מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png|left|thumb|250px| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ןיקישיתוף, הכין אןתה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א': | {{בעבודה}} | ||
[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png|left|thumb|250px| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ןיקישיתוף, הכין אןתה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א': | |||
"א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַעכֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{מקור|(ה',א'-ה')}}]] | |||
'''ארץ ישראל''' היא ארצו של [[עם ישראל]]. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]] : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|([ספר [[בראשית]] ט"ו, י"ח))). הקדב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר[[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|(י"א,י"ב)}}. | |||
[[ | משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן|ראובן]], [[שבט גד|גד]] ול[[מנשה|חצי שבט המנשה]]. [[יהושע בו נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]]. | ||
אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. | [[שאול המלך]] (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. [[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר[[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור|(ד',כ')}}. | ||
בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. במאה ה-6 לפהס"ה ממלכות [[אשור]] ו[[בבל]] כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה. | |||
כעבור שבעים שנה, 516 לפנה"ס, [[כורש]] מלך [[פרס]] התיר לעם לשוב לארצו. בארץ ישראל הוקמה [[פחוות יהודה]] בשטח שכלל רק 40,000 אלף נפש והיה מרוכז סביב הערים [[ירושלים]], יריחו ו[[לכיש]]. בתקופת ה[[חשמונאים]] מלכיהם הרחיבו את שליטתם לתחומי חבלי הארץ הבאים: [[חבל ארץ גליל|הגליל]], [[חבל ארץ נגב|הנגב]] ו[[עבר הירדן]]. במאה ה-1 לפנה"ס, הכובש הרומי של הארץ, פומפיוס, מקטין את תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם היה לארץ ישראל עד [[חורבן הבית השני]] המאה ה-1. לאחר [[מרד בא כובבא]], - שנת 135 - גולים היהודים מיהודה ושם הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייתת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת 1948. |