מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהודי טטואן''' בירת מרוקו הספרדית, עד | '''יהודי טטואן''', העיר אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפנ ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956. רבים מיהודי העיר הגיעו אליה מ[[יהדות גיברלטר|גיברלטר]] והיו בעלי תרבות [[ספרד|ספרדית]] [[אירופה|אירופית]], שאר באה לידי ביטוי, בין השאר בנימוסים, לבוש ורכישת השכלה. טטואן כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה" בשל [[רב|רבניה]] ו[[דיין|דייניה]] הגדולים והמכובדים, צאצאי [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]]. בבתי הכנסת בעיר היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים. | ||
==על העיר== | ==על העיר== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
טטאון הלבנה פרושה על רמה נפרדת, "מגדל דרסה" ההפורחת בשפע עצים. טטואן הוקמה ב-1307 על-ידי הסולטן המרינידי אבוטביד. הספרדים זעמו על העיר, שהפכה במהלך השנים לבסיס מפחיד של שודדי-ים וב-1399 החריב אותה מלך ספרד עד היסוד. במאה ה-16, בסופו של הכיבוש הספרדי, גירשו מלכי ספרד אלפי מוסלמים ויהודים מספרד למרוקו ויישבו מחדש את העיר. מולאי איסמעאיל פיתח במאה ה-17 את המסחר עם המערב והביא את העיר לרמת מסחר גבוהה. ב-1860 שבו הספרדים וכבשו את טטואן ונשארו בה על פי הסכם מדריד מ-1913, עד שמרוקו קיבלה עצמאות. | טטאון הלבנה פרושה על רמה נפרדת, "מגדל דרסה" ההפורחת בשפע עצים. טטואן הוקמה ב-1307 על-ידי הסולטן המרינידי אבוטביד. הספרדים זעמו על העיר, שהפכה במהלך השנים לבסיס מפחיד של שודדי-ים וב-1399 החריב אותה מלך ספרד עד היסוד. במאה ה-16, בסופו של הכיבוש הספרדי, גירשו מלכי ספרד אלפי מוסלמים ויהודים מספרד למרוקו ויישבו מחדש את העיר. מולאי איסמעאיל פיתח במאה ה-17 את המסחר עם המערב והביא את העיר לרמת מסחר גבוהה. ב-1860 שבו הספרדים וכבשו את טטואן ונשארו בה על פי הסכם מדריד מ-1913, עד שמרוקו קיבלה עצמאות. | ||
== | ==איפיוני הקהילה== | ||
יהודי העיר היו ידועים בקרב [[יהדות מרוקו]] בתחושת האצילות, השורשיות והופעה אמידה. קבצנים לא נראו בתחומי הקהילה היהודית. הקהילה טיפלה בהם ןמנעה מהם קיבוץ נדבות. ה[[מלאח]] החדש היה בן-200 שנה. אליו הועברו יהודי המלאח הישן לאחר שגורשו ממנו דורות קודם לכן. המלאח ה"החדש" היה בנוי מרחובות ישרים ומקבילים זה לזה ומסמטות צרות וארוכות, בדומה למרבית המלאחים של מרוקו. המלאח של טטואן הצטיין בניקיון מופתי ובסדר ותושביו היו נראים מטופחים ומסודרים בלבושם. בתי הכנסת היו יפים ושמורים. המוסדות היהודיים כאן היו לשם דבר וחיי הקהילה היו תקינים. יחס השלטונות ליהודים היה תקין. חלק גדול מבני הקהילה היהודית אף שירתו בצבא ספרד בגיוס חובה. | |||
בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. | בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. | ||
<ref>המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].</ref> | |||
==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ||
שורה 48: | שורה 48: | ||
בנו, הרב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 יצחק לוי], אף הוא ח"כ מטעם המפד"ל. בנו השני, הרב שלמה לוי, הינו ראש הכולל ב[[ישיבת הר עציון]]. | בנו, הרב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 יצחק לוי], אף הוא ח"כ מטעם המפד"ל. בנו השני, הרב שלמה לוי, הינו ראש הכולל ב[[ישיבת הר עציון]]. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:יהדות אפריקה]] | [[קטגוריה:יהדות אפריקה]] |