יהדות טטואן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 767 בתים ,  30 במאי 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''יהודי טטואן''', העיר אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפנ ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956. רבים מיהודי העיר הגיעו אליה מ[[יהדות גיברלטר|גיברלטר]] והיו בעלי תרבות [[ספרד|ספרדית]] [[אירופה|אירופית]], שאר באה לידי ביטוי, בין השאר בנימוסים, לבוש ורכישת השכלה. טטואן כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה"  בשל [[רב|רבניה]] ו[[דיין|דייניה]] הגדולים והמכובדים, צאצאי  [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]]. בבתי הכנסת בעיר היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.
'''יהודי טטואן''', העיר אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפה ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956.  
 
רבים מיהודי העיר החליטו לעבור לערים: סאוטה ומלייה, אשר נשארו תחת שלטון [[ספרד]]. בשנת 1960 היו בעיר 3,103 יהודים, לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מספרם פחת לאלפיים ובשנת 1990 לא היו בה יותר ממאתים נפש.
==על העיר==
   
   
טטואן העיר השנייה בגודלה אחרי טנג’ר במחוז טנג'יר-טטואן שבצפון [[מרוקו]]. מחוז המקביל וגובל במיצר גיברלטר המפריד בין אדמת מרוקו לספרד. בשנת 2004 התגוררו בעיר 320,539 איש, ובנפת טטואן מתגוררים כ-665,000 תושבים‏‏<ref>‏[http://www.tetouanweb.ma/ CartoGraphie de la Région du Nord]‏</ref>.   
רבים מיהודי העיר הגיעו אליה מ[[יהדות גיברלטר|גיברלטר]] והיו בעלי תרבות [[ספרד|ספרדית]] [[אירופה|אירופית]], שאר באה לידי ביטוי, בין השאר בנימוסים, לבוש ורכישת השכלה. טטואן כונתה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס" - ירושלים של מרוקו או "ירושלים הקטנה"  בשל [[רב|רבניה]] ו[[דיין|דייניה]] הגדולים והמכובדים, צאצאי  [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]]. בבתי הכנסת בעיר היה אוסף גדול של ספרי קודש עתיקים.


טטאון הלבנה פרושה על רמה נפרדת, "מגדל דרסה" ההפורחת בשפע עצים.  טטואן הוקמה ב-1307 על-ידי הסולטן המרינידי אבוטביד. הספרדים זעמו על העיר, שהפכה במהלך השנים לבסיס מפחיד של שודדי-ים וב-1399 החריב אותה מלך ספרד עד היסוד. במאה ה-16, בסופו של הכיבוש הספרדי, גירשו מלכי ספרד אלפי מוסלמים ויהודים מספרד למרוקו ויישבו מחדש את העיר. מולאי איסמעאיל פיתח במאה ה-17 את המסחר עם המערב והביא את העיר לרמת מסחר גבוהה. ב-1860 שבו הספרדים וכבשו את טטואן ונשארו בה על פי הסכם מדריד מ-1913, עד שמרוקו קיבלה עצמאות.
==תולדות הקהילה==


==איפיוני הקהילה==


יהודי העיר היו ידועים בקרב [[יהדות מרוקו]] בתחושת האצילות, השורשיות והופעה אמידה. קבצנים לא נראו  בתחומי הקהילה היהודית. הקהילה טיפלה בהם ןמנעה מהם קיבוץ נדבות. ה[[מלאח]] החדש  היה בן-200 שנה. אליו הועברו יהודי המלאח הישן לאחר שגורשו ממנו דורות קודם לכן. המלאח ה"החדש" היה בנוי מרחובות ישרים ומקבילים זה לזה ומסמטות צרות וארוכות, בדומה למרבית המלאחים של מרוקו. המלאח של טטואן הצטיין בניקיון מופתי ובסדר ותושביו היו נראים מטופחים ומסודרים בלבושם. בתי הכנסת היו יפים ושמורים. המוסדות היהודיים כאן היו לשם דבר וחיי הקהילה היו תקינים. יחס השלטונות ליהודים היה תקין. חלק גדול מבני הקהילה היהודית אף שירתו בצבא ספרד בגיוס חובה.
בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. 
‏‏<ref>‏המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].‏</ref>


==הקשר עם יהדות גיברלטר==
==הקשר עם יהדות גיברלטר==
שורה 23: שורה 16:
הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם [[יהדות טטואן|יהודי טטואן]] - עיר הנמל היחידה של מרוקו - לחופי הים התיכון. וכך הסוחרים היהודים של גיברלטר קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה. התוצאה הייתה כי יהודי גיברלטר היו אזרחים מכובדים של ה"מושבה" הבריטית.  משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר.
הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם [[יהדות טטואן|יהודי טטואן]] - עיר הנמל היחידה של מרוקו - לחופי הים התיכון. וכך הסוחרים היהודים של גיברלטר קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה. התוצאה הייתה כי יהודי גיברלטר היו אזרחים מכובדים של ה"מושבה" הבריטית.  משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר.


==איפיוני הקהילה==
יהודי העיר היו ידועים בקרב [[יהדות מרוקו]] בתחושת האצילות, השורשיות והופעה אמידה. קבצנים לא נראו  בתחומי הקהילה היהודית. הקהילה טיפלה בהם ןמנעה מהם קיבוץ נדבות. ה[[מלאח]] החדש  היה בן-200 שנה. אליו הועברו יהודי המלאח הישן לאחר שגורשו ממנו דורות קודם לכן. המלאח ה"החדש" היה בנוי מרחובות ישרים ומקבילים זה לזה ומסמטות צרות וארוכות, בדומה למרבית המלאחים של מרוקו. המלאח של טטואן הצטיין בניקיון מופתי ובסדר ותושביו היו נראים מטופחים ומסודרים בלבושם. בתי הכנסת היו יפים ושמורים. המוסדות היהודיים כאן היו לשם דבר וחיי הקהילה היו תקינים. יחס השלטונות ליהודים היה תקין. חלק גדול מבני הקהילה היהודית אף שירתו בצבא ספרד בגיוס חובה.
בבית הקברות הישן של העיר, שהוא בן כ-300 שנה ויותר, יש קברים מיוחדים בצורתם, שעל מצבותיהם מובלטת דמות פני אדם עם אף בולט מעל המצבה. 
‏‏<ref>‏המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].‏</ref>


==בעת החדשה==
==בעת החדשה==


בשנת 1798 היו יהודי העיר קורבן לפוגרום, ובין היתר נקשרו חלק מהם לסוסים ונגררו על ידם ברחובות העיר‏‏ ‏[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-18]‏.
בשנת 1798 היו יהודי העיר קורבן לפוגרום, ובין היתר נקשרו חלק מהם לסוסים ונגררו על ידם ברחובות העיר‏‏ ‏‏<ref>‏‏[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-18]‏.</ref>
בשנת 1859, כאשר החלה הפלישה הספרדית לעיר, פרעו התושבים ביהודי העיר שוב, והרגו כ-400 מהם. רוב האחרים נמלטו על נפשם‏‏ ‏‏<ref>‏‏[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-19]‏</ref> .


בשנת 1859, כאשר החלה הפלישה הספרדית לעיר, פרעו התושבים ביהודי העיר שוב, והרגו כ-400 מהם. רוב האחרים נמלטו על נפשם‏‏ ‏[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-19] .
בשנת 1862 הקים ארגון [[כל ישראל חברים]] בית ספר יהודי לבנים בעיר, ובשנת 1868 ייסד גם בית ספר לבנות. בתחילת ה-20 היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג'יריה]], [[דרום אמריקה]], [[ישראל]], [[צרפת]] ול[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בטטואן יהודים בודדים.


בשנת 1862 הקים ארגון [[כל ישראל חברים]] בית ספר יהודי לבנים בעיר, ובשנת 1868 ייסד גם בית ספר לבנות. בתחילת ה-20 היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג'יריה]], [[דרום אמריקה]], [[ישראל]], [[צרפת]] ול[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בטטואן יהודים בודדים.


==אישים מפורסמים==
==אישים מפורסמים==
שורה 47: שורה 48:


בנו, הרב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 יצחק לוי], אף הוא ח"כ מטעם המפד"ל. בנו השני, הרב שלמה לוי, הינו ראש הכולל ב[[ישיבת הר עציון]].
בנו, הרב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 יצחק לוי], אף הוא ח"כ מטעם המפד"ל. בנו השני, הרב שלמה לוי, הינו ראש הכולל ב[[ישיבת הר עציון]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.sefarad.org/publication/lm/037/18.html Histoire des Juifs de Tétouan], European Sephardic Institute


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 52: שורה 56:




[[קטגוריה:יהדות אפריקה]]
[[קטגוריה:יהדות מרוקו]]
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט