ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

"א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב.  וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַעכֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{מקור|(ה',א'-ה')}}]]

[[שאול המלך]]  (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. [[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר[[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור|(ד',כ')}}.

כעבור שבעים שנה, 516 לפנה"ס, [[כורש]] מלך [[פרס]] התיר לעם לשוב לארצו. בארץ ישראל  הוקמה [[פחוות יהודה]]  בשטח שכלל רק 40,000 אלף נפש והיה מרוכז סביב הערים  [[ירושלים]], יריחו ו[[לכיש]]. בתקופת ה[[חשמונאים]] מלכיהם הרחיבו  את שליטתם לתחומי חבלי הארץ הבאים: [[חבל ארץ גליל|הגליל]], [[חבל ארץ נגב|הנגב]] ו[[עבר הירדן]]. במאה ה-1 לפנה"ס, הכובש הרומי של הארץ,  פומפיוס, מקטין את תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם היה לארץ ישראל עד [[חורבן הבית השני]] המאה ה-1. לאחר [[מרד בא כובבא]], - שנת 135 - גולים היהודים מיהודה ושם הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייתת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת 1948.