16,530
עריכות
נתוחים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת תגיות מקור
מאין תקציר עריכה |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
א. הגדרת המושג | א. הגדרת המושג | ||
ניתוח בלשון המקרא הוא חיתוך וגזירה<ref>שמות כט יז; ויקרא א ו, ועוד.</ref>. מושג זה מתייחס בעיקר לבעלי חיים, אך הוא מופיע גם ביחס לבני אדם<ref>שופטים יט כט.</ref>. אך מכל מקום הוא מתייחס רק לגופות מתים. | ניתוח בלשון המקרא הוא חיתוך וגזירה<ref><makor>שמות כט יז;</makor> <makor>ויקרא א ו,</makor> ועוד.</ref>. מושג זה מתייחס בעיקר לבעלי חיים, אך הוא מופיע גם ביחס לבני אדם<ref><makor>שופטים יט כט.</makor></ref>. אך מכל מקום הוא מתייחס רק לגופות מתים. | ||
הענף ברפואה העוסק בניתוחים הוא הכירורגיה<ref>מילה מורכבת משתי מילים יווניות: cheir - יד; ergon - עבודה, היינו מלאכת-יד.</ref>. | הענף ברפואה העוסק בניתוחים הוא הכירורגיה<ref>מילה מורכבת משתי מילים יווניות: cheir - יד; ergon - עבודה, היינו מלאכת-יד.</ref>. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בתלמוד | בתלמוד | ||
'''סוגי הניתוחים''' הניתוחים העיקריים המוזכרים בתלמוד מתייחסים להקזת דם<ref>ראה ע' דם חלק ד.</ref>; ברית מילה<ref>ראה ע' מילה.</ref>; ניתוחים נוירו-כירורגיים<ref>כתובות עז ב; גיטין נו ב; חולין נז ב. וראה ע' עצבים, מערכת ה-, הע' 188 ואילך.</ref>; ניתוח בטן להסרת שומן<ref>ב"מ פג ב, בניתוח של ר' אלעזר ב"ר שמעון, שהיה שמן ביותר, שהשקוהו סם שינה והכניסוהו לבית-שיש, וקרעו את כריסו, והוציאו ממנו סלים מלאים שומן. המדובר בניתוח מסוג liporeduction, שגם כיום מבצעים אותו לצרכים קוסמטיים, ולעתים לצרכים רפואיים במצבי השמנת יתר.</ref>; ניתוחים גינקולוגיים<ref>ראה ע' לדה.</ref>; נטילת הטחול<ref>סנהדרין כא ב; ע"ז מד א. וראה ע' טחול הע' 16 ואילך.</ref>; פתיחת פי טבעת אטום ביילוד<ref>שבת קלד א. וראה ע' עכול, מערכת ה-, הע' 193 ואילך.</ref>; בשר שנתמסמס, היינו נרקב (כנראה הכוונה לנמק שרירים<ref>gangrene.</ref>), הרופא קודרו, היינו נוטלו בסכין<ref>חולין עז א.</ref>; אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל, ולאו בר רפואה הוא<ref>שבת יג ב.</ref>; מי שעלתה לו מכה ברגלו, הרופא כופתו, ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו<ref>תוספתא שקלים א ב.</ref>; מי שעלתה לו נימא ברגלו, היינו בשר מת (כנראה הכוונה לכיב<ref>ulcer - יסטרוב בספר המילים.</ref>), יקטענה ויחיה<ref>ע"ז י ב.</ref>; מעשה ביוסף בן הכסס הכהן שעלתה נומי ברגלו, וקרא לרופא וחתכה<ref>ירושלמי נזיר ז א.</ref>; וכך היו מוכי שחין עושים בירושלים, הולך אצל הרופא וחותכו<ref>כריתות טו א.</ref>. | '''סוגי הניתוחים''' הניתוחים העיקריים המוזכרים בתלמוד מתייחסים להקזת דם<ref>ראה ע' דם חלק ד.</ref>; ברית מילה<ref>ראה ע' מילה.</ref>; ניתוחים נוירו-כירורגיים<ref><makor>בבלי כתובות עז ב;</makor> <makor>בבלי גיטין נו ב;</makor> <makor>בבלי חולין נז ב.</makor> וראה ע' עצבים, מערכת ה-, הע' 188 ואילך.</ref>; ניתוח בטן להסרת שומן<ref><makor>ב"מ פג ב,</makor> בניתוח של ר' אלעזר ב"ר שמעון, שהיה שמן ביותר, שהשקוהו סם שינה והכניסוהו לבית-שיש, וקרעו את כריסו, והוציאו ממנו סלים מלאים שומן. המדובר בניתוח מסוג liporeduction, שגם כיום מבצעים אותו לצרכים קוסמטיים, ולעתים לצרכים רפואיים במצבי השמנת יתר.</ref>; ניתוחים גינקולוגיים<ref>ראה ע' לדה.</ref>; נטילת הטחול<ref><makor>בבלי סנהדרין כא ב;</makor> <makor>ע"ז מד א.</makor> וראה ע' טחול הע' 16 ואילך.</ref>; פתיחת פי טבעת אטום ביילוד<ref><makor>בבלי שבת קלד א.</makor> וראה ע' עכול, מערכת ה-, הע' 193 ואילך.</ref>; בשר שנתמסמס, היינו נרקב (כנראה הכוונה לנמק שרירים<ref>gangrene.</ref>), הרופא קודרו, היינו נוטלו בסכין<ref><makor>בבלי חולין עז א.</makor></ref>; אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל, ולאו בר רפואה הוא<ref><makor>בבלי שבת יג ב.</makor></ref>; מי שעלתה לו מכה ברגלו, הרופא כופתו, ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו<ref><makor>תוספתא שקלים א ב.</makor></ref>; מי שעלתה לו נימא ברגלו, היינו בשר מת (כנראה הכוונה לכיב<ref>ulcer - יסטרוב בספר המילים.</ref>), יקטענה ויחיה<ref><makor>ע"ז י ב.</makor></ref>; מעשה ביוסף בן הכסס הכהן שעלתה נומי ברגלו, וקרא לרופא וחתכה<ref><makor>ירושלמי נזיר ז א.</makor></ref>; וכך היו מוכי שחין עושים בירושלים, הולך אצל הרופא וחותכו<ref>כריתות טו א.</ref>. | ||
'''כלים של כירורגים''' בתלמוד מוזכרים מכשירים וכלים שונים של מנתחים: מקדח של רופאים לניתוחי מוח<ref>משנה אהלות ב ג. וראה ע' עצבים, מערכת ה-, הע' 190.</ref>; סכין ואיזמל למילה; סכין לחיתוך דופן הבטן של מעוברת שמתה<ref>ערכין ז א.</ref>; איזמל לחיתוך בשר חולה<ref>חולין עז א. וראה אבות דרבי נתן כג ד.</ref>; טני, שהוא כלי מתכת גדול שבו שמים את מכשירי הרופא<ref>כלים יב יג.</ref>, או תרונתק, שהוא תיק ובו כלים שונים, שרופאי החבורות משתמשים בו<ref>כלים טז ח, וברע"ב שם.</ref>. | '''כלים של כירורגים''' בתלמוד מוזכרים מכשירים וכלים שונים של מנתחים: מקדח של רופאים לניתוחי מוח<ref><makor>משנה אהלות ב ג.</makor> וראה ע' עצבים, מערכת ה-, הע' 190.</ref>; סכין ואיזמל למילה; סכין לחיתוך דופן הבטן של מעוברת שמתה<ref><makor>בבלי ערכין ז א.</makor></ref>; איזמל לחיתוך בשר חולה<ref><makor>בבלי חולין עז א.</makor> וראה אבות דרבי נתן כג ד.</ref>; טני, שהוא כלי מתכת גדול שבו שמים את מכשירי הרופא<ref>כלים יב יג.</ref>, או תרונתק, שהוא תיק ובו כלים שונים, שרופאי החבורות משתמשים בו<ref>כלים טז ח, וברע"ב שם.</ref>. | ||
'''מקום הניתוחים''' ניתוחים מורכבים היו מבוצעים בבית שיש<ref>כתובות עז ב; ב"מ פג ב.</ref>, ואם אין אפשרות כזאת, ניתחו בבית עם דפנות עבים מאד<ref>כתובות שם.</ref>, כנראה כדי לשמור על מקום נקי, ולמנוע חדירת אוויר (קר או מזוהם?) לאזור הניתוח. | '''מקום הניתוחים''' ניתוחים מורכבים היו מבוצעים בבית שיש<ref><makor>בבלי כתובות עז ב;</makor> <makor>ב"מ פג ב.</makor></ref>, ואם אין אפשרות כזאת, ניתחו בבית עם דפנות עבים מאד<ref>כתובות שם.</ref>, כנראה כדי לשמור על מקום נקי, ולמנוע חדירת אוויר (קר או מזוהם?) לאזור הניתוח. | ||
=== | ===1=== | ||
חכמי ימי הביניים הפרידו בין כירורגים לבין רופאים אחרים<ref>ראה כוזרי מאמר ד, לא; שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פב; פחד יצחק, ע' רופא. על כירורגים יהודיים בימי הביניים ראה בספרו של צימלס, Magicians Theologians and Doctors, עמ' 151.</ref>. הרמב"ם הקדיש פרק רפואי לתיאור הידע הכירורגי בזמנו<ref>פרקי משה, מאמר טו, הכולל פרקים התלויים במלאכת-היד.</ref>. | חכמי ימי הביניים הפרידו בין כירורגים לבין רופאים אחרים<ref>ראה <makor>כוזרי מאמר ד, לא;</makor> שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פב; פחד יצחק, ע' רופא. על כירורגים יהודיים בימי הביניים ראה בספרו של צימלס, Magicians Theologians and Doctors, עמ' 151.</ref>. הרמב"ם הקדיש פרק רפואי לתיאור הידע הכירורגי בזמנו<ref>פרקי משה, מאמר טו, הכולל פרקים התלויים במלאכת-היד.</ref>. | ||
בתשובות שונות מימי הביניים וראשית העת החדשה מוצאים אנו תיאורי ניתוחים באיברי המין; תיקוני בקע מפשעתי<ref>inquinal hernia.</ref>; הסרת אבני שלפוחית שתן ואבנים באיבר המין; וכריתת גפיים נימקיות<ref>ראה צימלס, עמ' 153-151.</ref>. | בתשובות שונות מימי הביניים וראשית העת החדשה מוצאים אנו תיאורי ניתוחים באיברי המין; תיקוני בקע מפשעתי<ref>inquinal hernia.</ref>; הסרת אבני שלפוחית שתן ואבנים באיבר המין; וכריתת גפיים נימקיות<ref>ראה צימלס, עמ' 153-151.</ref>. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
'''בעניין שימוש ברקמות עודפות לאחר כריתה כירורגית''' ראה ערך [[אברי אדם]] | '''בעניין שימוש ברקמות עודפות לאחר כריתה כירורגית''' ראה ערך [[אברי אדם]] | ||
=== | ===1=== | ||
=== | ===1=== | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
'''שיטת האוסרים''' יש הסבורים, שניתוחים אלו אסורים בכל מקרה ובכל תנאי, בין באיש ובין באשה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' מא אות' ח-ט; שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קצח. וראה גם שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קה אות ב.</ref>. | '''שיטת האוסרים''' יש הסבורים, שניתוחים אלו אסורים בכל מקרה ובכל תנאי, בין באיש ובין באשה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' מא אות' ח-ט; שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קצח. וראה גם שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קה אות ב.</ref>. | ||
מספר נימוקים ניתנו לדבר: קיימת סכנה עקב ההרדמה, ואסור לאדם להכניס עצמו אפילו לספק סכנה רחוקה, ואפילו בשביל לקיים מצווה; לא ניתנה רשות לרופא לרפאות אלא דווקא מחלה וכאב, אבל כל דבר שנברא כך בטבעו מלידה, ואין בו שום חולי וכאב, יש בכך משום שינוי מעשה בראשית, וסתירת גזירת מלכו של עולם<ref>ראה שו"ת שערי צדק חיו"ד סי' קמג.</ref>; אסור לאדם לחבול בעצמו, או להסכים שיחבלו בו. ואמנם חבלה לצורך רפואה מותרת, אבל שלא לצורך רפואה, אפילו אם זה לצורך אחר, אסור לאדם לחבול בעצמו<ref>ראה תוס' ב"ק צא ב ד"ה אלא; יש"ש ב"ק פ"ח סי' נט. אמנם בטור בשם הרמ"ה התיר לחבול בעצמו לצורך.</ref>; איסור מיוחד יש באיש העושה ניתוח פלסטי לשם נוי, והוא האיסור של 'ולא ילבש גבר שמלת אשה'<ref>דברים כב ה. וראה להלן הע' 56.</ref>. | מספר נימוקים ניתנו לדבר: קיימת סכנה עקב ההרדמה, ואסור לאדם להכניס עצמו אפילו לספק סכנה רחוקה, ואפילו בשביל לקיים מצווה; לא ניתנה רשות לרופא לרפאות אלא דווקא מחלה וכאב, אבל כל דבר שנברא כך בטבעו מלידה, ואין בו שום חולי וכאב, יש בכך משום שינוי מעשה בראשית, וסתירת גזירת מלכו של עולם<ref>ראה שו"ת שערי צדק חיו"ד סי' קמג.</ref>; אסור לאדם לחבול בעצמו, או להסכים שיחבלו בו. ואמנם חבלה לצורך רפואה מותרת, אבל שלא לצורך רפואה, אפילו אם זה לצורך אחר, אסור לאדם לחבול בעצמו<ref>ראה תוס' <makor>ב"ק צא ב</makor> ד"ה אלא; יש"ש <makor>ב"ק פ"ח סי' נט.</makor> אמנם בטור בשם הרמ"ה התיר לחבול בעצמו לצורך.</ref>; איסור מיוחד יש באיש העושה ניתוח פלסטי לשם נוי, והוא האיסור של 'ולא ילבש גבר שמלת אשה'<ref><makor>דברים כב ה.</makor> וראה להלן הע' 56.</ref>. | ||
'''שיטת המתירים''' רוב הפוסקים סבורים שניתוח פלסטי מותר, ומכל מקום יש תנאים ומצבים להיתר כזה<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' סו; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פב אות ז; הרב י. יעקובוביץ, נועם, ו, תשכ"ג, עמ' רעג ואילך; שערים המצויינים בהלכה סי' קצ סק"ד; שו"ת בנין אב ח"א סי' נ אות ג; שו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' י-יא; שו"ת משנה הלכות ח"ד סי' רמו-רמז; שו"ת עשה לך רב ח"ד סי' סה; שו"ת שערי עזרה (בצרי) ח"ב חחו"מ סי' קנג; שו"ת יביע אומר ח"ח חחו"מ סי' יב; הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בשו"ת ישיב משה (טורצקי) עמ' רפב; Bleich JD, Judaism and Healing, 1981, pp. 126-8. וראה עוד מאמרו של הרב ח. אייזנשטיין, בס' עטרת שלמה, ח"א עמ' נז ואילך.</ref>. פוסקים אלו דחו את כל צדדי האיסור כדלקמן. | '''שיטת המתירים''' רוב הפוסקים סבורים שניתוח פלסטי מותר, ומכל מקום יש תנאים ומצבים להיתר כזה<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' סו; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פב אות ז; הרב י. יעקובוביץ, נועם, ו, תשכ"ג, עמ' רעג ואילך; שערים המצויינים בהלכה סי' קצ סק"ד; שו"ת בנין אב ח"א סי' נ אות ג; שו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' י-יא; שו"ת משנה הלכות ח"ד סי' רמו-רמז; שו"ת עשה לך רב ח"ד סי' סה; שו"ת שערי עזרה (בצרי) ח"ב חחו"מ סי' קנג; שו"ת יביע אומר ח"ח חחו"מ סי' יב; הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בשו"ת ישיב משה (טורצקי) עמ' רפב; Bleich JD, Judaism and Healing, 1981, pp. 126-8. וראה עוד מאמרו של הרב ח. אייזנשטיין, בס' עטרת שלמה, ח"א עמ' נז ואילך.</ref>. פוסקים אלו דחו את כל צדדי האיסור כדלקמן. | ||
אין לאסור מדין חובל בעצמו מכמה טעמים: איסור זה הוא דווקא דרך נציון או בזיון<ref>רמב"ם חובל ה א. וראה שם שתי גירסאות אלו.</ref>, אבל כשחובל בעצמו לצורך שלא בדרך כזו - מותר<ref>ראה - שו"ת מהרי"א אסאד חיו"ד סי' רמט; שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' לו אות ד; שם ח"ו סי' קה אות ב.</ref>; כאשר החבלה נעשית לטובתו של הזולת וברצונו, היא מותרת מדין 'ואהבת לרעך כמוך'<ref>כמבואר בסנהדרין פד ב.</ref>; אין איסור חובל כאשר הדבר נעשה לצורך תיקון<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פב אות ז.</ref>; יש הסבורים, שאיסור חובל בעצמו אינו חל אם האדם מסכים לכך<ref>מנ"ח מ' מח; טורי אבן מגילה כז א. אמנם יש אומרים שלא מועילה הסכמת האדם לחבול בו, כי אין אדם בעלים על גופו לענין זה - ראה הגרש"י זווין, לאור ההלכה, עמ' קפא ואילך.</ref>; אין איסור חובל כשעושה זאת כדי להינצל מצער וסבל נפשי<ref>על פי המבואר ברמ"א יו"ד רמא ג; מאירי סנהדרין פד ב.</ref>, ודבר זה מוגדר גם כשיש לו בושה ללכת בין הבריות<ref>כמבואר בתוס' שבת נ ב ד"ה בשביל.</ref>. | אין לאסור מדין חובל בעצמו מכמה טעמים: איסור זה הוא דווקא דרך נציון או בזיון<ref>רמב"ם חובל ה א. וראה שם שתי גירסאות אלו.</ref>, אבל כשחובל בעצמו לצורך שלא בדרך כזו - מותר<ref>ראה - שו"ת מהרי"א אסאד חיו"ד סי' רמט; שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' לו אות ד; שם ח"ו סי' קה אות ב.</ref>; כאשר החבלה נעשית לטובתו של הזולת וברצונו, היא מותרת מדין 'ואהבת לרעך כמוך'<ref>כמבואר בסנהדרין פד ב.</ref>; אין איסור חובל כאשר הדבר נעשה לצורך תיקון<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פב אות ז.</ref>; יש הסבורים, שאיסור חובל בעצמו אינו חל אם האדם מסכים לכך<ref>מנ"ח מ' מח; <makor>טורי אבן מגילה כז א.</makor> אמנם יש אומרים שלא מועילה הסכמת האדם לחבול בו, כי אין אדם בעלים על גופו לענין זה - ראה הגרש"י זווין, לאור ההלכה, עמ' קפא ואילך.</ref>; אין איסור חובל כשעושה זאת כדי להינצל מצער וסבל נפשי<ref>על פי המבואר ברמ"א יו"ד רמא ג; <makor>מאירי סנהדרין פד ב.</makor></ref>, ודבר זה מוגדר גם כשיש לו בושה ללכת בין הבריות<ref>כמבואר בתוס' <makor>בבלי שבת נ ב</makor> ד"ה בשביל.</ref>. | ||
אין לאסור משום שמכניס עצמו לספק סכנה מכמה טעמים: מצינו שאנשים מכניסים עצמם בהיתר לסכנות מסויימות כשיש צורך בדבר, כגון לצורך פרנסה, ולכן סכנה מועטת כזו אין לאסור; מותר לאדם להכניס עצמו לספק סכנה כדי למנוע כאב וסבל; מותר לאדם להכניס עצמו לספק סכנה אם בדבר זה כבר דשו רבים, והוא מקובל, מדין 'שומר פתאים ה'<ref>ראה נספח לע' סכון עצמי.</ref>. | אין לאסור משום שמכניס עצמו לספק סכנה מכמה טעמים: מצינו שאנשים מכניסים עצמם בהיתר לסכנות מסויימות כשיש צורך בדבר, כגון לצורך פרנסה, ולכן סכנה מועטת כזו אין לאסור; מותר לאדם להכניס עצמו לספק סכנה כדי למנוע כאב וסבל; מותר לאדם להכניס עצמו לספק סכנה אם בדבר זה כבר דשו רבים, והוא מקובל, מדין 'שומר פתאים ה'<ref>ראה נספח לע' סכון עצמי.</ref>. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
ניתוח לשינוי מין באדם שהוא מבחינה ביולוגית זכר מלא או נקבה מלאה. יש אנשים הנולדים באופן אנטומי ופיסיולוגי כבני מין אחד, אך סובלים מחוסר שביעות-רצון קיצונית מההזדהות עם מינם, ומרגישים צורך נפשי חזק להיות מזוהים עם המין האחר<ref>מצב זה נקרא trans-sexualism. על ההגדרות ראה במאמר ח. קפלן ואח', הרפואה קמג:500, 2004.</ref>. תיסמונת זו תוארה לראשונה בשנת 1949<ref>תיסמונת זו תוארה על ידי Caulduell - ראה Roberto GL, Arch Sex Behav 12:445, 1983. הוא גם היה זה שטבע את המונח טרנס-סקסואליות. אמנם הניתוח הראשון לשינוי מין בוצע כבר בשנת 1931 על ידי אברהם.</ref>. אנשים כאלו מבקשים להפוך את מינם בדרך הורמונלית וכירורגית. שכיחות תופעה זו מוערכת בכ-4 לכל 1,000,000 גברים, וכרבע משיעור זה בנשים<ref>Kuiper AJ, et al, Med Law 4:373, 1985 ;Hoenig J and Kenna JL, Br J Psychiatry 124:181, 1974; Walinder J, Br J Psychiatry 119:195, 1971.</ref>. שינוי המין ניתן להיעשות על ידי טיפול הורמונלי וכירורגי מתאים, כך שבאופן חיצוני יהפוך זכר לנקבה ולהיפך. ניתוחים כאלו החלו להתבצע באירופה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובארה"ב - בשנות ה-60, ובמשך השנים התפתחו שיטות כירורגיות מגוונות הן לגבר והן לאשה<ref>סיכום שיטות ניתוחיות שונות ראה במאמר - ח. קפלן ואח', הרפואה קמג:500, 2004.</ref>. | ניתוח לשינוי מין באדם שהוא מבחינה ביולוגית זכר מלא או נקבה מלאה. יש אנשים הנולדים באופן אנטומי ופיסיולוגי כבני מין אחד, אך סובלים מחוסר שביעות-רצון קיצונית מההזדהות עם מינם, ומרגישים צורך נפשי חזק להיות מזוהים עם המין האחר<ref>מצב זה נקרא trans-sexualism. על ההגדרות ראה במאמר ח. קפלן ואח', הרפואה קמג:500, 2004.</ref>. תיסמונת זו תוארה לראשונה בשנת 1949<ref>תיסמונת זו תוארה על ידי Caulduell - ראה Roberto GL, Arch Sex Behav 12:445, 1983. הוא גם היה זה שטבע את המונח טרנס-סקסואליות. אמנם הניתוח הראשון לשינוי מין בוצע כבר בשנת 1931 על ידי אברהם.</ref>. אנשים כאלו מבקשים להפוך את מינם בדרך הורמונלית וכירורגית. שכיחות תופעה זו מוערכת בכ-4 לכל 1,000,000 גברים, וכרבע משיעור זה בנשים<ref>Kuiper AJ, et al, Med Law 4:373, 1985 ;Hoenig J and Kenna JL, Br J Psychiatry 124:181, 1974; Walinder J, Br J Psychiatry 119:195, 1971.</ref>. שינוי המין ניתן להיעשות על ידי טיפול הורמונלי וכירורגי מתאים, כך שבאופן חיצוני יהפוך זכר לנקבה ולהיפך. ניתוחים כאלו החלו להתבצע באירופה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובארה"ב - בשנות ה-60, ובמשך השנים התפתחו שיטות כירורגיות מגוונות הן לגבר והן לאשה<ref>סיכום שיטות ניתוחיות שונות ראה במאמר - ח. קפלן ואח', הרפואה קמג:500, 2004.</ref>. | ||
'''איסורים הלכתיים בהפיכת זכר לנקבה''' הם: איסור סירוס<ref>ראה ע' סריס.</ref>; איסור של פצוע דכא וכרות שפכה<ref>אמנם ראה בע' אנדרוגינוס הע' 181, דעת הגרש"ז אויערבאך, שאין איסור לעשות אדם פצוע דכא, אלא שמי שהוא כזה, אסור לו לבוא בקהל.</ref>; איסור משום 'ולא ילבש גבר שמלת אשה'<ref>דברים כב ה.</ref>, כשאיסור זה מתייחס לא רק לאיסור לבוש של המין האחר, אלא לכל התנהגות ופעולה המיוחדת למין אחד כשהיא נעשית על ידי המין האחר, כגון שלא יתקן איש בתיקוני אשה<ref>נזיר נט א.</ref>, האיסור לגבר ללקט שערות לבנות מתוך שחורות<ref>שבת צד ב.</ref>, והאיסור על האשה לצאת בכלי מלחמה<ref>נזיר נט א. וראה עוד פרטי דינים כנ"ל בטושו"ע יו"ד סי' קפב. וראה מאמרו של הרב מ. אמסעל, המאור, כסלו-טבת, תשל"ג.</ref>. על אלו יש להוסיף עוד איסורים אחרים, כגון הסתכנות שלא לצורך בניתוח והרדמה; איסור חובל בעצמו; שינוי מעשה בראשית, וסתירת גזירת מלכו של עולם, שלא הותרה הרפואה למצבים כאלו<ref>וראה על איסורים אלו לעיל הע' 42 ואילך.</ref>. | '''איסורים הלכתיים בהפיכת זכר לנקבה''' הם: איסור סירוס<ref>ראה ע' סריס.</ref>; איסור של פצוע דכא וכרות שפכה<ref>אמנם ראה בע' אנדרוגינוס הע' 181, דעת הגרש"ז אויערבאך, שאין איסור לעשות אדם פצוע דכא, אלא שמי שהוא כזה, אסור לו לבוא בקהל.</ref>; איסור משום 'ולא ילבש גבר שמלת אשה'<ref><makor>דברים כב ה.</makor></ref>, כשאיסור זה מתייחס לא רק לאיסור לבוש של המין האחר, אלא לכל התנהגות ופעולה המיוחדת למין אחד כשהיא נעשית על ידי המין האחר, כגון שלא יתקן איש בתיקוני אשה<ref><makor>בבלי נזיר נט א.</makor></ref>, האיסור לגבר ללקט שערות לבנות מתוך שחורות<ref><makor>בבלי שבת צד ב.</makor></ref>, והאיסור על האשה לצאת בכלי מלחמה<ref><makor>בבלי נזיר נט א.</makor> וראה עוד פרטי דינים כנ"ל בטושו"ע יו"ד סי' קפב. וראה מאמרו של הרב מ. אמסעל, המאור, כסלו-טבת, תשל"ג.</ref>. על אלו יש להוסיף עוד איסורים אחרים, כגון הסתכנות שלא לצורך בניתוח והרדמה; איסור חובל בעצמו; שינוי מעשה בראשית, וסתירת גזירת מלכו של עולם, שלא הותרה הרפואה למצבים כאלו<ref>וראה על איסורים אלו לעיל הע' 42 ואילך.</ref>. | ||
'''איסורים הלכתיים בהפיכת נקבה לזכר''' הם: איסור סרוס<ref>ראה ע' סריס.</ref>, ואיסור משום 'לא יהיה כלי גבר על אשה'<ref>דברים כב ה. וראה לעיל הע' 44.</ref>. | '''איסורים הלכתיים בהפיכת נקבה לזכר''' הם: איסור סרוס<ref>ראה ע' סריס.</ref>, ואיסור משום 'לא יהיה כלי גבר על אשה'<ref><makor>דברים כב ה.</makor> וראה לעיל הע' 44.</ref>. | ||
'''תוצאות הלכתיות''' יש מי שכתבו, שזכר גמור שנשא אשה, ואחר כך עבר ניתוח להפיכת זכר לנקבה על ידי כריתת גידו ואשכיו, קידושיו בטלים, ואשתו מותרת לעולם בלא גט<ref>שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ו אות ו.</ref>, וכן לאחר ניתוח להפיכת המין של נקבה לזכר על ידי בניית גיד זכרי, בטלים הקידושין, ואין בעלה זקוק לגט<ref>יוסף את אחיו (יוסף פלאג'י) מערכת ג אות ב.</ref>; ויש מי שכתב, שבמקרים כאלו נחשב כזכר גמור, ואשתו צריכה גט מן התורה והיא אשת איש ודאית, ואין לה תקנה<ref>שו"ת לב אריה ח"ב סי' מט. וראה בשו"ת בשמים ראש סי' שמ דן בשאלה כזו, ולא הכריע, ובכסא דהרסנא שם כתב שאשה קונית עצמה רק בגט ובמיתת הבעל, אבל לא על ידי שנחתך האיבר לאחר קידושין, עיי"ש.</ref>. | '''תוצאות הלכתיות''' יש מי שכתבו, שזכר גמור שנשא אשה, ואחר כך עבר ניתוח להפיכת זכר לנקבה על ידי כריתת גידו ואשכיו, קידושיו בטלים, ואשתו מותרת לעולם בלא גט<ref>שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ו אות ו.</ref>, וכן לאחר ניתוח להפיכת המין של נקבה לזכר על ידי בניית גיד זכרי, בטלים הקידושין, ואין בעלה זקוק לגט<ref>יוסף את אחיו (יוסף פלאג'י) מערכת ג אות ב.</ref>; ויש מי שכתב, שבמקרים כאלו נחשב כזכר גמור, ואשתו צריכה גט מן התורה והיא אשת איש ודאית, ואין לה תקנה<ref>שו"ת לב אריה ח"ב סי' מט. וראה בשו"ת בשמים ראש סי' שמ דן בשאלה כזו, ולא הכריע, ובכסא דהרסנא שם כתב שאשה קונית עצמה רק בגט ובמיתת הבעל, אבל לא על ידי שנחתך האיבר לאחר קידושין, עיי"ש.</ref>. | ||
| שורה 138: | שורה 138: | ||
אשה גויה שעברה ניתוח לשינוי המין לזכר, אין לקבלה לגירות<ref>שו"ת במראה הבזק ח"ה סי' פז.</ref>. | אשה גויה שעברה ניתוח לשינוי המין לזכר, אין לקבלה לגירות<ref>שו"ת במראה הבזק ח"ה סי' פז.</ref>. | ||
'''מעמדו של המנותח''' נחלקו הפוסקים בדינו של אדם שעבר ניתוח לשינוי המין: יש מי שכתב, שקביעת מינו של האדם תלויה במראהו החיצוני, ולפיכך תועיל הפיכת זכר לנקבה להקנות לו דין נקבה, ובכך יופקע מהמצוות שהיה חייב בהם בהיותו זכר, ויופקעו קידושיו, והוא-הדין בהפיכת נקבה לזכר<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' עח. אמנם ראה שם חכ"ב סי' ב שמסיק שדינו כאנדרוגינוס, עיי"ש.</ref>; ויש הסבורים, שניתוח חיצוני לשינוי המין איננו משנה כלל מצד ההלכה, שכן ברור שמבחינה ביולוגית גנטית לא הפך הזכר לנקבה ולהיפך, וכל השינוי הוא חיצוני בלבד, ולפיכך אין הניתוח גורם לשינוי הדין ביחס למנותח<ref>שו"ת ישכיל עבדי ח"ז חאבהע"ז סי' ד; הרב א. הירש, נועם, טז, תשל"ג, עמ' קנב; שו"ת לב אריה ח"ב סי' מט; אאמו"ר הגר"מ שטינברג, אסיא, א, עמ' 144 ואילך; נשמת אברהם חאבהע"ז סי' מד אות ג; חכמת גרשון, עמ' תנה ואילך; הרב י. שפרן, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 117 ואילך. וכן משמע מר"ח המובא על ידי א"ע ויקרא יח כב. וראה Bleich JD, Contemporary Halakhic Problems, I, 1977, p. 103 n. 10. וראה בלייך שם, שדן בשאלה איזה ברכה מברכות השחר יברך איש שהפך על ידי ניתוח לאשה ולהיפך - שלא עשני אשה, או שעשני כרצונו.</ref>. לפי זה אשה שהפכה לגבר אין להתיר לה לשבת בעזרת הגברים, ואין להעלותה לתורה, אלא יש לנהוג בה כאשה לכל דבר<ref>הרב י. שפרן, תחומין, שם.</ref>. | '''מעמדו של המנותח''' נחלקו הפוסקים בדינו של אדם שעבר ניתוח לשינוי המין: יש מי שכתב, שקביעת מינו של האדם תלויה במראהו החיצוני, ולפיכך תועיל הפיכת זכר לנקבה להקנות לו דין נקבה, ובכך יופקע מהמצוות שהיה חייב בהם בהיותו זכר, ויופקעו קידושיו, והוא-הדין בהפיכת נקבה לזכר<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' עח. אמנם ראה שם חכ"ב סי' ב שמסיק שדינו כאנדרוגינוס, עיי"ש.</ref>; ויש הסבורים, שניתוח חיצוני לשינוי המין איננו משנה כלל מצד ההלכה, שכן ברור שמבחינה ביולוגית גנטית לא הפך הזכר לנקבה ולהיפך, וכל השינוי הוא חיצוני בלבד, ולפיכך אין הניתוח גורם לשינוי הדין ביחס למנותח<ref>שו"ת ישכיל עבדי ח"ז חאבהע"ז סי' ד; הרב א. הירש, נועם, טז, תשל"ג, עמ' קנב; שו"ת לב אריה ח"ב סי' מט; אאמו"ר הגר"מ שטינברג, אסיא, א, עמ' 144 ואילך; נשמת אברהם חאבהע"ז סי' מד אות ג; חכמת גרשון, עמ' תנה ואילך; הרב י. שפרן, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 117 ואילך. וכן משמע מר"ח המובא על ידי א"ע <makor>ויקרא יח כב.</makor> וראה Bleich JD, Contemporary Halakhic Problems, I, 1977, p. 103 n. 10. וראה בלייך שם, שדן בשאלה איזה ברכה מברכות השחר יברך איש שהפך על ידי ניתוח לאשה ולהיפך - שלא עשני אשה, או שעשני כרצונו.</ref>. לפי זה אשה שהפכה לגבר אין להתיר לה לשבת בעזרת הגברים, ואין להעלותה לתורה, אלא יש לנהוג בה כאשה לכל דבר<ref>הרב י. שפרן, תחומין, שם.</ref>. | ||
עוד יש מי שכתב, שאם המנותח אימץ לעצמו שם המתאים למין החדש, אין לקרוא לו בשם זה בגט<ref>הרב ח. ג'קטר, תחומין, כג, תשס"ג, עמ' 144 ואילך. והוא על פי ר"ת בתוס' גיטין לד ב ד"ה והוא, שאין לקרוא בשם שמפרסם חטא גדול.</ref>. | עוד יש מי שכתב, שאם המנותח אימץ לעצמו שם המתאים למין החדש, אין לקרוא לו בשם זה בגט<ref>הרב ח. ג'קטר, תחומין, כג, תשס"ג, עמ' 144 ואילך. והוא על פי ר"ת בתוס' <makor>בבלי גיטין לד ב</makor> ד"ה והוא, שאין לקרוא בשם שמפרסם חטא גדול.</ref>. | ||
'''המצב החוקי בעולם''' שבדיה היתה המדינה הראשונה אשר כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 הכירה והסדירה את המצב המשפטי של המנותחים לשינוי המין. | '''המצב החוקי בעולם''' שבדיה היתה המדינה הראשונה אשר כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 הכירה והסדירה את המצב המשפטי של המנותחים לשינוי המין. | ||