מבוקר
8,889
עריכות
יהדות טטואן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
במאה ה-19 פעל בעיר הדיין רבי יצחק בן ואליד, מחבר הספר "ויאמר יצחק" הכולל ממידי רב על החיים החברתיים, הכלכליים והדתיים של תושבי העיר. הוא היה גם אחד התומכים של תנועת [[אליאנס]]. | במאה ה-19 פעל בעיר הדיין רבי יצחק בן ואליד, מחבר הספר "ויאמר יצחק" הכולל ממידי רב על החיים החברתיים, הכלכליים והדתיים של תושבי העיר. הוא היה גם אחד התומכים של תנועת [[אליאנס]]. | ||
==חלס השלטונות== | |||
במאות ה-17 וה-18 הייתה המדיניות כלפי היהודים דו-פרצופית: | |||
* מצד אחד ה[[סולטן]] הטיל עליהם מיסים כבדים ובשנצ 1655 היו פרעות נגד היהודים. | |||
* מצד שני, בשנת 1772 כאשר גורשו האירופאיים מהעיר, היהודים נשארו והורשו להיות נציגיהם. | |||
בשנת 1790 נגזרו על היהודים גזרות נוספות. בשנת 1808 גורשו כל היהודים מהעיר. לאחר זמן מה הורשו לחזור בתנאי שיגורו בשכונה מיוחדת מחוץ לעיר "Juderia" - לימים המלאח. בשכונה נדרשו היהודים ללבוש לבוש שחור, הוכו בפומבי ועיסוקם הוגבל למקצועות נתונים. מספר של מיעוטי היכולת היה רב. חלק מיהודי העיר היגרו לערים אחרות בצפון אפריקה ולמדינות [[דרום אמריקה]]. | |||
הכיבוש הספרדי ב-6 פברואר 1860 זכה לקבלת פנים חמה מיהדות טטואן. הכיבוש היה קצר, רק שנתיים, אך נתן להם תקוה לחייים טובים יותר. היהודים זכו לחופש דתי ותרבותי ואפילו שותפו במועצת ה[[עיריה]]. לאור השיפור במצב הכלכלי החלה הגירה לעיר מהאזורים הפנימיים של מרוקו. בסוף המאה הותקפה העיר על-ידי שודדים וכן פרצו בה מגפות אך מספר היהודים בה לא פחת. | |||
בשנת 1912 שבה העיר לשלטון ספרד ומצב היהודים השתפר. הם זכו להגנת השלטונות וכן החובה לגור בשכונה מיוחדת הייתה גמישה יותר והם הורשו לרכוש בתים גם בשאר חלקי העיר. כן בוטלו המיסים המיוחדים שהוטלו על היהודים. משטרו של גנרל [[פרנקו]] הביא לנסיגה קלה במצבה הכלכלי של הקהילה. | |||
==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ||
| שורה 23: | שורה 35: | ||
הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם [[יהדות טטואן|יהודי טטואן]] - עיר הנמל היחידה של מרוקו - לחופי הים התיכון. וכך הסוחרים היהודים של גיברלטר קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה. התוצאה הייתה כי יהודי גיברלטר היו אזרחים מכובדים של ה"מושבה" הבריטית. משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר. | הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם [[יהדות טטואן|יהודי טטואן]] - עיר הנמל היחידה של מרוקו - לחופי הים התיכון. וכך הסוחרים היהודים של גיברלטר קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה. התוצאה הייתה כי יהודי גיברלטר היו אזרחים מכובדים של ה"מושבה" הבריטית. משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר. | ||
==בעת החדשה== | |||
בשנת 1798 היו יהודי העיר קורבן לפוגרום, ובין היתר נקשרו חלק מהם לסוסים ונגררו על ידם ברחובות העיר <ref>[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-18].</ref> | |||
בשנת 1859, כאשר החלה הפלישה הספרדית לעיר, פרעו התושבים ביהודי העיר שוב, והרגו כ-400 מהם. רוב האחרים נמלטו על נפשם <ref>[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=801&letter=M האנציקלופדיה היהודית, "מרוקו", המאה ה-19]</ref> . | |||
בשנת 1862 הקים ארגון [[כל ישראל חברים]] בית ספר יהודי לבנים בעיר, ובשנת 1868 ייסד גם בית ספר לבנות. בתחילת ה-20 היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג'יריה]], [[דרום אמריקה]], [[ישראל]], [[צרפת]] ול[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בטטואן יהודים בודדים. | |||
==איפיוני הקהילה== | ==איפיוני הקהילה== | ||
| שורה 32: | שורה 50: | ||
<ref>המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].</ref> | <ref>המקור: [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=12 הכתבה לקוחה מספרו של אלי ביטון: ’מסע בזמן במרוקו ובאטלס].</ref> | ||
| שורה 57: | שורה 69: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.sefarad.org/publication/lm/037/18.html Histoire des Juifs de Tétouan], European Sephardic Institute | |||
* Moïse Rahmani [http://www.sefarad.org/publication/lm/037/18.html Histoire des Juifs de Tétouan], European Sephardic Institute | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||