוצאה לט}}.

'''הוצאה מלאכה גרועה היא''', דהיינו שיש בה חידוש, כך כתבו הראשונים. אמנם נחלקו הראשונים מהו החידוש בה: תוס' ביארו שהחידוש הוא שיש חילוק בין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים לבין מוציא מרשות היחיד לרשות היחיד {{מקור|תוס' שבת ב. ד"ה פשט. והרמב"ן הוסיף שברשות היחיד מותר לישא אפילו משא גדול, ולרשות הרבים אסור להוציא אפילו כגרוגרת (הרמב"ן הראשון במסכת, וכן כתב הרשב"א)}}. והאור זרוע {{מקור|ח"ב פב בשם ר"ת}} כתב שיש בה חידוש משום שלא נעשה שינוי בחפץ, שהרי החפץ לא השתנה ע"י ההוצאה מרשות לרשות.

'''הנחה''' - חקר האפיקי ים {{מקור|ח"ב ד-ח ד"ה והנלע"ד}} האם היא חלק מהמלאכה או שהיא רק גזירת הכתוב. דהיינו, האם אדם שעקר ולא הניח לא עשה את מלאכת ההוצאה כלל, או שעשה את מלאכת הוצאה, ורק שגזירת הכתוב שפטור.

'''ארבע רשויות''' - לבבלי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום פטור {{מקור|בבלי:שבת ו.}}. אך לירושלמי הן רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומבואות שאינן מפולשין {{מקור|בבלי:שבת א-א ברבע האחרון של המשנה, ג.}}.

'''בגדר כרמלית''' חקרו האם חכמים תיקנו שהיא תהיה רשות בפני עצמה, או שהיא עדיין מקום פטור, וחכמים רק גזרו עליה חומרות של רשות היחיד ושל רשות הרבים {{מקור|פרי משה שבת לו-א}}.

'''בגדר רשות היחיד''' חקרו האחרונים האם היא מקום שגדור ע"י מחיצות, או מקום שאינו מעורב ופרוץ עם מה שסביבו (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור|ברכת אברהם סוכה טו. סימן "פרוץ כעומד" א. עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה": שאינו מעורב עם מה שסביבו, וחילק שם שבדופן לסוכה צריך רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה}}.

'''מחיצות רשות היחיד גובהן עשרה טפחים''' {{מקור|בבלי:סוכה ה., ה:, ו:}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם שבת יז-יב}} האם המחיצות עצמן צריכות להיות עשרה טפחים, או שהמקום בגובה עשרה טפחים צריך להיות מוקף מחיצות. ונפק"מ למחיצות העשויות מלחי של אשירה: המחיצות לא נחשבות עשרה טפחים כי כתותי מיכתת שיעוריה, אך מקום עשרה מוקף מחיצות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמקום צריך להיות מוקף.

'''רשות היחיד עולה עד לרקיע''' {{מקור|בבלי:שבת ז.}}. וחקר הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם סוכה ד-יא ד"ה והנראה}} האם הוא משום שנחשב כאילו יש מחיצות עד לרקיע (מדין גוד אסיק), או שהמחיצות שלמטה מספיקות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמחיצות התחתונות מספיקות.

* [[מלאכות שבת]] {{מקור|לגבי איסור עשיית מלאכה בכלל}}.