ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בשנת ה'תש"ה (1946), בעקבות בקשתו של [[הרצי"ה]], הצטרף [[הרב אברהם שפירא]], שלימים שימש כראש הישיבה ורב ראשי לארץ ישראל, לצוות הישיבה. בשנת ה'תש"ח, בפרוץ [[מלחמת העצמאות]], גוייסו רבים מבני הישיבה ושרתו במסגרת ה"[[הגנה]]". בז' בכסליו ה'תשי"ב (1952) נפטר [[הרב יעקב משה חרל"פ]]. מעט לפני כן, אחר שחלה הרב חרל"פ במחלתו האחרונה, החל [[הרב אברהם שפירא]] להעביר [[שיעורים כלליים]] בישיבה. | בשנת ה'תש"ה (1946), בעקבות בקשתו של [[הרצי"ה]], הצטרף [[הרב אברהם שפירא]], שלימים שימש כראש הישיבה ורב ראשי לארץ ישראל, לצוות הישיבה. בשנת ה'תש"ח, בפרוץ [[מלחמת העצמאות]], גוייסו רבים מבני הישיבה ושרתו במסגרת ה"[[הגנה]]". בז' בכסליו ה'תשי"ב (1952) נפטר [[הרב יעקב משה חרל"פ]]. מעט לפני כן, אחר שחלה הרב חרל"פ במחלתו האחרונה, החל [[הרב אברהם שפירא]] להעביר [[שיעורים כלליים]] בישיבה. | ||
== הישיבה בימי הרב צבי | == הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק == | ||
עם פטירתו של[[ הרב יעקב משה חרל"פ]], בשנת תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של [[הראי"ה]], [[הרב צבי יהודה]], כשמנהל הישיבה היה [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. | עם פטירתו של[[ הרב יעקב משה חרל"פ]], בשנת תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של [[הראי"ה]], [[הרב צבי יהודה]], כשמנהל הישיבה היה [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את תלמודו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את תלמודו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | ||
כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לשיקום מעמדה הציבורי של [[משנת הרב]] והישיבה. צעירים אלו שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו | כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לשיקום מעמדה הציבורי של [[משנת הרב]] והישיבה. צעירים אלו שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו ברצי"ה קוק את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של [[הציונות הדתית]] בכלל. | ||
בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הראה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הראה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר [הכוזרי]], [[מסילת ישרים]], ובספר [[אורות]], [[אורות התורה]], ו[[אורות התשובה]], . בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד [[באורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם [[רבני ערים]] וישובים, [[רמי"ם]] ו[[ראשי ישיבות]]. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים. | הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר [הכוזרי]], [[מסילת ישרים]], ובספר [[אורות]], [[אורות התורה]], ו[[אורות התשובה]], . בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד [[באורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם [[רבני ערים]] וישובים, [[רמי"ם]] ו[[ראשי ישיבות]]. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים. | ||
בעקבות[[ מלחמת ששת הימים]], ובמיוחד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], הוביל[[ הרצי"ה]] את תנועת ההתיישבות בשטחי [[יש"ע]]. תנועת [[גוש אמונים]] שהורכבה בעיקר מתלמידיו, שינתה למעשה את התודעה של [[הציונות הדתית]], מנחיתות כלפי החילונים, להרגשה של מנהיגות והובלה. בכך הפך הרב צבי יהודה את הישיבה למובילה בציבור[[ הדתי-לאומי]], ובציבור הישראלי בכלל. | בעקבות[[ מלחמת ששת הימים]], ובמיוחד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], הוביל [[הרצי"ה]] את תנועת ההתיישבות בשטחי [[יש"ע]]. תנועת [[גוש אמונים]] שהורכבה בעיקר מתלמידיו, שינתה למעשה את התודעה של [[הציונות הדתית]], מנחיתות כלפי החילונים, להרגשה של מנהיגות והובלה. בכך הפך הרב צבי יהודה את הישיבה למובילה בציבור[[ הדתי-לאומי]], ובציבור הישראלי בכלל. | ||
מעורבות תלמידי הישיבה במאורעות "[[כלל ישראליים]]" התרחבה גם לפעילות מאסיבית למען עליית יהודי [[ברית המועצות]] דאז. דוגמא בולטת לפעילות זו היתה מעורבותם במאבק למען שחרור [[אסיר ציון]][[נתן שרנסקי]](אנטולי). | מעורבות תלמידי הישיבה במאורעות "[[כלל ישראליים]]" התרחבה גם לפעילות מאסיבית למען עליית יהודי [[ברית המועצות]] דאז. דוגמא בולטת לפעילות זו היתה מעורבותם במאבק למען שחרור [[אסיר ציון]][[נתן שרנסקי]](אנטולי). | ||