רובא דליתא קמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 65 בתים ,  13 באפריל 2009
מ
תיקון הקלדה
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (תיקון הקלדה)
שורה 8: שורה 8:
{{מקור|(ובמחלוקת הזו תלויים הרבה דינים ומחלוקות דלקמן, שחילוקו של השב שמעתתא אינו מהותי, ולכן לשיטתו מסתבר יותר לדמות את דיניהם של איתא וליתא, משא"כ לחילוקו של הקובץ שיעורים)}}.
{{מקור|(ובמחלוקת הזו תלויים הרבה דינים ומחלוקות דלקמן, שחילוקו של השב שמעתתא אינו מהותי, ולכן לשיטתו מסתבר יותר לדמות את דיניהם של איתא וליתא, משא"כ לחילוקו של הקובץ שיעורים)}}.


'''הדוגמא''' שהגמרא נותנת לרובא דליתא קמן (להבדיל מרובא דאיתא קמן) היא שרוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות {{מקור|(בבלי:חולין יא.)}}.רוב בעילות אחר הבעל {{מקור|(בבלי:חולין יא:)}}. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, והרוב קונים לחרישה, ועל סמך הרוב תובע הקונה את המוכר שהטעה אותו, שהרי שור נגחן לא מועיל לחרישה אלא רק לשחיטה {{מקור|(בבלי:בבא קמא מו)}}. רוב בהמות כשרות {{מקור|(עיין בקובץ שיעורים בבא בתרא פג)}}. רוב נשים יולדות לתשעה. רובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא {{מקור|(בבלי:סנהדרין סט.)}}. רוב מצויין אצל שחיטה מומחין {{מקור|(אמנם הרא"ה בספר בדק הבית ו. כתב ש"רוב מצויין אצל שחיטה מומחין" אינו רוב אלא כל. והרשב"א בספר משמרת הבית חולק עליו וכותב שהוא רק רוב. מחלוקתם הובאה בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}}. וכן חזקה<ref>לקמן (ד"ה נקרא גם) הבאנו שרובא דליתא קמן נקרא גם "חזקה".</ref> שביום שנכתב השטר נמסר היא רוב, שרובא דרובא אין כותבין אלא בשעת מסירה {{מקור|(נתיבות המשפט נא-ג)}}.'''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -
'''הדוגמא''' שהגמרא נותנת לרובא דליתא קמן (להבדיל מרובא דאיתא קמן) היא שרוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות {{מקור|(בבלי:חולין יא.)}}.רוב בעילות אחר הבעל {{מקור|(בבלי:חולין יא:)}}. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, והרוב קונים לחרישה, ועל סמך הרוב תובע הקונה את המוכר שהטעה אותו, שהרי שור נגחן לא מועיל לחרישה אלא רק לשחיטה {{מקור|(בבלי:בבא קמא מו)}}. רוב בהמות כשרות {{מקור|(עיין בקובץ שיעורים בבא בתרא פג)}}. רוב נשים יולדות לתשעה. רובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא {{מקור|(בבלי:סנהדרין סט.)}}. רוב מצויין אצל שחיטה מומחין {{מקור|(אמנם הרא"ה בספר בדק הבית ו. כתב ש"רוב מצויין אצל שחיטה מומחין" אינו רוב אלא כל. והרשב"א בספר משמרת הבית חולק עליו וכותב שהוא רק רוב. מחלוקתם הובאה בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}}. וכן חזקה<ref>לקמן (ד"ה נקרא גם) הבאנו שרובא דליתא קמן נקרא גם "חזקה".</ref> שביום שנכתב השטר נמסר היא רוב, שרובא דרובא אין כותבין אלא בשעת מסירה {{מקור|(נתיבות המשפט נא-ג)}}.
 
'''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -
@ אנן סהדי<ref>ע"ע [[אנן סהדי]].</ref> - סברא חזקה מאוד. לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר.
@ אנן סהדי<ref>ע"ע [[אנן סהדי]].</ref> - סברא חזקה מאוד. לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר.
@ חזקת אומדנא<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא]].</ref> - סברא פחות חזקה. לדוגמא, שליח עושה שליחותו.
@ חזקת אומדנא<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא]].</ref> - סברא פחות חזקה. לדוגמא, שליח עושה שליחותו.
@ רובא דליתא קמן - בלי סברא כלל, אלא שכך מנהג העולם. לדוגמא: רוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות. ובזה נעסוק בערך זה.
@ רובא דליתא קמן - בלי סברא כלל, אלא שכך מנהג העולם. לדוגמא: רוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות. ובזה נעסוק בערך זה.


'''נקרא גם''' חזקה, וחזקה מכח רובא<ref>בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע [[חזקות שונות]].</ref>. וכן מצינו לשון "כל" שבאמת הוא רק רוב {{מקור|(הרשב"א בספר משמרת הבית, הובא בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}}. וכן נקרא גם סתם "רוב" {{מקור|(רוב מתחלק לרובא דאיתא קמן ולרובא דליתא קמן)}}<ref>כדלעיל ד"ה יש חילוק.</ref>{{מקור|}}.
'''נקרא גם''' חזקה, וחזקה מכח רובא<ref>בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע [[חזקות שונות (בספיקות)]].</ref>. וכן מצינו לשון "כל" שבאמת הוא רק רוב {{מקור|(הרשב"א בספר משמרת הבית, הובא בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}}. וכן נקרא גם סתם "רוב" {{מקור|(רוב מתחלק לרובא דאיתא קמן ולרובא דליתא קמן)}}<ref>כדלעיל ד"ה יש חילוק.</ref>{{מקור|}}.


'''החולק על דין זה''' הוא רבי מאיר {{מקור|(יבמות קיט., והלכה כחכמים)}}. ובדעת רבי מאיר חקר המהריב"ל האם מה שהוא חושש למיעוט הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(מהריב"ל (סא ג-טז), הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה כח)}}. ואין הלכה כרבי מאיר.
'''החולק על דין זה''' הוא רבי מאיר {{מקור|(יבמות קיט., והלכה כחכמים)}}. ובדעת רבי מאיר חקר המהריב"ל האם מה שהוא חושש למיעוט הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(מהריב"ל (סא ג-טז), הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה כח)}}. ואין הלכה כרבי מאיר.
שורה 34: שורה 36:
@ הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא ח-ג ד"ה ובשו"ת)}} חידש שרוב אינו ספק ואינו ודאי, אלא מדרגה ממוצעת בין ספק לבין ודאי {{מקור|(ובכל עניין זה דן גם ספר המקנה ח"ג דף פ בדפיו, וקהילות יעקב קידושין לג)}}.
@ הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא ח-ג ד"ה ובשו"ת)}} חידש שרוב אינו ספק ואינו ודאי, אלא מדרגה ממוצעת בין ספק לבין ודאי {{מקור|(ובכל עניין זה דן גם ספר המקנה ח"ג דף פ בדפיו, וקהילות יעקב קידושין לג)}}.


{{מקור|(בשאלה האם הוא ודאי או ספק, יש להעיר שלוש הערות: [א] הקובץ שיעורים (כתובות עד) תלה את דין זה בשאלה האם הוא בירור המציאות, שלשיטתו הוא הכרעה ודאית, או הנהגה (פסיקת דין בלבד), שלשיטתו היא רק ספק. ויש חולקים עליו)}}<ref>הובאו בערך [[ספיקות#ודאי_וספק]] ד"ה הקשר בין ודאי וספק לבין בירור והנהגה.</ref>{{מקור|(. [ב] השב שמעתתא (ב-טו) כתב שכל מחלוקת הראשונים הנ"ל היא רק באיתא קמן, אך בליתא קמן לכו"ע הוא דין ודאי. אך הפני יהושע (קידושין עה. ד"ה אלא, והביאו השב שמעתתא שם) סובר שגם בליתא קמן הוא ספק. [ג] יש דעה שבזה נחלקו רב ושמואל האם הולכים בממון אחר הרוב)}}<ref>הובאה בערך [[אין הולכין בממון אחר הרוב#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם אות ד.</ref>{{מקור|}}.
{{מקור|(בשאלה האם הוא ודאי או ספק, יש להעיר שלוש הערות: [א] הקובץ שיעורים (כתובות עד) תלה את דין זה בשאלה האם הוא בירור המציאות, שלשיטתו הוא הכרעה ודאית, או הנהגה (פסיקת דין בלבד), שלשיטתו היא רק ספק. ויש חולקים עליו<ref>הובאו בערך [[ספיקות#ודאי_וספק]] ד"ה הקשר בין ודאי וספק לבין בירור והנהגה.</ref>. [ב] השב שמעתתא (ב-טו) כתב שכל מחלוקת הראשונים הנ"ל היא רק באיתא קמן, אך בליתא קמן לכו"ע הוא דין ודאי. אך הפני יהושע (קידושין עה. ד"ה אלא, והביאו השב שמעתתא שם) סובר שגם בליתא קמן הוא ספק. [ג] יש דעה שבזה נחלקו רב ושמואל האם הולכים בממון אחר הרוב<ref>הובאה בערך [[אין הולכין בממון אחר הרוב#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם אות ד.</ref>)}}.
 
==בדינים שונים==
'''באיסורין''' פשוט שהולכים אחר הרוב.


בדינים שונים ==בדינים שונים==
בדינים שונים '''באיסורין''' פשוט שהולכים אחר הרוב.
בדינים שונים
'''בנפשות''' זו מחלוקת בגמרא האם הולכים אחר הרוב {{מקור|(בבלי:סנהדרין סט.)}}, ולהלכה כן הולכים.
'''בנפשות''' זו מחלוקת בגמרא האם הולכים אחר הרוב {{מקור|(בבלי:סנהדרין סט.)}}, ולהלכה כן הולכים.


'''בממונות''' אין הולכין אחר הרוב, ע"ע אין הולכין בממון אחר הרוב.
'''בממונות''' אין הולכין אחר הרוב, ע"ע [[אין הולכין בממון אחר הרוב]].


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''כשבהווה אין רוב''' אלא היה רק בעבר, מועיל בכל זאת, ורק באיתא קמן נחלקו בדין השניים האחרונים (שהיה רוב ולקחו מהתערובת פרטים עד שנשארו רק שני פרטים וכעת כבר אין רוב)<ref>הבאנו זאת בערך [[רובא דאיתא קמן#פרטי_הדין]] ד"ה שניים האחרונים.</ref> {{מקור|(קובץ ביאורים שב שמעתתא ג)}}.
'''כשבהווה אין רוב''' אלא היה רק בעבר, מועיל בכל זאת, ורק באיתא קמן נחלקו בדין השניים האחרונים (שהיה רוב ולקחו מהתערובת פרטים עד שנשארו רק שני פרטים וכעת כבר אין רוב)<ref>הבאנו זאת בערך [[רובא דאיתא קמן#פרטי_הדין]] ד"ה שניים האחרונים.</ref> {{מקור|(קובץ ביאורים שב שמעתתא ג)}}.


'''להישבע''' על סמך רוב מותר {{מקור|(גמרא בסוף יבמות)}}, וכתבו המפרשים שהיא ראיה שרוב הוא בירור המציאות<ref>אך לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) הבאנו מחלוקת בזה.</ref> {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות עד, ולכן חילק בין רובא דאיתא קמן לליתא קמן)}}.'''רוב מצד המנהג''' והמנהג עשוי להשתנות, אין סומכים עליו, אלא רק על רוב מצד טבע העולם {{מקור|(ב"ח יו"ד יח-טו)}}.
'''להישבע''' על סמך רוב מותר {{מקור|(גמרא בסוף יבמות)}}, וכתבו המפרשים שהיא ראיה שרוב הוא בירור המציאות<ref>אך לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) הבאנו מחלוקת בזה.</ref> {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות עד, ולכן חילק בין רובא דאיתא קמן לליתא קמן)}}.
 
'''רוב מצד המנהג''' והמנהג עשוי להשתנות, אין סומכים עליו, אלא רק על רוב מצד טבע העולם {{מקור|(ב"ח יו"ד יח-טו)}}.


'''רוב מדרבנן''' - התוס' חידשו שיש מקרה שהוא רוב מדרבנן {{מקור|(כתובות ט. ד"ה ואבע"א)}}. וביארו בדבריהם שהוא כשלא ברור שיש רוב {{מקור|(פני יהושע שם)}}.
'''רוב מדרבנן''' - התוס' חידשו שיש מקרה שהוא רוב מדרבנן {{מקור|(כתובות ט. ד"ה ואבע"א)}}. וביארו בדבריהם שהוא כשלא ברור שיש רוב {{מקור|(פני יהושע שם)}}.
שורה 55: שורה 59:
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.


'''עד אחד''', רובא דליתא קמן עדיף ממנו {{מקור|(שב שמעתתא ו-ז)}}.'''רובא דאיתא קמן''' נגד רובא דליתא קמן, נחלקו בזה האחרונים: רעק"א {{מקור|(כתובות יג, והביאו שערי יושר ג-א ד"ה והנה)}} כתב שליתא קמן עדיף, אך בחידושי ר' מאיר שמחה {{מקור|(סנהדרין סט. ד"ה שם מסתפינא)}} כתב שרובא דאיתא קמן עדיף, משום שלשיטתו רובא דאיתא קמן הוא מדין ביטול ברוב<ref>הובא בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref> (וכן החלקת יואב {{מקור|(ח"א יו"ד פתיחה ב ד"ה וכן)}} כתב "מעולם לא שמענו שיהיה עדיף רובא דליתא קמן מרובא דאיתא קמן").
'''עד אחד''', רובא דליתא קמן עדיף ממנו {{מקור|(שב שמעתתא ו-ז)}}.
 
'''רובא דאיתא קמן''' נגד רובא דליתא קמן, נחלקו בזה האחרונים: רעק"א {{מקור|(כתובות יג, והביאו שערי יושר ג-א ד"ה והנה)}} כתב שליתא קמן עדיף, אך בחידושי ר' מאיר שמחה {{מקור|(סנהדרין סט. ד"ה שם מסתפינא)}} כתב שרובא דאיתא קמן עדיף, משום שלשיטתו רובא דאיתא קמן הוא מדין ביטול ברוב<ref>הובא בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref> (וכן החלקת יואב {{מקור|(ח"א יו"ד פתיחה ב ד"ה וכן)}} כתב "מעולם לא שמענו שיהיה עדיף רובא דליתא קמן מרובא דאיתא קמן").


'''אומדנא''' עדיפה מרובא דליתא קמן {{מקור|(שו"ת בית דוד יז ד"ה וגדולה מזו, תורת חסד א-א, מהרי"ט ח"ב אה"ע כז, קונטרס החזקות סוף סימן א אות ב ואות ה (לגבי רוב בכלל, ולא רק רובא דליתא קמן). שב שמעתתא ו-כב לעניין אין אדם פורע תוך זמנו)}}. אך יש דעה שהיא עצמה מועילה רק מדין רובא דליתא קמן<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמה.</ref>.
'''אומדנא''' עדיפה מרובא דליתא קמן {{מקור|(שו"ת בית דוד יז ד"ה וגדולה מזו, תורת חסד א-א, מהרי"ט ח"ב אה"ע כז, קונטרס החזקות סוף סימן א אות ב ואות ה (לגבי רוב בכלל, ולא רק רובא דליתא קמן). שב שמעתתא ו-כב לעניין אין אדם פורע תוך זמנו)}}. אך יש דעה שהיא עצמה מועילה רק מדין רובא דליתא קמן<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמה.</ref>.
שורה 91: שורה 97:
'''בתרי ותרי''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, רוב לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) הבאנו שיש בזה מחלוקת.</ref>{{מקור|(,)}} ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" {{מקור|(שב שמעתתא ו-כב)}}.
'''בתרי ותרי''', כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, רוב לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) הבאנו שיש בזה מחלוקת.</ref>{{מקור|(,)}} ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" {{מקור|(שב שמעתתא ו-כב)}}.


'''בקבוע''', דהיינו שהספק לא פרש מהתערובת אלא נמצא במקומה, רובא דליתא קמן מועיל {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות טו., שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קג-יא, שערי יושר ד-יב, קובץ ביאורים שב שמעתתא ה)}}.
'''בקבוע''', דהיינו שהספק לא פרש מהתערובת אלא נמצא במקומה, רובא דליתא קמן מועיל {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות טו., שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קג-יא, שערי יושר ד-יב, קובץ ביאורים שב שמעתתא ה)}}.{{ש}}
 
אך הגר"א וסרמן {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא פו)}} חילק שזה רק ברוב בטבע, כרוב בהמות כשרות, אך רוב שאינו בטבע, כרוב מצויין אצל שחיטה מומחין {{מקור|(אמנם הרא"ה בספר בדק הבית ו. כתב ש"רוב מצויין אצל שחיטה מומחין" אינו רוב אלא כל. והרשב"א בספר משמרת הבית חולק עליו וכותב שהוא רק רוב. מחלוקתם הובאה בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}} - בקבוע יהיה כמחצה על מחצה{{מקור|(.)}}
אך הגר"א וסרמן {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא פו)}} חילק שזה רק ברוב בטבע, כרוב בהמות כשרות, אך רוב שאינו בטבע, כרוב מצויין אצל שחיטה מומחין {{מקור|(אמנם הרא"ה בספר בדק הבית ו. כתב ש"רוב מצויין אצל שחיטה מומחין" אינו רוב אלא כל. והרשב"א בספר משמרת הבית חולק עליו וכותב שהוא רק רוב. מחלוקתם הובאה בכללי התלמוד מספר שיירי כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא ד)}} - בקבוע יהיה כמחצה על מחצה{{מקור|(.)}}


שורה 101: שורה 106:


==ראה גם==
==ראה גם==
* [[אין הולכים בממון אחר הרוב]]
* [[אין הולכין בממון אחר הרוב]]


[[רובא דאיתא קמן]]<ref>את החילוק ביניהם ביארנו לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה יש חילוק.</ref>
* [[רובא דאיתא קמן]]<ref>את החילוק ביניהם ביארנו לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה יש חילוק.</ref>




מבוקר
550

עריכות

תפריט ניווט