מבוקר
8,889
עריכות
יהדות טטואן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ceuta-melilla.png|left|thumb|250px|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]] | [[תמונה:Ceuta-melilla.png|left|thumb|250px|מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:[[גיברלטר]] - שמאל למטה: [[טנג'יר]] ואחריה נמל [[טטואן]] ו[[סאוטה]] - בפינה הימנית של המפה - העיר [[מלייה]]]] | ||
'''יהודי טטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[צפון אפריקה]] מ[[יהדות גיברלטר|גיברלטר]]. בתור כאלה הם נחשבו במרוקו כבעלי תרבות [[ספרד|ספרדית]]-[[אירופה|אירופית]] ב[[צפון אפריקה]]. סממנים אלה באו לידי ביטוי בתחומים הבאים: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. ההשפעה הספרדית ניכרה גם במבנים בעיר, שכן, טטואן הוקמה גם על-ידי פליטים [[איסלם|מוסלמים]] מספרד. ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכר היה כי "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" <ref>דוד אלמוזניני</ref>. | '''יהודי טטואן''' הם צאצאי [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]] אשר הגיעו לעירם ב[[צפון אפריקה]] מ[[יהדות גיברלטר|גיברלטר]]. בתור כאלה הם נחשבו במרוקו כבעלי תרבות [[ספרד|ספרדית]]-[[אירופה|אירופית]] ב[[צפון אפריקה]]. סממנים אלה באו לידי ביטוי בתחומים הבאים: התנהגות ונימוסים, הופעה ולבוש, השכלה ועיסוק. ההשפעה הספרדית ניכרה גם במבנים בעיר, שכן, טטואן הוקמה גם על-ידי פליטים [[איסלם|מוסלמים]] מספרד. ב[[אדריכלות]] הבנינים ניכר היה כי "היא משמרת בתוכה נפש אנדלוסיה...תערובת של תרבויות צבעוניות ים תיכונית הערבית והאירופית, האנדלוסית ואחרות, מעשירות את תרבותה כל הזמן" <ref>דוד אלמוזניני</ref>. | ||
| שורה 14: | שורה 10: | ||
==תולדות הקהילה== | ==תולדות הקהילה== | ||
[[תמונה: | |||
[[תמונה:Jewish festival in Tetouan.jpg|left|thumb|250px|שמחה יהודית בטטואן המקור: Photo L'Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Photo Internaute Magazine / Tiphaine Bodin Paris - Musée d'art et d'histoire du Judaïsme Paris - Musée d'art and history of Judaism Alferd Dehodencq (1822-1882) - Fête juive à Tétouan - Paris, 1858 - Œuvre acquise grâce au don du FRAM d'Île de France Alferd Dehodencq (1822-1882) - Jewish Festival Tétouan - Paris, 1858 - Work acquired through the gift of FRAM Ile de France] | |||
]] | |||
בשנת 1492 מספר רב של מגורשי ספרד חצו את [[מצר גיברלטר]] והתיישבו במרוקו בצפון יבשת [[אפריקה]]. מאז, במשך הדורות, השתלבו מרבית הבאים מחצי-האי האיברי (גם מפורטוגל) באוכלוסיה היהודית [[מגרב|המוגרבית]]. באזור הצפוני של מרוקו (חופי הים התיכון והאטלנטי), שהיה נתון במשך הדורות להשפעה ספרדית ופורטוגלית, נשמרה הזהות הספרדית של צאצאי המגורשים. בערים כמו טטואן, טנג'יר, ארזילה, לראצ'ה, אלקאסאר-קיביר, סאוטה ומליליה, המשיכו היהודים להחזיק בניב הספרדי היהודי, שנקרא בפיהם חכיתיה, עד הדורות האחרונים <ref>[http://btjerusalem.com/aspamia.htm תערוכת לשון אספמיה]</ref>. | בשנת 1492 מספר רב של מגורשי ספרד חצו את [[מצר גיברלטר]] והתיישבו במרוקו בצפון יבשת [[אפריקה]]. מאז, במשך הדורות, השתלבו מרבית הבאים מחצי-האי האיברי (גם מפורטוגל) באוכלוסיה היהודית [[מגרב|המוגרבית]]. באזור הצפוני של מרוקו (חופי הים התיכון והאטלנטי), שהיה נתון במשך הדורות להשפעה ספרדית ופורטוגלית, נשמרה הזהות הספרדית של צאצאי המגורשים. בערים כמו טטואן, טנג'יר, ארזילה, לראצ'ה, אלקאסאר-קיביר, סאוטה ומליליה, המשיכו היהודים להחזיק בניב הספרדי היהודי, שנקרא בפיהם חכיתיה, עד הדורות האחרונים <ref>[http://btjerusalem.com/aspamia.htm תערוכת לשון אספמיה]</ref>. | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ==הקשר עם יהדות גיברלטר== | ||
[[תמונה:StraitOfGibraltar.jpg|left|thumb|250px|מצר גיברלטר, כפי שצולם על ידי צוות המעבורת אטלנטיס ב-19 בפברואר 2001 (מתוך אתר נאס"א)]] | |||
ליהודי טטואן היה קשרים הדוקים עם יהדות גיברלטר, ממנה הגיעו מייסדיה. הקשרים היו מבוססים על קשרי משפחה ומסחר. כידוע, בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגו להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו <ref>עקב המרחק הרב מבריטניה</ref>. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם מרוקו. | ליהודי טטואן היה קשרים הדוקים עם יהדות גיברלטר, ממנה הגיעו מייסדיה. הקשרים היו מבוססים על קשרי משפחה ומסחר. כידוע, בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגו להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו <ref>עקב המרחק הרב מבריטניה</ref>. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם מרוקו. | ||